שמעון בר גיורא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
Avitevel (שיחה | תרומות)
שורה 37:
גם כאשר כבר הייתה המפלה מוחלטת והיה עליו לברוח למנהרה לא הסגיר עצמו שמעון, כפי שעשה בסופו של דבר יוחנן, אלא ניסה תחילה לחפור פתח מילוט. משאזל מזונו אחז בתחבולה נואשת. הוא ניסה לברוח כשהוא לבוש [[תכריכים]]. מטרתו הייתה להטיל על ידי הלבוש המוזר אימה על השומרים הרומאים, בתקווה שיחשבו אותו ל[[שד (מיתולוגיה)|שד]] או למת מהלך. טקטיקה זו לא צלחה, והוא נשבה. מפתיעה העובדה שלא שלח יד בנפשו כדרך קנאים אחרים - הסיקריים אנשי מצדה שהתגורר בקרבם תקופה מסוימת.
 
בתחילת שנת 71 הוצג שמעון בר- גיורא ב[[טריומף (מצעד ניצחון)|תהלוכת הניצחון]] ב[[רומא]], כראש צבאות האויב. כשחבל על צווארו, הובל תוך הלקאות אל מקדש [[יופיטר (אל)|יופיטר]], שם הוציאוהו להורג בהטלה מראש [[סלע טארפיאן]]. עם קבלת הידיעה על מותו, הריע ההמון הרומי בצהלה.
יריבו יוחנן נידון לעונש מאסר עולם בלבד, משום שהרומאים נהגו להוציא להורג רק את ראש האויבים - במקרה זה שמעון בר גיורא.
ההיסטוריון הרומי [[דיו קסיוס]] מדגיש כי בר גיורא היה היחיד שהוצא להורג במצעד הניצחון הזה.{{הערה|[http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Cassius_Dio/65*.html#7 דיו קסיוס, היסטוריה רומאית, ספר 66, פסקה 7].}}