פרנו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לאולטימטום
מ קו מפריד בטווח מספרים
שורה 15:
|צפיפות=1,349.72
|אזור זמן=+2
|אתר אינטרנט=http://www.parnu.ee/eng
|מפה={{מפת מיקום|מדינה=אסטוניה|שם=פרנו|אורך=24.518611|רוחב=58.384722|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר}}
|קואורדינטות={{coord|58.384722|N|24.518611|E|type:city|display=inline,title}}
שורה 41:
כיום מניחים שהיישוב הראשון בשטח אסטוניה של היום הוקם בסביבות 9000 לפני הספירה בשפך ה[[נהר]] [[פרנו (נהר)|פרנו]]. ב[[ימי הביניים]] התקיימו שני יישובים בשפך הנהר. מקובל להחשיב את שנת [[1251]] כשנת ייסודה של העיר, בשנה זו הוקם קרוב לוודאי היישוב '''ואנה-פרנו''' (''Vana-Pärnu'', ב[[לטינית]]: פרונה Perona), כלומר פרנו הישנה, בידי ה[[בישוף]] של [[אזל-ויק]] על חוף הנהר [[סאוגה]]. היישוב סבל מתחרות קשה מצד היישוב הסמוך של [[המסדר הליבוני]] וניזוק קשות בהתקפת [[שודד ים|שודדי ים]] ב-[[1473]].
 
היישוב השני, הסמוך, נקרא '''אוס-פרנו''' (''Uus-Pärnu'', ב[[לטינית]]: אמבקה Embeke), כלומר פרנו החדשה, והוקם ב-[[1265]] בקרבת [[מבצר]] של המסדר הליבוני, שהיה חלק מן [[המסדר הטבטוני]]. יישוב זה נקרא מאוחר יותר פרנאו (Pernau), שהוא העיר הנוכחית. פרנו הייתה חברה ב[[ברית ערי הנזה|ברית ערי הָנזֶה]], ברית שבה היו חברות ערים בצפון [[אירופה]] ובאגן הים הבלטי, שהוקמה מטעמים [[מסחר|מסחריים]]יים בעיקר. העיר שימשה כ[[נמל]] חשוב ב[[ליבוניה]], בשל העובדה שמי הים ב[[מפרץ]] אינם [[קפיאה|קופאים]] בחורף.
 
ב-[[1533]] נהרסה "פרנו החדשה" כתוצאה מ[[הצתה (פשע)|הצתה]] מכוונת. ה[[כומר]] של "פרנו הישנה" הואשם במעשה. במהלך [[מלחמת אזרחים]] שפרצה נשרפה גם פרנו הישנה. המסדר הטבטוני מסר את פרנו החדשה לידי [[האיחוד הפולני-ליטאי]] ב-[[1560]].
שורה 47:
במהלך [[מלחמת ליבוניה]] ([[1558]]—[[1583]]) פלשו ה[[רוסי]]ם לליבוניה, ב-[[1562]] כבשו ה[[שוודי]]ם את העיר, ב-[[1575]] נכבשה העיר שוב בידי הרוסים ובהסכם [[שביתת נשק|שביתת הנשק]] של יאם זפולסקי (Jam Zapolski) שסיים את המלחמה, חזרה העיר לידי איחוד הפולני-ליטאי. ב-[[1599]] נהרסה העיר פרנו הישנה, והוצא צו איסור על בנייתה מחדש.
 
ב-[[1617]] נכבשה העיר על ידי השוודים והחלה בתקופת שקט וצמיחה. ב-[[1696]] הורחב שטח השיפוט שלה פי 2.5 והסתיימה הקמתם של [[ביצורים]]. במהלך [[המלחמה הצפונית הגדולה]], הועברה [[אוניברסיטת טרטו]] לפרנו ופעלה בעיר בשנים [[1699]]-[[1710]]. בשנת 1710, נכבשה העיר על ידי [[האימפריה הרוסית]]. האוניברסיטה נסגרה ובעיר פרצה מגפת [[דבר (מחלה)|דבר]]. [[הסכם ניסטאד]], שנחתם ב-[[1721]] בין הרוסים לשוודים וחתם את המלחמה, העביר את העיר לשלטון רוסי.
 
===תחת האימפריה הרוסית===
שורה 63:
* בשנת [[1879]] הוקמה [[מבשלת בירה|מבשלת הבירה]] "בירה פרנו" (Pärnu Õlu).
* בשנת [[1896]] נפתח קו ה[[רכבת]], שחיבר את פרנו עם העיר [[ולגה (עיר)|ולגה]].
* בשנים [[1900]]-[[1915]] פעל בעיר [[בית חרושת|מפעל]] "ולדהוף", שהיה יצרן ה[[תאית]] הגדול ביותר באימפריה הרוסית.
 
===אסטוניה העצמאית (הרפובליקה הראשונה) 1918-1940===
שורה 69:
 
===מלחמת העולם השנייה===
הגרמנים שהתגוררו בפרנו, נאלצו לעזוב את העיר ולהגר ל[[גרמניה]] במחצית השנייה של [[1939]] כחלק מ[[הסכם ריבנטרופ-מולוטוב]], שנחתם בין [[הרייך השלישי|גרמניה הנאצית]] לבין [[ברית המועצות]] ערב [[מלחמת העולם השנייה]]. לפי הסכם זה עתידות היו אסטוניה, לטביה ו[[ליטא]] להפוך בעל-כורחן לחלק מברית המועצות. ביוני 1940 פלש [[הצבא האדום]] לאסטוניה ובאוגוסט צורפה [[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אסטוניה|הרפובליקה הסובייטית האסטונית]] לברית המועצות. הסובייטים [[הלאמה|הלאימו]] את מתקני הנופש וסגרו את הנמל בפרנו לכלי שיט זרים.
 
ב-[[22 ביוני]] פלשה [[גרמניה הנאצית]] לברית המועצות וב-[[8 ביולי]] [[1941]] נכנסו לעיר יחידות הצבא הגרמני.{{ש}}
שורה 107:
!שנה!!אוכלוסייה
|-
| 1881 ||12,966
|-
| 1897 ||12,898
שורה 117:
| 1959 ||22,367
|-
| 1970 ||50,224
|-
| 1979 ||54,051
|-
| 1989 ||53,885
|-
| 2000 ||46,476
|-
| 2010 ||44,083
שורה 135:
|-
|[[אסטונים]]
|align="right"| %74
|-
|[[רוסים]]
|align="right"| %14
|-
|[[אוקראינים]]
|align="right"| %2
|-
|[[פינים]]
שורה 156:
 
==מוסדות חינוך והשכלה גבוהה==
* בפרנו 14 בתי ספר, בהם גם הגימנסיה הרוסית.
* בשנת 1996 אוניברסיטת טרטו פתחה בעיר את מכללת פרנו, שפועלת כשלוחתה.
* בפרנו פועלת השלוחה של בית הספר הגבוה ל[[כלכלה]] "Mainor" מטאלין.
* בין השנים 2002-20042002–2004 פעלה בעיר מכללת "Academia Grata", שהייתה שלוחתה של האקדמיה האסטונית לאמנויות. המכללה נסגרה מסיבות כלכליות.
 
==תרבות==
שורה 169:
* בפרנו פועל מועדון [[שיט]] ובשנת [[1994]] אירחה העיר את אליפות העולם למפרשיות מדגם [[Finn (מפרשית)|Finn]].
* בתקופה הסובייטית נערכו בעיר תחרויות [[שחמט]] רבות, בהן השתתפו בין השאר גם אלוף העולם לשעבר [[מיכאל טל]], המועמדים לתואר אלוף העולם [[פאול קרס]] ו[[דוד ברונשטיין]] ורבי-אומן אחרים.
* בתקופה הסובייטית פעלה בעיר [[קבוצת כדורגל|קבוצת הכדורגל]] "קאלב" (''"Kalev"''), ששיחקה במשחקי הליגה השנייה.
* ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] נוסדה בעיר קבוצת הכדורגל החדשה "ואפרוס" (''"Vaprus"''), שמשתתפת במשחקי ליגת העל האסטונית.
* בשנת [[2007]] הגיעה קבוצת ה[[כדורעף]] המקומית, "ESS Falck Pärnu", למקום השביעי באליפות ליגת הכדורעף של [[המדינות הבלטיות]].
שורה 179:
* '''כנסיית אליזבט''' - נבנתה בשנים [[1747]]-[[1744]] על ידי האמן י.ה. גיטרברוק, והיא אחת מ[[כנסייה|כנסיות]] ה[[בארוק]] הבולטות באסטוניה. כיוון ש[[יליזבטה, קיסרית רוסיה]], מימנה את הבנייה, נקראה הכנסייה על שמה.
* '''כנסיית קטרינה הקדושה''' - כנסייה [[נצרות אורתודוקסית|רוסית-אורתודוקסית]] שנבנתה עבור [[חיל מצב|חיל המצב]] הרוסי ב-[[1768]]. בשנת [[1764]] ביקרה הקיסרית [[יקטרינה הגדולה]] בעיר ודרשה להחליף את כנסיית העץ שעמדה במקום במבנה אבן. זוהי הכנסייה האורתודוקסית העשירה ביותר באסטוניה.
* '''ה[[ספא (מרחצאות)|ספא]]''' - בית המרחץ הוקם כמבנה עץ בקרבת החוף ב-[[1837]] במקום בו שכנה מסבאה, ונפתח לציבור שנה לאחר מכן. במקום פעלו בקיץ כ-6 אמבטיות עם מי-ים חמים ובחורף הוא תפקד כ[[סאונה]]. מבנה העץ נשרף במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]]. בשנת [[1927]] הוקם מבנה מרחצאות הבוץ הנוכחי. מאוחר יותר נוספו אגפים שכללו בריכה ואמבטיות. כיום מציע הספא 150 חדרי לינה בתחומו.
* '''וילה אמנדה''' - מבנה שנבנה בשנת [[1905]] בסגנון ה[[אר נובו]] והוא מן המרשימים באסטוניה. שופץ ב-1999 וכיום משמש מלון ומסעדה.
* '''העיר העתיקה'''.
שורה 188:
|
* {{עיר תאומה|ואסה (עיר)|פינלנד}}
* {{עיר תאומה|ילגבה|לטביה}}
* {{עיר תאומה|שאולאי|ליטא}}
* {{עיר תאומה|אלסינור|דנמרק}}
* {{עיר תאומה|שיופוק|הונגריה}}
|
* {{עיר תאומה|הלסינגבורג|שוודיה}}
* {{עיר תאומה|סדרטליה|שוודיה}}
* {{עיר תאומה|אוסקרסהמן|שוודיה}}
* {{עיר תאומה|גראן|נורווגיה}}
* {{עיר תאומה|סוצ'י|רוסיה}}
|
* {{עיר תאומה|פורטסמות' (ניו המפשייר)|ארצות הברית|ניו המפשייר}}