מערך האיסוף הקרבי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
NWienerby (שיחה | תרומות)
שורה 35:
בשנת [[1969]], במהלך [[מלחמת ההתשה]], נכנס למערך הצה"לי מכשיר ה[[מכ"ם]] הקרקעי "[[קשת (מכ"ם)|קשת]]", לזיהוי תנועות בשטח. בתחום המודיעיני שלט באזור התעלה איסוף המודיעין הקרבי. איסוף המודיעין התבצע תחת אש וכלל תצפיות וטיסות מודיעיניות.
 
ב[[מלחמת יום הכיפורים]] נעשה שימוש נרחב ב"קשת" ברמת הגולן ואצל כוחות שריון ומוצבים. תוצאותיה של המלחמה כללו בין היתר את ההבנה לגבי הצורך במודיעין שדה יעיל. בדו"ח [[ועדת אגרנט]] מצוין כי "קיים צורך ב[[מודיעין חזותי]]... על מנת לאתר באופן מדויק ומפורט את היערכות האויב ופעילותו עד רמת המטרה הבודדת...". כתוצאהלאור מהבנותהבנות אלו ומדוובעקבות דו"ח הוועדה, הוקמה בשנת [[1974]] '''יחידת תצפיות מטכ"לית''' ('''ית"מ''') בגזרת [[רמת הגולן]]. עם תום [[מלחמת שלום הגליל]] ב־[[1985]] הורחבה היחידה, ולאחר התבססות כוחות צה"ל במוצבי [[רצועת הביטחון]], נוספה ליחידה פלוגת תצפיות נוספת בגזרת [[לבנון]].
 
התרחבות נוספת נעשתה באמצע [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]]. כתוצאה מפרוץ [[האינתיפאדה הראשונה]] בשטחי [[יש"ע]], נוצר צורך ביחידות תצפית ניידת. כדי לענות על הדרישה, הוקמו פלוגות שיוחדו לשטחי [[יהודה ושומרון]]. הפלוגות צורפו ליחידה המטכ"לית ול[[חיל התותחנים]] והיו למעשה הגופים המקצועיים הראשונים שעסקו ב[[תצפית (צבא)|תצפית]] ואיסוף מודיעין בצה"ל מאז ראשית דרכו. במרוצת השנים היוו הפלוגות הללו את השלד לחיל מודיעין שדה. יחידת התצפית של חיל התותחנים פורקה לאחר החתימה על [[הסכמי אוסלו]].