ממשלת אחדות לאומית (ישראל) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בראש הערך (בוט סדר הפרקים)
מ תיקון קישור
שורה 15:
* הממשלות [[ממשלת ישראל העשרים ואחת|העשרים ואחת]] ו[[ממשלת ישראל העשרים ושתיים|העשרים ושתיים]] ב[[הכנסת האחת עשרה|כנסת האחת עשרה]], רוטציה בין [[שמעון פרס]] ו[[יצחק שמיר]], [[1984]].{{הערה|{{מעריב|אבי בטלהיים ויוסף צוריאל|שמעון פרס יציג היום את ממשלת האחדות לאישורה של הכנסת ה-11|1984/09/13|00100}}, {{מעריב||המשך|1984/09/13|01110}}{{ש}}{{מטח|יואל רפל|1984 : ממשלת אחדות לאומית|250}}}} לפני [[הבחירות לכנסת האחת עשרה]] בשנת 1984 נראה היה כי "[[המערך]]" (גוש פרלמנטרי של [[מפלגת העבודה]] ו[[מפ"ם]]) יזכה ברוב מוחץ. לאחר [[מלחמת לבנון הראשונה]], [[אינפלציה]] הרסנית, וקרבות ירושה בין מועמדים בליכוד על תפקידו של מנחם בגין, נראה היה כי הליכוד, תחת הנהגתו הלא כריזמטית של יצחק שמיר, צפוי לתבוסה. התוצאות היוו הפתעה, ולא נחזו באף תחזית קודמת. המערך ירד מ-47 מנדטים בכנסת העשירית ל 44 מנדטים. הליכוד ירד מ-48 מנדטים ל-41. נראה כי קיים שוויון בין גוש הימין וגוש השמאל, כאשר לשון המאזניים הן [[המפדל|המפד"ל]] ו[[מפלגת יחד|מפלגתו]] של [[עזר ויצמן]]. [[נשיא מדינת ישראל|הנשיא]] [[חיים הרצוג]] הטיל את הרכבת הממשלה על שמעון פרס, אך לאחר סבב שיחות הודיע פרס כי אין ביכולתו להקים ממשלה. אז השפיע הנשיא הרצוג על נציגי הסיעות לתמוך בממשלת אחדות לאומית. סוכם כי במשך השנתיים הראשונות ישמש בתפקיד ראש הממשלה שמעון פרס, לאחר מכן יוחלף על ידי יצחק שמיר. במהלך כל התקופה יהיה [[יצחק רבין]] מהמערך שר הביטחון, ואילו [[יצחק מודעי]] מהליכוד יהיה שר האוצר. ההסכם כובד, וחילופי התפקידים בוצעו לאחר שנתיים באופן הבא: שמעון פרס הגיש לנשיא את התפטרותו והמליץ לנשיא להטיל את הרכבת הממשלה החדשה על יצחק שמיר. למעט החילופים בין יצחק שמיר לשמעון פרס לא השתנתה חלוקת התפקידים בממשלה, ולא שונו קווי היסוד שלה. מבחינה חוקית-פורמלית היו אלה שתי ממשלות, ולא ממשלה אחת, כיוון שהתפטרות ראש הממשלה היא כ[[התפטרות]] הממשלה כולה, ומחייבת הקמת ממשלה חדשה. חלופת התפקידים הרשמית התרחשה ב-[[20 באוקטובר]] [[1986]], והחל מאותו יום שמיר הפך לראש הממשלה הרשמי.{{הערה|לעיון נוסף ראו: ארנון למפרום (עורך), חיים הרצוג הנשיא השישי, ירושלים, 2009, עמ' 415–420 }}
 
:השגיה של הממשלה היו רבים, ביניהם בלימת האינפלציה שהגיעה למאות אחוזים, ונסיגת צה"ל ל[[רצועת הביטחון]] בדרום [[לבנון]]. עם זאת, משניסה פרס לצעוד צעד דרמטי ויצר מגעים עם [[חוסיין מלך ירדן|המלך חוסיין]] לחתימת [[הסכם לונדון (פרס-חוסיין)|הסכם לונדון]], לפיו תקבל עליה ממלכת [[ירדן]] את השליטה בשטחים, במהלך שיביא לחתימת [[הסכם שלום|הסכמי שלום]], טירפד שמיר את קבלת ההסכם. כן ראויות לציון{{דרוש מקור}} [[עסקת ג'יבריל]] השנויה במחלוקת, לפיה שוחררו 1,150 מחבלים תמורת שלושה מחיילי צה"ל, והתפוצצות [[פרשת קו 300]] שבה התברר כי בכירים ב[[שירות הביטחון הכללי|שב"כ]] זייפו עדויות והסתירו את הריגתם ללא משפט של מחבלים שחטפו [[אוטובוס]]. הפרשה הושתקה באמצעות מתן [[חנינה (ישראל)|חנינה]] בטרם משפט לבכירי השב"כ שסרחו. לקראת סיום כהונת ממשלת הרוטציה פרצה [[האינתיפאדה הראשונה]]. הממשלה הראתה קו אחיד, ונתנה ליצחק רבין להוביל את האופן ואת האמצעים בהם התמודד הצבא עם ההתקוממות העממית בשטחים.
:על אף היציבות שהושגה, סבלה הממשלה ממשברים תכופים, שנפתרו במשא ומתן אינטנסיבי בין הצדדים. סכסוך שהתגלע בין שמעון פרס ליצחק מודעי הביא להחלפת מודעי ב[[משה נסים]] כשר האוצר. לקראת סוף כהונתה ניסה שמעון פרס, כשר חוץ, לקדם יוזמה לכינוס "[[ועידת שלום בינלאומית]]" לפתרון הסכסוך ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], כל זאת תוך התנגדות חריפה של ראש הממשלה יצחק שמיר.