בינה מלאכותית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏קישורים חיצוניים: מילון למונחי בינה מלאכותית | 1997 | 2004 | באתר האקדמיה ללשון
שורה 28:
גישות לבינה מלאכותית שאינן מתמקדות בבינה לשונית כוללות [[רובוטיקה]] וגישות של [[אינטליגנציה קולקטיבית|בינה קולקטיבית]], המדגישות שינוי פעיל של הסביבה, או קבלת החלטות בקונצנזוס, ומקבלות את השראתן מה[[ביולוגיה]] או ה[[פוליטיקה]] כשהן מחפשות מודלים לצורת הארגון של התנהגות "תבונית".
 
בינה מלאכותית גם שואבת את השראתה ממחקרים על [[בעל חיים|בעלי חיים]], בעיקר [[חרק]]ים, אותם קל יותר לרובוטים לחקות, וכן מבעלי חיים עם קוגניציה מורכבת יותר, כמו [[קוף|קופים]], שדומים לבני אדם במובנים רבים אך יש להם יכולות מופחתות לתכנון וקוגניציהו[[קוגניציה]]. יש מחקרים שטוענים כי קל יותר לחקות בעלי חיים, מכיוון שהם לכאורה פשוטים יותר מבני אדם, אך מודל חישובי מוצלח לבינת בעלי חיים אינו קיים עדיין.
 
אבני דרך בפיתוח הבינה המלאכותית הן המחקרים "תחשיב לוגי של הרעיונות שמאחורי הפעילות העצבית" (1943), מאת וורן מק'קולוך ו-וולטר פיטס (''A Logical Calculus of the Ideas Immanent in Nervous Activity'' (1943), by Warren McCulloch and Walter Pitts), ו"מכונות חישוב ותבונה" (1950), מאת [[אלן טיורינג]] (''[[:en:Computing_Machinery_and_Intelligence|Computing Machinery and Intelligence]]'' (1950), by Alan Turing), וכן "[[סימביוזה|סימביוזת]] אדם-מחשב" מאת ג'. סי. ר. ליקלידר (''Man-Computer Symbiosis'' by J.C.R. Licklider). ראו [[קיברנטיקה]] ו[[מבחן טיורינג]] לדיון נוסף.