צבע שמן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יונה בנדלאק (שיחה | תרומות) מ תיקון קישור לפירושונים |
←עבודה עם צבעי שמן: בעיקר הגהה ושיפוץ ניסוח |
||
שורה 2:
[[קובץ:Eugene von Blaas - Portrait Of A Young Lady.jpg|ממוזער|190px|ציור של אישה צעירה בצבעי שמן על [[קנבס]].]]
'''[[צבע]]י שמן''' הם [[פיגמנט]]ים המעורבבים בתוך שמני ייבוש. [[שמן|שמנים]] נפוצים כוללים את שמן [[פשתן|הפשתן]], ה[[פרג]], [[אגוז מלך (שמן)|אגוז מלך]] ו[[חריע]]. השמנים השונים קובעים את תכונות הצבע, למשל
== היסטוריה ==
צבעי השמן מוזכרים לראשונה בסביבות [[1100]] על ידי נזיר גרמני בשם תיאופיליוס בחיבורו אודות טכניקות ציור
רק ב-[[1420]] בקירוב מופיע השימוש בצבעי שמן באמנות
ניתן לראות אצל ציירים כ[[יאן ואן אייק]], [[הנס ממלינג]], [[רוחיר ון דר ויידן|ואן דר
המעבר מטמפרה לשמן במהלך תקופת [[הרנסאנס]]
מאז המאה ה-15 משמשים צבעי השמן [[צייר]]ים לאורך מאות שנים, ועד היום הם בשימוש נרחב בזכות חיותם המיוחדת, גמישותם והאפקטים הרבים האפשריים בעת עבודה בהם, בזכות העובדה שצבעים אלה לא מתייבשים מיד (כמו צבעי [[צבע אקריליק|אקריליק]], לדוגמה) ובזכות יציבותם ועמידותם לאורך שנים רבות.
==הרכב צבעי השמן וסוגיו==
צבעי השמן האיכותיים עשויים מ[[פיגמנט]]ים טהורים כתושים המעורבבים בדרך כלל עם [[פשתן#שמן פשתן|שמן
שמן הפשתן המופק מזרעוני פשתן, מתאים ביותר לשימוש כחומר קישור לפיגמנטים. הוא אינו "מתייבש" בדומה למים או נוזל אחר ואינו מתאייד, אך בחשיפה לאוויר הופך בהדרגה לג'ל ולאחר מכן מתקשה לשכבה עמידה תוך כדי תהליך כימי של [[חמצון-חיזור|חמצון]] (
שכבת צבעי השמן נצמדת למשטח הציור באופן יציב וחלקיקי השמן המקיפים את גרגרי הפיגמנט יוצרים אפקט אופטי, המעצים את צבעו ומעניק לו חיות ועושר.
הצבעים מכילים פעמים רבות [[מתכת כבדה|מתכות כבדות]] כמו [[קדמיום]], [[עופרת]] ועוד מתכות שונות בכמויות קטנות. מתכות אלה עשויות להיות מסוכנות בעת עבודה אינטנסיבית
בהיסטוריה של הציור בצבעי שמן מתועדים מקרים של [[הרעלת עופרת]] בעיקר עקב שימוש בצבע לבן (FLAKE WHITE) המכיל עופרת.
דרגות הטוהר של
על שפופרות הצבע יש סימולי יצרן המציינים את דרגת היציבות והשמירה על העמידות לאורך הזמן (PERMANENT).
ההבדל בין האיכויות נובע מכך שחלק מצבעי החובבים מיוצר מחיקויים סינתטיים של אותם צבעים, או מפיגמנטים זולים ופחות נדירים. עם זאת, הגוונים זהים לגוונים המקבילים וכן הטקסטורה וצורת העבודה
לצבעי השמן, כאמור, זמן "
צבעי השמן נחשבים עמידים לאורך השנים, ובמידה שהשימוש היה כראוי (ללא ערבוב עם חומרים לא מתאימים או עבודה לא נכונה בשכבות) ציורי שמן יכולים להחזיק מעמד מאות שנים.
שורה 36:
ניתן לדמות את הציור בצבעי שמן למבנה של בניין הכולל יסוד (גרונד) וקומות (שכבות צבע המונחות זו על גבי זו).
קיימים שני סוגי מצע עיקריים לשימוש : בד פשתן או [[קנבס]] מתוחים על מסגרת עץ, או לוח עץ לבוד.
על המצע להיות מכוסה
יישום הג'סו נעשה במברשת שטוחה ורחבה,
תפקיד הג'סו לשמש שכבת בידוד בין המצע לצבע ולמנוע ספיגה שלו לתוך המצע, זאת מכיוון שבעבודה ישירות על בד, השמן שבצבע נספג אל הבד, והגוונים נראים פחות חיים ובוהקים.
ישנם בדים מוכנים לעבודה בכל חנויות האמנות והתחביב, אולם ישנם ציירים המעדיפים לבנות את המסגרת בעצמם, למתוח על גביה את הבד ולצבוע בג'סו. זאת משיקולים של עלויות והעדפות מסוימות לגבי מידת המתיחות או סוג הבד.
טכניקות הציור העיקריות בצבעי שמן הן: ציור ישירות עם צבע השמן על הבד (בטכניקת [[ציור אלה פרימה]]) וטכניקת ציור בשכבות שקופות (GLAZING).
בשימוש בצבעי שמן יש להימנע מיישום שכבות עבות מדי של צבע, כדאי לצייר שכבות גמישות יותר מעל לשכבות גמישות פחות ומומלץ לצייר על פי העקרון של "שמן" על "רזה", כלומר כל שכבה צריכה להכיל כמות גדולה יותר של מדיום מקודמתה. יש להמתין לייבוש מלא בין השכבות.
צבעי השמן
בכל מקרה לא רצוי להשתמש בטרפנטין מינרלי כמדיום או כחלק ממנו והוא משמש רק לניקוי [[מכחול|המכחולים]], משטח הערבוב וכתמים. חומר זה עלול להזיק בשאיפה, לכן יש לעבוד במקום מאוורר היטב.
עם סיום הציור בצבעי שמן, (בדרך כלל לאחר 3–6 שבועות) הציור יצופה בשכבת הגנה הנקראת [[ורניש]].
סוגים שונים של ורניש מעניקים לציור דרגות שונות של ברק, לדוגמה, דמר ורניש היא לכה טבעית המכילה שרף מיוחד בשם דמר (DAMAR) המומס ב[[טרפנטין]] עץ מזוקק ומעניקה גימור מבריק לציור.
|