עתוננו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכת מידע והוספת הערת שוליים #1Lib1Ref
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג)
שורה 27:
את "עתוננו" ערכה "חבורת מורים", כינוי שהעניקו לעצמם שלושת העורכים [[אברהם אבן שושן]], [[גדליהו אמתי]] (המוכר תחת שם העט גדליהו בן חנה) ו[[יעקב רזניק]]. איש החינוך [[יצחק אפשטיין]] נתן [[גושפנקא]] לעיתון בשנתיים הראשונות לקיומו ושימש כעורך הלשוני שלו. העורכים אף כתבו חומרים רבים לעיתון, תחת שמות עט כגון "כל יכול", "א. שובב" ו"הידיד הטוב".
 
העיתון כלל מספר מדורים קבועים שכיסו מגוון רחב של נושאים: המדור "בארצנו" (חדשות מהארץ), "עמים וארצות", "בטבע ובמדע" (ידיעות מדע וטכנולוגיה), "עולם ומלואו", "משוט בארץ", "בילקוטי" (ביקורות ספרותיות), "יד חרוצים" (מלאכת יד), "שדה שעשועים" (חידות, בדיחות וקסמים)<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 24814206:0">|{{צ-ספר|מחבר=אוריאל אופק|שם=ספרות הילדים העברית 1948-1900|מו"ל=דביר|שנת הוצאה=1988|עמ=595-593}}</ref>}}. במדור המכתבים "בינינו" התפרסמו "מכתבי ילדים מהארץ והגולה על חייהם, מקומות מגורם, טיוליהם וכו'": המכתבים נשלחו מכל רחבי הארץ והתפוצות, לרבות מרוסיה, פולין, ארצות הברית, מצרים, עיראק, סוריה ועוד. רובם המכריע של המכתבים מהתפוצות עסק בחלום הציוני לעלות ארצה, ובמעמדם המידרדר של היהודים בגולה{{הערה|רגב, מנחם, 2006. "עיתונות של ילדים בשנות השלושים". MB: יקניתון, 211: 12-13}}.
 
כרבע משטחו של כל גיליון הוקדש לספרות יפה, וכלל יצירות מאת [[ביאליק]], [[שאול טשרנחובסקי]], [[לוין קיפניס]], [[ש. שלום]], [[שמואל בס]] ועוד<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 24814206:0" />}}.
 
"עתוננו" נודע בין היתר בסיפורים המתורגמים שהתפרסמו בו, שתורגמו בעיקר מאנגלית על ידי חברי המערכת, ועובדו על ידיהם. בין הסיפורים גם כמה מסיפורי המדע הבדיוני הראשונים שהופיעו בעברית, כולם בתרגום ובעיבוד של [[אברהם אבן-שושן]], שאף המציא מונח לתיאור הז'אנר: "מדע דמיוני"{{הערה|אשד, אלי, [http://kulmosnet.co.il/articles/eshed/yafe/yafe.htm מיקי מאוז תוצרת ישראל: על הקומיקס הארץ-ישראלי הראשון].}}