יהדות ארצות האסלאם – הבדלי גרסאות

הקשר בין [[מוסלמים]] ל[[יהודים]] החל מימי [[מוחמד]] ויחסיו עם השבטים היהודים בעיר [[מדינה]] וסביבתה. היחסים בין שבטים יהודים אלה לבין מוחמד ומאמיניו היו מורכבים. תחילה, לאחר ייסוד הדת החדשה עקב מגע בין יהודים ונוצרים מקומיים לבינו מוחמד ניסה לרצותם ולשכנעם להצטרף ל[[אסלאם]] על ידי הכללה של מספר אלמנטים שהיו במקורם יהודיים לתוך דת האסלאם, וכך למשל קבע ש[[קיבלה|כיוון התפילה]] הראשון של המוסלמים יהיה [[ירושלים]]. עם זאת, לאחר שהשבטים היהודים סירבו לקבל על עצמם את האסלאם ועל פי המסורת המוסלמית בגדו במוחמד לטובת אויביו מ[[מכה]], המוסלמים עברו להילחם בהם. בעיר [[קרב ח'ייבר|ח'ייבר]] נערך קרב בין כוחות מוסלמים לשבטים יהודיים שבו המוסלמים יצאו עם ידם על העליונה, ובסופו חלק מהגברים היהודים הוצאו להורג והנשים והילדים נלקחו כעבדים. בהמשך נערכו קרבות דומים עם שבטים יהודיים אחרים ברחבי ה[[חג'אז]] עד שלא נותרה עוד אוכלוסייה יהודית באזור. חלק מהיהודים [[המרת דת#אסלאם|התאסלמו]], רבים נהרגו, והיתר נהפכו לעבדים או שגורשו אל מחוץ לחצי האי ערב. לאחר ימי מוחמד ועם כיבושי האסלאם הראשונים, אוכלוסייה יהודית רבה מצאה את עצמה תחת שלטון [[ראשידון|הח'ליפות המוסלמית]]. בין השאר, כוחות מוסלמים בהנהגתו של [[עומר בן אל-ח'טאב]] [[הכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל|כבשו את ירושלים ואת ארץ ישראל]]. אל-ח'טאב חתם על הסכם עם האוכלוסייה הנוצרית של העיר ירושלים שבו הוא התחייב להמשיך עם המסורת ה[[האימפריה הביזנטית|ביזנטית]] ולאסור על יהודים לחזור ולהתיישב בירושלים. עם זאת התחייבות זו לא נאכפה באופן גורף, ומספר שנים לאחר מכן החלה התיישבות יהודית מחודשת בעיר.