ספירת העומר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
#1Lib1Ref מזרח ומערב |
#1Lib1Ref הרחבה בעניני הפיוטים |
||
שורה 175:
==מנהגים אחרים בימי הספירה==
* ה[[אשכנזים]] נוהגים לומר ב[[שבת]] את תפילת [[אב הרחמים]] לפני שמחזירים את [[ספר תורה|ספר התורה]] ל[[ארון קודש|ארון הקודש]], שהיא תפילה על הזכרת נשמות הנרצחים ב[[גזירות תתנ"ו]] ועל נקמת דמם. בשבתות שמתפללים את [[ברכת החודש]], מקובל שלא לומר את תפילת אב הרחמים, מלבד בימי הספירה, שאז אירעו הגזירות, שנהוג לומר את תפילת אב הרחמים אף בשבת שמברכים בה את החודש. במנהג אשכנז המערבי שאומרים אב הרחמים רק פעמיים בשנה (עיין לקמן), אחת מהשבתות שאומרים אותו הוא השבת שלפני שבועות.
* מנהג נפוץ לקרוא פרק מ[[מסכת אבות]] בשבתות שבין פסח לשבועות, בכל שבוע פרק. אחר הפרק האחרון מוסיפים פרק הנקרא 'קנין תורה' שאינו מה[[משנה]] אלא [[ברייתא]]. מקובל לכנות את הקריאה '[[פרקי אבות]]', ואף למסכת אבות קוראים לפעמים פרקי אבות.
* בכמה קהילות ספרדיות נהוג לקרוא את מגילת [[שיר השירים]] בין [[קבלת שבת]] ל[[תפילת ערבית של שבת]] בשבתות שבין פסח לשבועות, על מנת לאחר את תפילת ערבית ולספור את העומר בציבור, וכן משום שבשיר השירים נזכרים פסוקים מעניין האביב{{ביאור|1=למשל {{תנ"ך|שיר השירים|ב|יא|ללא=ספר}}: כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר, הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ}}.
שורה 182:
====פיוטים לשבתות ספירת העומר====
מנהג יהדות אשכנז לומר פיוטים ב[[ברכות קריאת שמע]] של [[שחרית של שבת]].
לפי מנהג אשכנז המזרחי,{{הערה|עיין לדוגמא [http://www.hebrewbooks.org/42807 סדר עבודת ישראל], נוסח פולין, רעדלהיים תרכ"ח, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42807&st=&pgnum=738&hilite= עמ' 721] ואילך.}} אומרים פיוטים בכל השבתות מפסח ועד שבת שאחרי שבועות. הפיוטים על [[ברכת אמת ויציב]] – "זולת" (לאחר המילים "אין אלוקים זולתך סלה") ו"גאולה", עוסקים בפרעות והפוגרומים שאירעו בימי ספירת העומר בארצות אשכנז. גם פיוט "אהבה" (על ברכת אהבה רבה) עוסקים בוויכוח בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא על אורך הגלות. *פיוטי שבת ראשונה לאחר פסח: "יוצר" – ויושע אור ישראל, מאת רבי [[מאיר ש"ץ|מאיר ברבי יצחק]]. "אופן" – ארוגי עוז נא (או אראלים וחשמלים יתנו). "אהבה" – אלוקי ימי שנותי כלו בארך גלותי, מאת יוסף (רבי [[יוסף טוב עלם]]). "זולת" – אין כמוך באלמים (פזמון:אל דמי לך), מאת יצחק ברבי שלום. "גאולה" – שביה עניה (פזמון:למה לנצח), מחבר רבי [[שלמה אבן גבירול]].
*פיוטי שבת שנייה לאחר פסח: "יוצר" – ארנן חסדך מאת [[יוסף טוב עלם|יוסף בר שמואל]], "אופן" – יחיד ערץ, מאת יעקב. "מאורה" – איומתי שמחי, מאת שמואל בן רבי יהודה הכהן. "זולת" – אל קל חי ארנן (פזמון:אל דמי לך), [[שמעון בן יצחק|שמעון ברבי יצחק]]{{הערה|1=[https://www.machonso.org/mishol/item.asp?id=941 על הפיוט], הרב משה יהודה רוזנווסר.}}. "גאולה" – שנותינו ספו (פזמון:ה' עד מתי), מאת רבי [[שלמה אבן גבירול]].
שורה 189 ⟵ 191:
*פיוטי שבת חמישית לאחר פסח: "יוצר" – אגורה באהלך עולמים, מאת אליה{{ביאור|הרב מאיר גאנז (מחזור אלטונה) העלה שני זיהוים אפשריים: רבי אליה הזקן מ[[בעלי התוספות]], שהוזכר במסכת קידושין דף מ"א, או שהוא רבי אליהו בן שמעיה שחיבר מספר סליחות.}}. "אופן" – יקודי אש, מאת יעקב. "אהבה" – סגולתי משכתיך חסד, מאת מנחם. "זולת" – אלוקים לא אדע זולתך, (פזמון:עד מתי ה'), מאת רבי אפרים ברבי יצחק. "גאולה" – יקוש בעניו (פזמון:אחרי נמכר), מאת רבי יצחק.
*פיוטי שבת לפני שבועות – "יוצר" – אהלל בצלצלי שמע, מאת בנימין. "אופן" – אורחות אראלים. "אהבה" – איומתי יונה יעלת חן, מאת רבי [[יצחק בן ראובן אלברגלוני]]. "זולת" – אלוקי אקראך במחשב (פזמון:אל דמי לך), מאת רבי שמואל ברבי יהודה. "גאולה" – יונה נשאתה על כנפי נשרים (פזמון: ואדעה כי אין זולתך לגאול), מאת רבי [[יהודה הלוי]].
*פיוטי שבת אחרי שבועות - "יוצר" - אדיר ונאה בקדש מאת [[מאיר ש"ץ|מאיר בר יצחק]]. "אופן" - כבודו אות. "מאורה" - אשר יחדו מאת אברהם בר שמואל.{{הערה|זה מאורה לשבת נשא; אם קוראים בהעלותך, אומרים במקומו מאורה אשר יצר מאת רבי [[אפרים בן יצחק מרגנשבורג]].}} "זולת" - אור ישראל וקדושו מאת [[יוסף טוב עלם|יוסף בן שמואל (טוב עלם)]].
לפי מנהג אשכנז המערבי,{{הערה|עיין לדוגמא סדר עבודת ישראל, נוסח אשכנז, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 713 ואילך.}} מתחילים לומר את הפיוטים רק אחרי ראש חדש אייר, וממשיכים רק עד שבועות, אבל לא אומרים פיוטים בשבת שאחרי שבועות. בחודש אייר, אומרים רק פיוט זולת, ובשבת האחרונה, הנקראת "שווארץ שבת",{{הערה|מנהגי בית הכנסת לבני אשכנז בארץ ישראל ובחוץ לארץ לשנת תשע"ט, עמ' 59, בתוך ירושתינו י (תשע"ט).}} אומרים אהבה וזולת.
* בשבת הראשונה אחרי ר"ח אייר, אומרים זולת "אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים". הוא חתום משלם, וכנראה נכתב ע"י [[משולם בן קלונימוס]].
* בשבת השניה אחרי ר"ח אייר, אומרים זולת "א-להים אל דמי לך". הוא חתום בנימין, וכנראה נכתב ע"י [[בנימין בן זרח]].
* בשבת השלישית אחרי ר"ח אייר, אומרים זולת "אתה א-להים וזולתך אין עוד". הוא חתום משלם, וכנראה נכתב ע"י [[משולם בן קלונימוס]].
* בשבת פרשת בהר, אומרים זולת "אחרי נמכר גאלה תהיה לו" מאת [[שמואל בן ברוך]], אחד מבעלי התוספות. תמיד מחליפים את הסדר כדי שהזולת הזה ייאמר בשבת בהר (או בהר בחוקותי).
* בשבת שלפני שבועות, אומרים אהבה "אותך כל היום קוינו" מאת רבי [[אפרים
====שירים לימי ספירת העומר====
| |||