השערת התעודות – הבדלי גרסאות

בשנת [[1753]] פרסם הרופא ה[[צרפת]]י [[ז'אן אסטרוק]] ([[1684]]–[[1766]]) ספר בשם "השערות בדבר התעודות שבהן השתמש משה כדי לחבר את ספר בראשית".{{הערה|1=Jean Astruc, ''Conjectures sur les memoires originaux : dont il paroit que Moyse s’est servi pour composer le livre de la Genese : avec des remarques, qui appuient ou qui eclaircissent ces conjectures'', Bruxelles, 1753|שמאל=כן}} אסטרוק, שביקש להוכיח את קדמותו של ספר בראשית ולהפריך את טענותיהם של שפינוזה והובס, היה הראשון שהפעיל על התורה את הכלים המתודיים שפותחו באותה עת בתחום ה[[פילולוגיה]] הקלאסית. בעשותו כן, הוא הסיק שב[[ספר בראשית]] קיימים סיפורים כפולים, המדווחים על אותו אירוע, ואינם תואמים זה את זה בכל פרטיהם. הדוגמה המוכרת ביותר היא [[בריאת העולם (יהדות)|סיפור הבריאה]] המופיע ב{{תנ"ך|בראשית|א|קצר=כן}}, שלדברי מבקרי המקרא עומד בסתירה לסיפור הבריאה המופיע ב{{תנ"ך|בראשית|ב|קצר=כן}} (ר' להלן).{{הערה|1=הרעיון ששני סיפורי הבריאה מקורם בשתי תעודות נפרדות הועלה לראשונה על ידי H. B. Witter עוד בראשית המאה: Henning B. Witter, ''Jura Israelitarum in Palestinian terram'' Hildesheim, 1711. }} אסטרוק הבחין שבסדרה אחת של סיפורים האל מכונה בשם "[[יהוה]]", ואילו באחרת הוא מכונה בשם "[[אלוהים (יהדות)|אלהים]]". הוא העלה את הרעיון שהמקור להבדל טמון בעובדה שהתורה מורכבת משני מקורות ספרותיים עצמאיים, שחוברו על ידי [[עריכה ספרותית|עורך]] לרצף סיפורי אחד. כדי לשחזר את המקורות הללו, הפריד אסטרוק את הסיפורים המשתמשים בשם אלהים מן הסיפורים המשתמשים בשם יהוה. נוסף לכך איתר אסטרוק כמה קטעים קצרים, שלטענתו, אינם משתייכים לאחד משני המקורות העיקריים אלא שולבו בטקסט בנפרד. את מעשה העריכה ייחס אסטרוק למשה עצמו. לטענתו, משה עצמו ערך את המקורות השונים זה לצד זה, ומעתיקים מאוחרים הם ששזרו אותם זה בזה. כשני עשורים לאחר מכן, ערך [[יוהאן גוטפריד אייכהורן]] חלוקה דומה, וטבע לראשונה את המונחים "מקור אלוהיסטי" (ובקיצור E) ו"מקור יהוויסטי" (ובקיצור J).{{כ}}{{הערה|1=Johann Gottfried Eichhorn, ''Einleitung in das Alte Testament I-III'', 1780-83.|שמאל=כן}} בשלב הראשון החזיק גם אייכהורן בסברה שמשה הוא שערך את התורה, אך מאוחר יותר חזר בו מקביעתו זו.{{הערה|1=ר' המהדורה הרביעית לספרו, ibid, 4th ed.; Gottingen: Rosenbusch, 1823}} זו הייתה החלוקה הראשונה של התורה לשני מקורות שונים, אם כי היא שייכה את יצירת המקורות לשלב מוקדם בהרבה מהנהוג כיום.