ישראל אלדד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תמונה
שורה 32:
===לאחר קום המדינה===
 
לאחר [[קום המדינה]] [[הוצאה לאור|הוציא]] ישראל אלדד [[ירחון]] בשם "[[סולם (כתב עת)|סולם]]", שבו ביקר את [[ממשלת ישראל]] ודגל בהקמת מלכות ישראל במקום ה[[מדינה]] הקיימת, ובהרחבתהּ לתחומי גבולות [[ממלכת ישראל המאוחדת|הארץ]] כפי שהם מתוארים ב[[תנ"ך]]. ב-[[1952]] גזר עליו [[בית המשפט המחוזי]] בתל אביב [[קנס]] של 5 ל"י{{הערה|{{דבר||במשפטו של ד"ר שייב|1952/12/09|00447||@}}}} לאחר שהורשע בניסיון להסית לגרימת חבלה ל[[אורי אבנרי]] מעל דפי סולם{{הערה|{{דבר||ד"ר שייב מערער|1952/04/09|00731||@}}}}. בנוסף לירחון 'סולם', שימש ישראל אלדד כעורך עיתון "[[דברי הימים - חדשות העבר]]", שבו תוארו מאורעות מה[[היסטוריה של עם ישראל]] כאילו הם מופיעים בעיתונות מודרנית. העיתון נוסד על ידי [[פאולה פנינה ואן-ליר]], שמינתה את אלדד לעורך על פי המלצת [[יוסף קלאוזנר]]. בנוסף כתב אלדד מאמרים פובליציסטיים בעיתונים '[[הבוקר]]', '[[היום (עיתון ישראלי)|היום]]', '[[הארץ]]' ו'[[ידיעות אחרונות]]', עד יומו האחרון. הצטרף ל[[מפלגת הלוחמים]] שרבים מיוצאי הלח"י נמנו עם חבריה והיה מועמד במקום העשירי ברשימתה ב[[הבחירות לאספה המכוננת|בחירות לאספה המכוננת]]{{הערה|[http://www.idi.org.il/elections_and_parties/Documents/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA%20%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA%20%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D%201/%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA%201-%20%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA%20%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9D.pdf צילום] באתר המרכז הישראלי לדמוקרטיה }}.
 
בשנת [[1950]] כתב [[דוד בן-גוריון]] בתפקידו כ[[שר הביטחון]] ל[[משרד החינוך]] ואמר כי עליו למנוע את העסקתו של אלדד כמורה בתיכון עקב הטפתו, לטענת בן-גוריון, "להשתמש בנשק נגד צבא הגנה לישראל וממשלת ישראל במקרים הנראים לך"{{הערה|1={{דבר||מדוע נדחתה בקשת ד"ר י. שייב|1950/11/15|00403}}}}, אולם [[בג"ץ ישראל שייב נגד שר הביטחון|אלדד עתר לבג"ץ]] וזכה. [[בית המשפט הגבוה לצדק|בג"ץ]] הורה למשרד החינוך להימנע מלהתערב, שאם לא כן, "ייעשה שלטון החוק פלסתר" הואיל והחוק אינו דן במפורש בפיטורי מורה בשל הטפותיו{{הערה|בג"ץ 144/50 שייב נ' שר הביטחון, פ"ד ה 399}}. פסק הדין הדגיש את חשיבות [[שלטון החוק]] בישראל ואת ההכרה בזכות היסוד ל[[חופש העיסוק]], שרק חוק מפורש יכול להגבילהּ.