מלחמת הירושה הספרדית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לאדמירל |
|||
שורה 61:
ב-[[1702]], אויגן וכוחותיו נלחמו באיטליה, שם מפקד כוחות צרפת היה הדוכס של וילרואה, אותו הביס ולכד אויגן בפברואר. וילרואה הוחלף בדוכס של ונדום, שלמרות קרב באוגוסט שהסתיים בתיקו ויתרון מספרי די גדול, לא הצליח לגרש את האוסטרים מאיטליה.
בינתיים, פיקד הדוכס ממרלבורו על כוח אנגלי, הולנדי, וגרמני משולב בארצות השפלה, שם הוא כבש מספר מבצרים חשובים, במיוחד [[לייז']], על גדות הריין. בספטמבר כבש כוח קיסרי בפיקוד לואיז איש באדן את [[לנדאו (עיר)|לנדאו]], אולם האיום על אלזס הוסר באמצעות חבירת הנסיך הבוחר של [[בווריה]] אל הצרפתים. לואיז נאלץ לסגת אל מעבר לריין, שם הובס על ידי כוח צרפתי בפיקוד [[קלוד-לואי-הקטור דה וילאר]] ב[[קרב פרידלינגן|פרידלינגן]]. לעומת זאת,
בשנה הבאה, על אף שלכד את [[בון]] בגרמניה והגלה את אלקטור העיר, נכשל מרלבורו בניסיונותיו ללכוד את [[אנטוורפן]] בבלגיה של ימינו, והצרפתים היו מוצלחים בגרמניה. צבא משולב של צרפת ובווריה תחת וילאר ומאקס אמנואל מבווריה הביס את הכוחות הקיסריים לואיז איש באדן והרמן סריון, אולם האלקטור ההססן מנע את לכידת [[וינה]], מה שהוביל להתפטרות וילאר. הניצחונות הצרפתיים בדרום גרמניה המשיכו לאחר [[התפטרות]]ו של וילאר, אך עם צבא חדש תחת קאמי דה טלארד שניצח בפלטין. מנהיגי צרפת השתעשעו בעיצובים גרנדיוזיים של לכידת וינה בירת אוסטריה בשנה הבאה עם צבא משולב של צרפת ובווריה. עם זאת, עד סוף [[1703]] נתקלה צרפת במספר מכשולים, מאחר שפורטוגל וסבויה החליפו צד באמצע המלחמה. בינתיים, אנגליה, שלפני כן סברה כי פליפה יוכל להוסיף למלוך בספרד, החליטה שהאינטרסים המסחריים שלה יהיו יותר בטוחים תחת הארכידוכס קרל.
| |||