יוסף שורץ (ביוטכנולוג) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 9:
בין השנים 1965- 1967 שימש כטכנולוג ראשי ומנהל מו"פ של חברת המזון אסם והיה שותף לפיתוח חטיף ה[[במבה]] המוכר.
את הדוקטורט שלו סיים בשנת 1970 במסגרתו ערך מחקר יחד עם פרופ' פ. מרגלית בנושא חומר טעם ממקורות מיקרוביאלים.{{ש}}
לאחר סיום הדוקטורט ניהל פרויקטי הקמת מפעלים בצרפת וביוון ובשנת 1976 הצטרף לכור סחר, החטיבה המסחרית של [[כור תעשיות]] וניהל במשך 5 שנים את הפעילות ביפן ובקוריאה עד לשנת
לאחר החזרה מהשהות מיפן ד"ר שורץ ניהל משרד עצמאי דרכו המשיך לקדם ערוצי מסחר ענפים במזרח הרחוק ובמדינות נוספות בתחום חומרי הגלם לתרופות. כמו-כן הביא השקעות של חברות מאסיה במספר פרויקטים בארץ בתחום המחקר היוטכנולוגי, במסגרת אוניברסיטת תל-אביב ומכון וייצמן. בין החברות המובילות נמצאות Korea United Pharm ו Fujimoto Pharmaceuticals.
שורה 28:
7. Schwartz J., and Margalith , P.,"Binding of end product in the fermentation of nucleotides". Biotechnol. Bioeng 15 (1972), 85.
</div>
== פיתוח יצוא ישראלי לשווקי אסיא ==
עקב עברו המקצועי של ד"ר יוסף שורץ בענף הכימיה, ביסס את עיקר פעילותו בענף זה והחדיר ליפן יצוא מרשים של כימיקלים שונים. הוא עסק ביצוא של מוצרים ממפעלים ישראלים שונים כגון : מכתשים, חיפה כימיקלים, מפעלים פטרוכימיים, פרוטרום, גדות ועוד.
בצד קשיי השוק היפני נאלץ ד"ר שורץ להתמודד בעיקר בקשיי יצוא גלוי מישראל עקב המודעות הגבוהה של התעיה היפנית לחרם הערבי. מתוך : "כספים" 29/12/1980, מאמר של צבי טימור ויוסף פריאל.
== משפחתו וחייו האישיים ==
ד"ר יוסף שורץ נשוי לנירה שורץ ואב לשתי בנות, מירב ונגה וסב לחמישה נכדים.
| |||