הפיליפינים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויזיקציה |
מ ויקיזציה |
||
שורה 50:
ה[[ספרד]]ים כבשו את האיים ב־[[1521]], וקראו להם על שמו של [[פליפה השני, מלך ספרד]]. מאות שנים שלטו הספרדים בפיליפנים והשפיעו רבות על תרבותה. בשנת 1896 החל מרד בפיליפנים נגד השלטון הספרדי. הספרדים המשיכו בשליטתם על האיים עד שהובסו בידי [[ארצות הברית]] ב[[מלחמת ארצות הברית-ספרד]] ב־[[1898]]. האיים עברו לשליטתה של ארצות הברית.
ב־[[1935]] קיבלו הפיליפינים שלטון עצמי, אולם ב[[מלחמת העולם השנייה]] נכבשו בידי [[האימפריה היפנית]]. במהלך המלחמה עמד צבא אמריקני־פיליפיני משותף בפיקודו של הגנרל [[דאגלס מקארתור]] במצור בחצי האי באטאן ובאי קורג'ידור. הגנרל מקארתור שנאלץ לעזוב את האי, לאחר כניעת הכוחות הנצורים, הבטיח לתושבי הפיליפינים כי ישוב (המשפט הלקוני "עוד אשוב" מצוטט עד היום וחקוק באתרים שונים בפיליפינים). תקופת הכיבוש היפני התאפיינה באכזריות ולוותה בשעבוד פיליפינים רבים. מאמצע שנת 1942 עד אמצע שנת 1944 סיפקו מקארתור ונימיץ אספקה וציוד ל[[
ב־[[1946]] הכריזו הפיליפינים על עצמאותם. חמישה נשיאים התחלפו עד עלייתו של [[פרדיננד מרקוס]] לכס הנשיאות ב־[[1966]]. ב־[[1972]] הכריז על [[משטר צבאי]] ופיזר את הפרלמנט. אולם ההתנגדות למשטרו גברה ב־[[1983]] אחר שנרצח אחד ממתנגדיו – הסנטור לשעבר [[בנגנו אקינו הבן]]. העם דרש בחירות מחודשות, וב־[[1985]] נבחרה [[קורסון אקינו]] אשת הנרצח לנשיאת הפיליפינים. מרקוס ניסה לזייף את התוצאות אך לבסוף נמלט מהמדינה ונפטר לאחר שנים לא רבות.
| |||