מטטרון – הבדלי גרסאות

{{ציטוט|תוכן="אמר ההוא מינא לרב אידית: כתיב "ואל משה אמר עלה אל ה'". 'עלה אלי' מיבעי ליה. א"ל: זהו מטטרון ששמו כשם רבו, דכתיב "כי שמי בקרבו". אי הכי ניפלחו ליה? כתיב "אל תמר בו" - אל תמירני בו."{{ש}}תרגום: אמר אותו המין לרב אידית: כתוב "ואל משה אמר: עלה אל ה'", "עלה אליי" היה צריך לומר? אמר לו: זהו מטטרון ששמו כשם רבו, שכתוב: "כי שמי בקרבו". [שאלו המין:] אם כך יעבדו [עם ישראל] אותו? [השיב לו רב אידית:] "אל תמר בו" - אל תמירני בו.|מקור=סנהדרין ל"ח, ע"ב}}

 

 

לדעתו של [[אפרים אלימלך אורבך]],{{הערה|1=א. א. אורבך, '''חז"ל – פרקי אמונות ודעות''', ירושלים תשל"ו. עמ' 118-120.}} אין לראות בסוגיה במסכת סנהדרין מקור לדמותו של מטטרון בעיני חכמי התלמוד. השימוש בשם מטטרון הוא שימוש מקרי שאינו מעיד על ניסיון להבין בדיוק את תפקידו, ומדובר פשוט במלאך כלשהו שמשרת כשליח של האל. לדעת אורבך, הקביעה כי "שמו כשם רבו" הוא הוספה של מיסטיקנים שאינה מתאימה למגמת הסיפור המקורית, המנוגדת לתפיסה עצמית כלשהי של מלאך או של רשות כלשהי.