עלייה לרגל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למסכת פסחים |
קו מפריד בטווח מספרים |
||
שורה 1:
'''עלייה לרגל''' או '''צליינות''' (ב[[ארמית]] צלי
==עלייה לרגל ביהדות==
[[קובץ:הכותל הקטן (1).JPG|ממוזער|250px|יהודים מביטים לכיוון מקומו של הר הבית בחג סוכות. לדעת הרדב"ז בימינו מתקיימת בכך המצווה
עלייה לרגל היא הפעולה של עלייה ל[[ירושלים]], באחד מ[[שלוש הרגלים]] (כלומר, החגים, שנקראו כך על פי הפסוק "[[שלוש רגלים|שלושת הרגלים]] תחוג לי בשנה"{{הערה|1=שמות כ"ג,י"ד}} [[פסח]], [[שבועות]] ו[[סוכות]]. העלייה לרגל נזכרת מספר פעמים ב[[תורה]] כ[[מצווה]]: "שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון ה' אלהי ישראל". כפי שכתוב ב[[פסוק]], מצוות העלייה לרגל היא לגברים בוגרים בלבד מתושבי [[ארץ ישראל]] עד גבול של נהר [[פרת]]. תוספות
המשנה מתארת את העלייה לרגל כחגיגה גדולה, שבה היו מקשטים את העולים לרגל, שרים ומנגנים. מקובל כי בזמן העלייה לרגל הייתה צפיפות עצומה ב[[ירושלים]], ובכל זאת אומרת ה[[משנה]]:
החג שבו העלייה לרגל הייתה המסיבית ביותר הוא חג הסוכות, וכששואלת המשנה מדוע מתחילים לבקש בתפילה על הגשמים רק כשבועיים אחרי סוכות, התשובה היא "כדי שיגיעו עולי רגלים לביתם שבבבל". ישנם תיאורים ארוכים ב[[משנה]] על החגיגות שהיו נוהגים בהם בחג הסוכות, ועל ההכנות לחגיגות אלו.
מזמן חורבן [[בית המקדש]] לדעת חלק מהפוסקים, בטלה מצוות העלייה לרגל, אף שהיו והמשיכו במנהג זה, כסמל לחשיבותה של [[ירושלים]] וכתקווה לבנין ה[[מקדש]]. ה[[רדב"ז]] פסק שבימינו בראיית רצפת המקדש מקימים את מצוות העלייה לרגל.
שורה 15:
===מקור השם בעברית===
{{ערך מורחב|אתרי כף רגל בבקעת הירדן}}
כחלק מ[[סקר הר מנשה]], בניצוחו של ה[[ארכאולוג]] [[פרופסור]] [[אדם זרטל]], נמצאו במרוצת ה[[שנה|שנים]] מספר מתחמי [[סלע|אבן]] עתיקים בסמוך ל[[יפית]], [[משואה (מושב)|משואה]], [[רימונים]], [[נחל תרצה]], [[שכם]] ([[מזבח הר עיבל]]) ו[[ארגמן (מושב)|ארגמן]] אשר נבנו בצורת [[כף רגל]]. זרטל טוען כי מתחמים אלה, אשר כולם ללא יוצא מן הכלל נמצאים על צלעות ה[[הר
זרטל מוסיף ואומר כי מתחמים אלה הם למעשה אותם ה[[גלגל (אתר מקראי)|גלגלים]] המוזכרים פעמים רבות ב[[תנ"ך]] (גלגל מלשון גל אבנים ולא כמקובל לחשוב מלשון המילה [[מעגל]]). לדבריו, בשלושת האירועים המרכזיים ביותר לעם ישראל: פסח, שבועות וסוכות היו מתאספים נציגי השבטים באותם גלגלים על מנת [[קורבן|להקריב זבחים]] ל[[אלוהים (יהדות)|אלוהים]]. מכאן דבק המונח "רגל" לכל אחד מאותם 3 החגים ומכאן גם, לדבריו, מקור הביטוי '''עלייה לרגל''' - עלייה פיזית, פשוטה כמשמעה, אל אותם מתחמי כף הרגל.
שורה 23:
[[קובץ:Caminoperegrino.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צליין העובר ב[[דרך סנטיאגו]] בעלייתו לרגל ל[[סנטיאגו דה קומפוסטלה]].]]
{{ערך מורחב|התיירות הצליינית לארץ הקודש}}
במאפייני העלייה לרגל הנוצרית יש זיקה מעוטה למאפייני העליות שקדמו לה, ולכן ניתן לראות בה תופעה חדשה. הניסיון לקשר בינה לבין העלייה לרגל היהודית, אינה מחויבת המציאות לאור ההבדלים הרבים בין העליות.
העלייה לרגל ביהדות שבימי המקדש התרחשה ב[[שלוש הרגלים]] – שלושה מועדים קבועים בשנה, העלייה הייתה מצוות חובה, העולים נהגו ב[[הלכות]] ספציפיות ומנהגים ידועים. זאת אל מול העלייה הנוצרית, כמעשה [[חסידות]] של דרי שוליים, אשר לא גובתה בדינים והלכות קבועות למעט אלו שנקבעו על ידי ה[[קומוניטס]] – העולים עצמם תוך כדי התרחשות העלייה גופא.
הצליינות הנוצרית הושפעה מנדודיו של אברהם ונדודיהם של בני ישראל במדבר, נדודים הקשורים ישירות לעבודת האל. לכן התפתחה גישת
העלייה לרגל הנוצרית לא מוגבלת לעלייה לרגל לארץ ישראל. אתרי עלייה לרגל מפורסמים הם [[לורד (עיר)|לורד]] בצרפת, [[סנטיאגו דה קומפוסטלה]] בספרד, [[פאטימה (פורטוגל)|פאטימה]] בפורטוגל, [[צ'נסטוחובה]] בפולין.
על פי [[הנט]] (Hunt), המניע העיקרי לעלייה הנוצרית היה סקרנות אינטלקטואלית נוסח המסעות הפגאניים, אך בשונה מן המסעות הפגאניים, רצון הצליין הנוצרי להתחבר למקום הקדוש דווקא דרך העבר, בתיווך הטקסט המקראי ובחוויה העבר על תפארתו ולא על שרידיו הפיזיים. מבקרים
ניסיונם של העולים להתחקות אחר ישו, העולה לרגל הנוצרי הראשון – מושא לחיקוי על ידי העולים, דרך הקורות אותו בברית החדשה "שדרגה" את הביקור ההיסטורי לחוויה דתית צרופה, בבקרם בעץ התאנה, [[גת שמנים]]
המקום הקדוש משמש עדות ל[[אוונגליונים]] כך שהביקור בהם משמש בשני כיוונים: לבקיאות בכתבי הקודש מחד, ומאידך להעצמת החוויה הדתית.
[[הירונימוס]] לוקח את הרעיון בצורה קיצונית יותר. הוא אינו מקנה למקום הקדוש ערך מיוחד משלו, אלו תולה בביקור ערך דידקטי, העלייה נופכת בביקור ערך בעיקר כאמצעי להבנה חוויתית של המאורעות המקראיים, של הטקסט.
החוקרת [[אורה לימור]], שמתנגדת נחרצות לקביעה של הנט, מסבירה את ראשית הצליינות הנוצרית, מלבד ההשפעה הסביבתית מהיהדות ומדתות פגאניות, דווקא מתוך פולחן מרטירים
העלייה לרגל הנוצרית החלה כתופעה ספונטאנית של בודדים וקבוצות. אט אט הפכה לכדי תופעה מרכזית בנצרות, מוכרת ומגובה על ידי הממסד הכנסייתי ב[[פניטציה]] כמעשה תשובה או במסעות הצלב שמסמלים את שיאה –
== עלייה לרגל באסלאם ==
[[קובץ:Supplicating Pilgrim at Masjid Al Haram. Mecca, Saudi Arabia.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עולים לרגל ל[[מכה]]
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[חג']], [[זיארה]]}}
אחת מ[[חמשת עמודי האסלאם|חמש המצוות העיקריות]] בדת ה[[אסלאם]] היא '''
עלייה לרגל לאתרים שאינם הכעבה מכונה '''זיארה''' (زِيارة). האתרים לזיארה קשורים לחייו של הנביא [[מוחמד]], [[אלצחאבה|מלוויו]], צאצאיו ודמויות חשובות אחרות בהיסטוריה האסלאמית, כדוגמת [[האימאם השיעי|האימאמים השיעים]] והקדושים ה[[סופיות|סופים]]. האתרים השונים כוללים [[מסגד]]ים, [[קבר]]ים, ומקומות בהם התרחשו קרבות מפורסמים. הזיארה נפוצה במיוחד בקרב השיעה, ועל ידי סונים שמרנים נחשבת ככפירה ו"סגידה לקברים".
שורה 55:
ה[[הינדואיזם|הינדים]] מאמינים שטבילה ב[[גנגס]] שוטפת את החטאים, ופיזור אפר הגופה בנהר משפר את החיים בגלגול הבא ואף להגיע למוקשה (שיחרור מגלגל החיים) מוקדם יותר. הינדים אדוקים עורכים עלייה לרגל לנהר כדי לרחוץ בו ולעשות [[מדיטציה]] על גדותיו. כמו כן, מקובלת עלייה לרגל למקדשים וזאת למטרות דומות.
ה[[דרוזים]] נוהגים לעלות לרגל
ה[[בהאים]] [[עלייה לרגל (בהאים)|עולים לרגל]] ל[[המרכז הבהאי העולמי|אתרים הקדושים לבהאים]] ב[[ישראל]], שהחשובים שבהם הם קברו של ה[[עלי מוחמד שיראזי, הבאב|באב]], ה[[נביא]] שהניח את היסוד לאמונה הבהאית ב[[כיפת הבאב]] ב[[חיפה]], וקברו של [[בהאא אללה]] ב[[אל-באהג'ה|אל־באהג'ה]] ב[[עכו]].
==עלייה לרגל (ביטוי מושאל)==
שורה 63:
==לקריאה נוספת==
* '''עלייה לרגל
* [[יואל רפל]] [[אוריאל רפפורט]], [[אנציקלופדיה לתולדות ארץ-ישראל|אנציקלופדיה לתולדות ארץ־ישראל]], [[הוצאת מודן]] - [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]], 1986 - ערך "עלייה לרגל"
* [[מנשה הראל]], '''הגאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל''',
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=עליה}}
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=nU514poM22Q#t=174 עליה לרגל לירושלים], [[יומני כרמל]] אוקטובר 1949 <small><small>(התחלה 2:54)</small></small>
==הערות שוליים==
|