הבדלים בין גרסאות בדף "קדש ברנע"

הוסרו 3 בתים ,  לפני שנתיים
←‏פתיח: המרכאות נראות מיותרות
(←‏פתיח: המרכאות נראות מיותרות)
{{ציטוט|תוכן="וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן..."{{הערה|1={{תנ"ך|במדבר|יג|ג}}}};  "וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל מִדְבַּר פָּארָן--קָדֵשָׁה..."{{הערה|1={{תנ"ך|במדבר|יג|כו}}}}}}
 
ברוב המפות נמצאת קדש ברנע ליד עין קודיראת דרומית ל[[ניצנה (עתיקות)|ניצנה]]. האתר נחפר ביסודיות, אך השרידים המוקדמים ביותר שנמצאו הם מהמאה ה–10ה-10 לפנה"ס, כ-200-300200–300 שנה אחרי [[יציאת מצרים]] המשוערת. "אולם, אף שמרבית החוקרים מזהים אתר זה עם קדש ברנע המקראית, לא נתגלו בו שרידים מתקופת יציאת מצרים".{{הערה|1=מתוך הספר 'קדש ברנע' בהוצאת [[מוזיאון ישראל]]}}.
 
בשנת [[1840]] "מצאו" את קדש לפי הדמיון בשם לעין קדיס. אולם כשהתברר שאין קשר בין השמות "העבירו" את המיקום לעין קודיראת הסמוכה ומאז הוא נקרא קדש ברנע.
ד"ר [[יצחק ביילי]] מ[[אוניברסיטת תל אביב]] כתב כי:
{{ציטוט|תוכן="...המקום שאנו מנסים תמיד לזהות כקדש-ברנע במזרח סיני - עלך-קדייס (בפי הבדואים – גדייס). גדייס קשור למונח גדוס, שפירושו "שוקת". מי שמכיר את עלך-קדייס יודע, שזה אינו מקום שסביבו יכלו כל בני ישראל להתקבץ, אלא שפעם הייתה שם שוקת, אותה כינו בשם חיבה: קדייס. היו אומרים, זהו ביר-קדייס, באר השוקת הקטנה...".{{הערה|1="שמות גאוגרפיים בפי הבדואים" (1976)}}}}
 
== קישורים חיצוניים ==