הקונגרס הציוני העולמי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←הקונגרסים עד הקמת המדינה: תוצאות הבחירות ב-1933 |
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←הקונגרסים עד הקמת המדינה: הקונגרס התנהל בסימן רצח ארלוזורוב |
||
שורה 30:
*'''הקונגרס ה-16''' - ציריך - אוגוסט [[1929]]. אושרה הקמתה של [[הסוכנות היהודית]]. 21 צירים לרביזיוניסטים.{{הערה|שם=בר-זוהר 255}} [[זאב ז'בוטינסקי]] קרא בנאומו להקמת מדינה יהודית משני עברי הירדן.{{הערה|[[מיכאל בר-זוהר]], '''בן-גוריון''', כרך א, פרק י, עמ' 218.}}
*'''הקונגרס ה-17''' - בזל - [[1931]]. לקונגרס נבחרו 254 צירים. סיעת הפועלים היתה הגדולה ביותר (75 צירים, 29%). מספר הצירים של "[[הציונים הכלליים]] ב'" (שהתפלגה בתקופה זו) ירד ל-59. [[הציונות הרוויזיוניסטית|הרוויזיוניסטים]] הפכו לסיעה השלישית בגודלה (52 צירים, 21%), כמו צירי תנועת "המזרחי".{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יא, עמ' 236.}} [[נחום סוקולוב]] מונה במקום ויצמן לנשיא ההסתדרות הציונית ברוב של 118 נגד 98. נדחתה הצעת הרוויזיוניסטים להצהיר על השאיפה להקמת מדינה עברית משני צידי הירדן, לאחר שצירי "הציונים הכלליים ב'" ו"המזרחי" שינו את עמדתם בעד ההצעה, בעקבות מברק שהתקבל ממפקדת "[[ההגנה]]", שבו הזהירה כי החלטה כזו עלולה להביא לחידוש המהומות בארץ ישראל. הפועלים הציעו שלא להעלות להצבעה את נוסחת "המטרה הסופית" של ז'בוטינסקי וזכו ברוב של 121 נגד 57. בתגובה לכך, קם ז'בוטינסקי מכסאו וקרא "זה לא קונגרס ציוני!". הוא קרע את כרטיס הציר שלו ועזב את האולם, ואחריו עזבו גם כל צירי מפלגתו. הפועלים השיגו שניים מתוך חמישה מקומות בהנהלה הציונית: [[ברל לוקר]] ו[[חיים ארלוזורוב]]. הקונגרס ננעל ב-15 ביולי בשעה 02:00 אחר חצות.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יא, עמ' 243.}}
*'''הקונגרס ה-18''' - פראג - אוגוסט [[1933]].{{הערה|{{דבר||הקונגרס הציוני הי"ח בפראג|1933/08/23|00100}}}} בבחירות ביולי זכו תנועות הפועלים ביותר מ-44%. הרביזיוניסטים ב-16%.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יב, עמ' 277.}} הקונגרס התנהל בסימן [[רצח ארלוזורוב]]. בעת נאומיהם של נציגי הרביזיוניסטים, קמו כל נציגי סיעת הפועלים ועזבו את האולם בהפגנתיות. הרביזיוניסטים לא נבחרו לנשיאות הקונגרס והצעות החלטה שלהם לא הובאו להצבעה. עקב כך, ז'בוטינסקי סירב לנאום. הנשיאות אישרה הקמת ועדת-חקירה שנתמנתה לבדוק ו"לעקור נטיות, העומדות בסתירה לעקרונות היסודיים של המוסר היהודי", כלומר רעיונות הרביזיוניסטים.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יג, עמ' 285.}} [[התקווה]] נקבעה באופן רשמי כ[[המנון]] של התנועה הציונית.
*'''הקונגרס ה-19''' - לוצרן - [[1935]]. לאור עליית [[היטלר]] לשלטון, נסוב הקונגרס סביב גורל [[יהדות גרמניה|יהודי גרמניה]] ו[[הסכם העברה|הסכם ההעברה]].
*'''הקונגרס ה-20''' - ציריך - [[1937]]. להלכה, בתגובה ל[[ועדת פיל|וועדת פיל]], ייפה הקונגרס את כוחה של [[ההנהלה הציונית]] לנהל משא ומתן עם הממשלה הבריטית על הקמת [[מדינה יהודית]] ולא על חלוקת [[ארץ ישראל המערבית]] אולם, למעשה, משום שוועדת פיל לא העמידה חלופה להקמת מדינה יהודית שאינה כרוכה בחלוקה, אימץ הקונגרס את עקרון החלוקה אף שהדבר נעשה בעקיפין ובהתניה מסוימת.{{הערה|[[עיונים בתקומת ישראל]], [[יצחק גל-נור]], [http://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/1/galnur.pdf חלוקה טריטוריאלית של ארץ-ישראל: ההכרעה ב-1937], עמ' 231}}
| |||