אופרה-קומיק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לקרטון
שורה 23:
מאז [[ימי הביניים]] היוו מופעי בידור תיאטרלי קל חלק מירידי העונה הפריזאיים, בעיקר יריד סן-ז'רמן ויריד סן-לורן. הם כללו [[פארסה|פארסות]], לוליינות על חבל מתוח, [[אקרובטיקה]] ו[[מריונטה|מריונטות]], ולצד כל אלה הייתה בהם גם מוזיקה, כגון פזמוני וודוויל ושירים פופולריים. הקהל היה מגוון, מכל שכבות החברה, והמופעים נערכו על במות ארעיות. מכל מקום, כאשר הוקמה בשנת 1672 [[האקדמיה המלכותית למוזיקה]] (שנודעה בשמה הפופולרי "האופרה") של [[לואי ה-14, מלך צרפת]], בהנהלת [[ז'אן באטיסט לולי]], התמעט במידה משמעותית השימוש במוזיקה בלהקות ירידים.
 
כששחקני הקומדיה האיטלקית במלון דה בורגון גורשו מפריז כעונש על הצגת הקומדיה "הצדקנית המזויפת", ששמה ללעג את פילגשו של המלך, מאדאם דה מאנטנון, הזדרזו להקות היריד לאמץ להם חלק גדול מן הרפרטואר ה[[איטליה|איטלקי]], שכלל [[פרודיה|פרודיות]] על אופרות וטרגדיות. תיאטראות היריד נתפסו עד מהרה כמתחרים לאופרה ול[[קומדי פרנסז]] והמגבלות הוטלו עליהם שוב ונאכפו ביתר חומרה. הלהקות ביריד סן-ז'רמן וביריד סן-לורן קיבלו התראות מן המשטרה בשנים 1699 ו-1706. אומנם בשנת 1708 הצליחו יזמי הירידים שארל אלאר ומוריס לרכוש ממנהל האופרה פייר גינה את הזכות להשתמש בזמרים, רקדנים, נגנים ותפאורות, אך ההסכם לא האריך ימים, משום שגינה מת ב-1712 והותיר אחריו את האופרה עם חוב בסביבות 400,00 ליוורות. אלאר הסתפק בהצגת מופעים דוממים, כשדברי השחקנים מוצגים לקהל על לוחות [[קרטון]] גדולים. לאחר זאת ניסו השחקנים לכלול שירי וודוויל בכך ששיתפו את הקהל: הנגנים היו משמיעים נעימה פופולרית והצופים היו שרים, בעוד השחקנים מחרישים. לחיזוק התחבולה הזאת החלו להציג לקהל את מילות השירים על גבי כרזה גדולה.
 
==הקמה והיסטוריה==