הספרייה הלאומית – הבדלי גרסאות

למרות הקריאות הנרגשות ליהודי הגולה, התפתחה הספרייה לאיטה, וכללה אלפים בודדים של ספרים, אולם התמונה השתנתה מן הקצה אל הקצה בעקבות פעילותו העניפה של [[יוסף חזנוביץ]], ששלח מן הגולה, החל מ-1895 ועד מותו ב-1919, כעשרים אלף ספרים וכתבי עת להעשרת הספרייה, בלא שזכה לראותה בעצמו. משלוח הספרים הראשון, שהכיל 8,800 ספרי עברית וחמש מאות ספרי לועזית הגיע לירושלים בשלהי 1895 וערר התרגשות רבה{{הערה|{{קתדרה|צבי ברס|פרשת משלוח אוסף הספרים של חזנוביץ לירושלים – תעודות ומקורות|79.11|ניסן תשנ"ו, עמ' 79-94}}}}. קליטתו וקטלוגו של אוסף חזנוביץ היווה בעיני מייסדי בית הספרים נקודת מפנה, ובדו"ח משנת 1910 כתבו: "ובכן נשתכלל ונתיסד הבית הזה, ויפשוט מעליו את תכונת בית מקרא לצעירים אשר הייתה לו בראשונה, וילבש לבוש חכמים כי לא בית מקרא יאמר לו עוד כי אם בית מדרש לדורשי תושיה וחוקרי דעת"{{הערה|'''דברי הימים ומסירת החשבונות המתייחסים לבית הספרים הכללי לבני ישראל מדרש אברבנאל וגנזי יוסף שבירושלים - מיום הוסדו בחדש אדר שנת תרנ"ב עד חדש שבט בשנת עת"ר.''', ירושלים, 1910, עמ' 4}}. בעקבות זאת שונה רשמית שמה של הספרייה ל"בית הספרים הכללי לבני ישראל בירושלם מדרש אברבנאל וגנזי יוסף"{{הערה|אברהם יערי, '''תולדות בית-הספרים הלאמי והאוניברסיטאי עד שנת תר"ף''', ירושלים, תר"ץ, עמ' יא}}.

 

 

===תחת הנהלת ההסתדרות הציונית===