הבדלים בין גרסאות בדף "חרוז אלכסנדרוני"

מ
תיקון טעות כתיב
(שכתבתי את כל הערך. תיקנתי טעויות בדבר המקור הלא ידוע של השם, התפיסה של הטור האלכסנדריני כמשקל בן 12 הברות בלבד. הוספתי את תיאור הפרוסודיה, אופני החריזה, דוגמאות לביטוי של החרוז האלכסנדריני בשירה העברית וכן מראי מקום.)
מ (תיקון טעות כתיב)
השימוש בחרוז האלכסנדריני בפרט, ובמשקל היאמבי בכלל, נחשב חדש יחסית<ref>{{צ-מאמר|מחבר=רויאל נץ|שם=פושטי המדים: על שירת החרוז החדש}}</ref> בשירה העברית המודרנית, ולא שגור. בין הסיבות למיעוט השימוש בחרוז האלכסנדריני: ראשוני הכותבים בשפה העברית כתבו ב[[הגייה אשכנזית]], שלה הטעמה מלעילית (כלומר רגל טרוכאית, או אמפיבריכית ולא יאמבית). הכותבים שאחריהם התחילו לאמץ חריזה חופשית ללא הקפדה על משקל.
 
[[נתן אלתרמן]], שלמד אגרונומיה בפאריס, השתמש בטור האלכסנדריני הקלאסי (עשר ההברות) בתרגומים ליצירות צרפתיות ניאו-קלאסיות ([[פדרה (רסין)#"פדרה" בעברית|התרגום ל״פדרה״ של רסין]])<ref>{{צ-מאמר|מחבר=נתן זך|שם=ריתמוס ותמונה בשירת אלתרמן|כתב עת=}}</ref>. הוא כמעט ולא השתמש בחרוז האלכסנריניהאלכסנדריני המודרני, אבל הוא כן עושה בו שימוש בפואמה ״[[שירי מכות מצרים]]״, בחלק העיקרי, ״[[שירי מכות מצרים#שירי המכות|שירי המכות]]״ ובחלק האחרון, ״[[שירי מכות מצרים#איילת|איילת]]״<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.alterman.org.il/LinkClick.aspx?fileticket=Gy0-5VLwW50%3D&tabid=65&mid=455|הכותב=עוזי שביט|כותרת=שירה מול טוטליטריות - אלתרמן ו'שירי מכות מצרים'|אתר=http://www.alterman.org.il|תאריך=}}</ref>.
 
[[אהרן שבתאי|אהרון שבתאי]] עושה שימוש בחרוז האלכסנדריני לעתים, כמו בחלק מהשירים שפורסמו בקובץ ״בחודש מאי הנפלא״<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.newlibrary.co.il/page_1034|כותרת=אהרן שבתאי: שלושה מתוך `בחודש מאי הנפלא`|אתר=www.newlibrary.co.il|תאריך_וידוא=2019-02-02}}</ref>. משוררים נוספים העושים שימוש בחרוז האלכסנדריני הם [[דורי מנור]] ו[[סיון בסקין|סיוון בסקין]].
3

עריכות