משתמש:עמי פומרנץ/הצעה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "{{מסגרת|על פי הנתונים בארצות הברית, 1 מתוך 9 גברים (לעומת 1 מתוך 4 נשים) יחווה אלימות קשה במסג..."
 
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{מסגרת|על פי הנתונים בארצות הברית, 1 מתוך 9 גברים (לעומת 1 מתוך 4 נשים) יחווה אלימות קשה במסגרת זוגית, ו-1 מתוך 25 גברים (לעומת 1 מתוך 7 נשים) יחווה פגיעה חמורה מאלימות זוגית. על פי אותם הדו"חות, כשנספר כל סוג של מגע פיזי אגרסיבי (שייתכן שייחשב כאלים וייתכן שלא, תלוי במקום ובמדווח - כולל דחיפות, למשל), הפער מצטמצם (1 מתוך 3 גברים ו-1 מתוך 4 נשים). כשמדובר ברצח בין בני זוג, רק 6% מהקורבנות הם גברים.{{הערה|[https://ncadv.org/statistics NATIONAL STATISTICS], NCADV: National Coalition Against Domestic Violence}} בישראל נאספו אך מעט נתונים בנושא, אך על פי מחקר שבדק נתונים של היחידה לאלימות במשפחה של משרד הרווחה, וכן של ארגונים התנדבותיים העוסקים בנושא, מצטייר מצב שמשקף את הנתונים האמריקאיים - שבו אלימות מילולית והתנהלויות אגרסיביות הן פעמים רבות הדדיות, אך שמרבית הנפגעות באלימות הזוגית הן נשים. גם אלימות מינית בין בני זוג הוא ברובו המוחץ נגד נשים על פי הדיווחים. עם זאת, המחקר מצביע על כך שיש תת דיווח מצד גברים על אלימות זוגית, אך לאו דווקא שהמספרים בפועל דומים.{{הערה|בוכבינדר, א., שרר, מ., ואיזיקוביץ, צ. (1997). פערי דיווח בין גברים ונשים על רמת אלימות אינטימית, חברה ורווחה, יז, (5).}} על פי סקר דיווח עצמי שנערך בקנדה ב-2014, 4.2 אחוז מגברים דיווחו על חוויה של אלימות בזוגיות לעומת 3.5 אחוז של נשים, ללא דיווח על חומרת הפגיעה.{{הערה| [http://www.statcan.gc.ca/pub/85-002-x/2016001/article/14303/tbl/tbl1.2-eng.htm טבלת נתונים], קנדה 2014 {{אנגלית}}}}{{הערה|{{nrg|יפעת ארליך|מדוע הגברים המוכים ממשיכים לספוג ולשתוק?|589/561|28 ביוני 2014|55|2}}}} ב-2013 בישראל נפתחו 4200 תיקים של אלימות של נשים נגד בני זוגן, וב-15% מהם לערך (כ-650) הוגשו כתבי אישום. לשם השוואה, באותה השנה נפתחו כ-15 אלף תיקים על אלימות של גברים נגד בנות זוגם, וב-27% (כ-4000 מקרים) הוגשו כתבי אישום.{{הערה|{{ערוץ7||4,200 תיקים על אלימות נשים נגד גברים|288674|5 בדצמבר 2014}}}}. על פי ארגון זכויות הגברים הבריטי ManKind, יש עלייה במספר הנשים המורשעות באלימות זוגית, אך עדיין יש תת-דיווח מצד גברים על אלימות כזו. על פי הסטטיסטיקה הלאומית, מספר הנשים החוות אלימות זוגית היא פי שניים ממספר הגברים, התאוריה הרווחת לגבי תת-הדיווח של גברים היא שהציפיות החברתיות מגברים גורמים להם לפחד להתפש כחלשים, כקורבנות, או כלא-גבריים.{{הערה| [http://www.telegraph.co.uk/men/thinking-man/why-female-violence-against-men-is-societys-last-great-taboo נתוני דיווח של אלימות כלפי גברים] {{אנגלית}}}}{{הערה|{{nrg|יפעת ארליך|מדוע הגברים המוכים ממשיכים לספוג ולשתוק?|589/561|28 ביוני 2014|55|2}}}} מספר המחקרים והעבודות שעוסק באלימות כלפי גברים הוא נמוך, ולא זוכה לאותה השקעה כמו אלימות כלפי נשים. השקעה למניעה וטיפול באלימות כלפי גברים במשפחה הוא גם נמוך מאשר מניעת אלימות כלפי נשים.
 
{{הערות שוליים}}}}
 
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}}}