חרוז אלכסנדריני – הבדלי גרסאות

השימוש בחרוז האלכסנדריני בפרט, ובמשקל היאמבי בכלל, נחשב חדש יחסית<ref>{{צ-מאמר|מחבר=רויאל נץ|שם=פושטי המדים: על שירת החרוז החדש|כתב עת=|קישור=https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/99995-files/99995073/99995073002/99995073002-116-140.pdf}}</ref> בשירה העברית המודרנית, ולא שגור. בין הסיבות למיעוט השימוש בחרוז האלכסנדריני: ראשוני הכותבים בשפה העברית כתבו ב[[הגייה אשכנזית]], שלה הטעמה מלעילית (כלומר רגל טרוכאית, או אמפיבריכית ולא יאמבית). הכותבים שאחריהם התחילו לאמץ חריזה חופשית ללא הקפדה על משקל.

[[נתן אלתרמן]], שלמד אגרונומיה בפאריס, השתמש בטור האלכסנדריני הקלאסי (עשר ההברות) בתרגומים ליצירות צרפתיות ניאו-קלאסיות ([[פדרה (רסין)#"פדרה" בעברית|התרגום ל״פדרה״ של רסין]])<ref>{{צ-מאמר|מחבר=נתן זך|שם=ריתמוס ותמונה בשירת אלתרמן|כתב עת=|קישור=http://www.alterman.org.il/LinkClick.aspx?fileticket=zLbxpzQgpH0%3d&tabid=65&mid=455}}</ref>. הוא כמעט ולא השתמש בחרוז האלכסנדריני המודרני, אבל הוא כן עושה בו שימוש בפואמה ״[[שירי מכות מצרים]]״, בחלק העיקרי, ״[[שירי מכות מצרים#שירי המכות|שירי המכות]]״ ובחלק האחרון, ״[[שירי מכות מצרים#איילת|איילת]]״<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.alterman.org.il/LinkClick.aspx?fileticket=Gy0-5VLwW50%3D&tabid=65&mid=455|הכותב=עוזי שביט|כותרת=שירה מול טוטליטריות - אלתרמן ו'שירי מכות מצרים'|אתר=http://www.alterman.org.il|תאריך=}}</ref>.