הפרעת אכילת יתר – הבדלי גרסאות

לא הרבה ידוע על מהלך ההפרעה ואופן ההתפתחות שלה. הפרעת אכילת יתר, כמו מצב של איבוד שליטה על אכילה ללא צריכה מרובה מבחינה אובייקטיבית של מזון, מתרחשת בילדים ומזוהה עם שומן גוף רב, תוספת משקל וסימפטומים פסיכולגייםפסיכולוגיים מוגברים. הפרעת אכילת יתר שכיחה בקרב בני נוער ותלמידים בגיל [[קולג'|קולג]]' . בחלק מהמקרים מהווה אכילת יתר שלב מקדים (פרודורום) בהתפתחות של הפרעת אכילה אחרת. דיאטה היא תופעה שכיחה בקרב אנשים עם ההפרעה (זאת בניגוד ל[[בולימיה נרבוזה]] בה דיאטה לא פונקציונלית היא בדרך כלל ההמשך של האכילה). ההפרעה מתחילה בדרך כלל אצל בני נוער אך יכולה גם להתחיל בגילאים מבוגרים יותר. אנשים המחפשים עזרה כדי להתמודד עם ההפרעה הם בדרך כלל האנשים המבוגרים יותר. שיעורי ההחלמה מהפרעה זו גבוהים יותר מאשר בולימיה נרבוזה או אנורקסיה נרבוזה. עם זאת ההפרעה נוטה להיות יציבה יחסית, ומתמשכת.{{הערה|שם=הערה מספר 20170912043008:0}}{{הערה|שם=הערה מספר 20170912043008:1}}