אוניברסיטת וילנה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 20:
בתקופה ש[[בין שתי מלחמות העולם]] כבשה פולין את חלקים בדרום ליטא, בהם וילנה רבתי. בעקבות כך, ניהול האוניברסיטה עבר לידי ה[[פולנים]]. בתקופה זו השיגה האוניברסיטה מעמד יוקרה בינלאומי. בין תלמידיה בתקופה זו ניתן היה למצוא את [[צ'סלב מילוש]] (לימים חתן [[פרס נובל לספרות]] בשנת 1980). ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]], יושמה מדיניות של [[ספסלי גטו]] באוניברסיטה,{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Emanuel Melzer, ʻImmānû'ēl Melṣer|שם=No Way Out: The Politics of Polish Jewry, 1935-1939|מו"ל=Hebrew Union College Press|שנת הוצאה=1997|קישור=https://books.google.com/books?id=co3KJikOaBYC&pg=PA75|שפה=en}}}} דבר הגרם ל[[מחאה]] [[אלימות|אלימה]], והרחקה של סטודנטים [[יהודים|יהודיים]] מהאוניברסיטה. על רקע מדיניות זו, התפטר מתפקידו [[רקטור]] האוניברסיטה ולדיסלב מריאן יקוביצקי.
 
האוניברסיטה המשיכה את פעילותה על אף [[פלישת גרמניה הנאצית לפולין]] בשנת 1939. לאחר שמזרח פולין [[פלישת ברית המועצות לפולין|נכבשה על ידי הסובייטים]], שבה וילנה לשליטתה של ברית המועצות וליטא באוקטובר 1939, לאחר 18 שנות כיבוש פולני. האוניברסיטה נסגרה לאחר מספר שבועות; הסגל והסטודנטים פוזרו, ונדרשו לעזוב את תחומי המגורים. ליטא הנחילה מדיניות תרבותית חדשה במדינה, שבעקבותה הקימה את האוניברסיטה מחדש, בעזרת סגל מאוניברסיטת קאונס. תוכניות הלימוד הפולניות הוחלפו באלה של הליטאים, והשפה הרשמית באוניברסיטה הפכה ל[[ליטאית]]. מספר [[פרופסור]]ים פולניים אשר לימדו באוניברסיטה נעצרו על ידי השלטונות הסובייטים (בהם הרקטור לשעבר יקוביצקי) נעצרו על ידי השלטונות הסובייטים, ואף תשעה מהם נרצחו ב[[טבח יער קאטין]].
 
בסיום מלחמת העולם השנייה עזבו תלמידים ופרופסורים פולניים רבים ושבו ל[[הרפובליקה העממית הפולנית|רפובליקה העממית הפולנית]] שזה עתה הוקמה. לקראת סיום תקופת השלטון הסובייטי בליטא ו[[התפרקות ברית המועצות]], החלו הליטאים לחזק את הזהות הליטאית באוניברסיטה, ולהיפרד מהאידאולוגיה הסובייטית, לאור מדיניות ה[[גלאסנוסט|גלאגסנוסט]]. בשנת 1990 הכריזה ליטא על [[עצמאות]]ה, והאוניברסיטה שבה לאוטונומיה ליטאית.