סוללה (צבא) – הבדלי גרסאות

המילה "סוללה" מוזכרת כבר בתנ"ך מספר פעמים בצד ה[[שורש (שפות שמיות)|שורש]] ש-פ-כ: "שפיכת סוללה על העיר". רוב האזכורים מופיעים בהקשרים של המצורים על [[ירושלים]] שערכו [[סנחריב]] מלך [[אשור]] ([[המאה ה-8 לפנה"ס|701 לפנה"ס]]) ו[[נבוכדנצר השני|נבוכדנצר]] מלך [[בבל]] ([[המאה ה-6 לפנה"ס|587-586 לפנה"ס]]. מצור זה הסתיים ב[[חורבן בית המקדש הראשון]]). ב[[ספרות חז"ל]] לא נמצא כל שימוש במילה זו או בתרגומה. הפרשנים נחלקו בפירוש המילה סוללה; מחבר הספר [[יוסיפון (ספר)|יוסיפון]], בן [[המאה ה-10]], בתארו את [[המצור על ירושלים (70)|המצור שערך טיטוס]] - ראה אותה כ[[טקטיקת מצור#כלי מצור|כלי מצור]], וכמותו סברו גם ה[[רלב"ג]] ורבי [[אברהם הרופא פורטלאונה]]. "שפיכת סוללה" הובנה אצלם כירייה מתוך כלי [[ארטילריה|ארטילרי]] - [[בליסטרה]] המשליכה כמות גדולה של אבנים. למשמעות זו יש תימוכין מ[[מדרש]] [[איכה רבה]]. לעומתם, [[פרשני המקרא]] [[רש"י]], רבי [[דוד אלטשולר]] (בספרו [[המצודות]]) וה[[מלבי"ם]] מפרשים כי הכוונה לסוללת עפר הנשפכת מול העיר כדי לאפשר לחימה ממנה ([[סוללת מצור]]).{{ש}}