|
==פיוטיו==
רבי שמעון היה ממניחי היסוד לפייטנות האשכנזית, והפייטן האשכנזי היחיד שכתב [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%98[פיוט#%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA קדושתאקרובות|קדושתאות]]ות, הסוג הנכבד ביותר בפיוט. פיוטים רבים שלו הוכנסו למחזור האשכנזי, ביניהן קרובות מקיפות ל[[ראש השנה]],{{הערה|דניאל גולדשמידט, '''מחזור לימים נוראים''', ירושלים תש"ל, חלק א (ראש השנה), עמ' 87 ואילך.}} ל[[שבועות]],{{הערה|יונה פרנקל, '''מחזור שבועות''', ירושלים תש"ס, עמ' 230 ואילך.}} ול[[שביעי של פסח]].{{הערה|יונה פרנקל, '''מחזור פסח''', ירושלים תשנ"ג, עמ' 479 ואילך.}} בנוסף, כתב מספר רב של [[סליחות]], בהם פיוטים שהושפעו מהקבלה.
מפיוטיו לימים הנוראים - "[[מלך עליון]] אמיץ המנשא" (כלומר המלך עליון שבשחרית של יום ב' של ראש השנה), וכן "'''ש'''מו '''מ'''פארים '''ע'''דת חבלו, '''ונ'''ערץ באראלי קדש הלולו" שבו חתם את שמו בכל שורה ושורה (פזמונים לפיוט "אדר והוד").
בפירוש הקדום מלפני שלש מאות שנה, "'''מטה יהודה'''" על זמירות שבת, כתב שרבי שמעון הגדול מוזכר ב'''מדרש''' (...) שהיה פייטני.
|
