לייב אקשן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
יונתן127 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
בתעשיית ה[[קולנוע]], הפקות ה[[וידאו|ווידאו]], ובאמצעי [[תקשורת המונים]] אחרות, המונח '''לייב אקשן''' ('''Live action''', "פעולה חיה") מתייחס ל[[צילום]], ב[[פילם]] או בווידאו, שלא באמצעות [[הנפשה]], גם אם לפעמים הצילום מבוסס על היצירה המונפשת המקורית.{{הערה|{{cite web|title=Merriam Webster Online Dictionary |publisher=[[Merriam-Webster]] |url=http://www.merriam-webster.com/dictionary/live-action}}}} מאחר שטכניקה זו היא הנורמה, השימוש במושג בדרך כלללרוב מיותר, ונעשה בו שימוש בדרך כלל רק במקרים שבהם מצופה שייעשה שימוש בהנפשה, כמו למשל בסרטי [[פיקסאר]] וב[[משחק וידאו]], או כאשר היצירה היא [[עיבוד קולנועי|אדפטציה]] של סרט או סדרה מצוירת, כגון במקרה של סרטי הקולנוע "[[סקובי-דו (סרט)|סקובי-דו]]" ([[2002]]), "[[הפלינטסטונס]]" ([[1994]]) או "[[101 כלבים וגנבים]]" ([[1996]]). שימוש בבובות בסרטים, כמו למשל בסרט "[[בעקבות הקריסטל השחור]]" ([[1982]]) נחשב גם כן כלייב אקשן, ובלבד שלא נעשה שימוש ב[[סטופ מושן]] לצורך הנפשת הבובות.
 
במונח זה נעשה שימוש גם בעולם ה[[הנפשה]], על מנת להתייחס לדמויות שאינן מונפשות, בסרטים [[:קטגוריה:סרטים מצוירים למחצה|מצוירים למחצה]], כגון "[[ספייס ג'אם]]" ([[1996]]), "[[מי הפליל את רוג'ר ראביט]]" ([[1988]]), "[[לוני טונס: חוזרים לאקשן]]" ([[2003]]), או "[[מרי פופינס (סרט)|מרי פופינס]]" ([[1964]]), שבהם [[אדם|בני אדם]] ודמויות מונפשות חיות יחדיו, כך שדמויות ה"לייב אקשן" הן דמויות "אמיתיות", כגון [[בוב הוסקינס]] ו[[ג'ולי אנדרוז]], לעומת הדמויות המונפשות כגון [[רוג'ר ראביט]].
 
שימוש נפוץ במונח "לייב אקשן" נעשה שימוש כאשרהוא מתייחסיםכשמתייחסים לסרט או ל[[תוכנית טלוויזיה|סדרת טלוויזיה]] המבוססת על יצירה [[איור|מאוירת]] כגון חוברת [[קומיקס]]. עיבודים[[עיבוד מקומיקס כוללים גרסאותקולנועי|אדפטציות]] של סרטיקומיקסים קולנוע בלייבללייב אקשן, כגוןנפוצות "במיוחד ב[[גברים בשחור (סרט, 1997)גיבורי-על|גבריםסרטי בשחורגיבורי-על]]" ([[1997]]), כגון "[[דיק טרייסיסופרמן (סרט)|דיק טרייסיסופרמן]]" ([[19901978]]) , "[[צבי הנינג'הבאטמן (סרט, 19901989)|צבי הנינג'הבאטמן]]" ([[19901989]]), "[[ספיידרמןהנוקמים (סרט)|ספיידרמןהנוקמים"]]" ֹׁׁׁ([[20022012]]), "[[קפטןהפנתר אמריקההשחור (סרט, 2011)|קפטןהפנתר אמריקההשחור]]" ([[20112018]]), "[[סופרמןאקוומן (סרט)|סופרמן"אקוומן"]]" ([[19782018]]), ועוד רבים אחרים. דוגמאות בולטות נוספות לאדפטציות של קומיקסים הן סדרות הטלוויזיה "[[באטמןהמתים המהלכים (סרט,סדרת 1989טלוויזיה)|באטמןהמתים המהלכים]]" (ו"[[1989סוף הפאקינג עולם (סדרת טלוויזיה)|סוף הפאקינג עולם"]]), וסרטי "[[מחברת המוות#סרטי לייב-אקשן|מחברת המוות"]]", ("[[2006גברים בשחור (סדרת סרטים)|גברים בשחור]])" ומרבית סרטי ו-"[[Detectiveצבי Conan|הבלש קונאןהנינג'ה]]".
 
ככל שהשימוש בתמונות הנוצרות באמצעות מחשבים ([[Computer-generated Imagery]]) בתעשיית הקולנוע הולך וגובר, ואף הופך לזרם מרכזי, חלק מ[[מבקר קולנוע|מבקרי הקולנוע]], כגון [[מארק לנגר]], מוצאים לנכון לדון ביחסים שבין הלייב אקשן לבין ההנפשה. לטענתם - סרטים חדשים, שמשתמשים ב[[אפקטים מיוחדים]] ממוחשבים, לא ניתנים להשוואה עם סרטי לייב אקשן המשלבים בתוכם דמויות מונפשות, וזאת בשל תפיסת ה[[ריאליזם (אמנות)|ריאליזם]] של שילוב שני הסגנונות.{{הערה|{{cite book|last1=McMahan|first1=Alison|date= 2014-08-21|title=The Films of Tim Burton: Animating Live Action in Contemporary Hollywood |url=https://books.google.nl/books?id=D6UMBAAAQBAJ&dq=live-action&source=gbs_navlinks_s|publisher=Bloomsbury Publishing USA|chapter= Hollywood's Transition to CGI|isbn=013210475X|accessdate=2014-12-19}}}}