לייב אקשן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יוניון ג'ק (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
בתעשיית ה[[קולנוע]], הפקות ה[[וידאו|ווידאו]], ובאמצעי [[תקשורת המונים]] אחרות, המונח '''לייב אקשן''' ('''Live action''', "פעולה חיה") מתייחס ל[[צילום]], ב[[פילם]] או בווידאו, שלא באמצעות [[הנפשה]], גם אם לפעמים הצילום מבוסס על היצירה המונפשת המקורית.{{הערה|{{cite web|title=Merriam Webster Online Dictionary |publisher=[[Merriam-Webster]] |url=http://www.merriam-webster.com/dictionary/live-action}}}} מאחר שטכניקה זו היא הנורמה, השימוש במושג
במונח זה נעשה שימוש גם בעולם ה[[הנפשה]], על מנת להתייחס לדמויות שאינן מונפשות, בסרטים [[:קטגוריה:סרטים מצוירים למחצה|מצוירים למחצה]], כגון "[[ספייס ג'אם]]" ([[1996]]), "[[מי הפליל את רוג'ר ראביט]]" ([[1988]]), "[[לוני טונס: חוזרים לאקשן]]" ([[2003]]), או "[[מרי פופינס (סרט)|מרי פופינס]]" ([[1964]]), שבהם [[אדם|בני אדם]] ודמויות מונפשות חיות יחדיו, כך שדמויות ה"לייב אקשן" הן דמויות "אמיתיות", כגון [[בוב הוסקינס]] ו[[ג'ולי אנדרוז]], לעומת הדמויות המונפשות כגון [[רוג'ר ראביט]].
שימוש נפוץ במונח "לייב אקשן"
ככל שהשימוש בתמונות הנוצרות באמצעות מחשבים ([[Computer-generated Imagery]]) בתעשיית הקולנוע הולך וגובר, ואף הופך לזרם מרכזי, חלק מ[[מבקר קולנוע|מבקרי הקולנוע]], כגון [[מארק לנגר]], מוצאים לנכון לדון ביחסים שבין הלייב אקשן לבין ההנפשה. לטענתם - סרטים חדשים, שמשתמשים ב[[אפקטים מיוחדים]] ממוחשבים, לא ניתנים להשוואה עם סרטי לייב אקשן המשלבים בתוכם דמויות מונפשות, וזאת בשל תפיסת ה[[ריאליזם (אמנות)|ריאליזם]] של שילוב שני הסגנונות.{{הערה|{{cite book|last1=McMahan|first1=Alison|date= 2014-08-21|title=The Films of Tim Burton: Animating Live Action in Contemporary Hollywood |url=https://books.google.nl/books?id=D6UMBAAAQBAJ&dq=live-action&source=gbs_navlinks_s|publisher=Bloomsbury Publishing USA|chapter= Hollywood's Transition to CGI|isbn=013210475X|accessdate=2014-12-19}}}}
|