לייב אקשן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
במונח זה נעשה שימוש גם בעולם ה[[הנפשה]], על מנת להתייחס לדמויות שאינן מונפשות, בסרטים [[:קטגוריה:סרטים מצוירים למחצה|מצוירים למחצה]], כגון "[[ספייס ג'אם]]" ([[1996]]), "[[מי הפליל את רוג'ר ראביט]]" ([[1988]]), "[[לוני טונס: חוזרים לאקשן]]" ([[2003]]), או "[[מרי פופינס (סרט)|מרי פופינס]]" ([[1964]]), שבהם [[אדם|בני אדם]] ודמויות מונפשות חיות יחדיו, כך שדמויות ה"לייב אקשן" הן דמויות "אמיתיות", כגון [[בוב הוסקינס]] ו[[ג'ולי אנדרוז]], לעומת הדמויות המונפשות כגון [[רוג'ר ראביט]].
שימוש נפוץ במונח "לייב אקשן" הוא כשמתייחסים לסרט או ל[[תוכנית טלוויזיה|סדרת טלוויזיה]] המבוססת על יצירה [[איור|מאוירת]] כגון חוברת [[קומיקס]]. [[עיבוד קולנועי|אדפטציות]] של קומיקסים ללייב אקשן נפוצות במיוחד ב[[סרט גיבורי-על|סרטי גיבורי-על]], כגון "[[סופרמן (סרט)|סופרמן]]" ([[1978]])
ככל שהשימוש בתמונות הנוצרות באמצעות מחשבים ([[Computer-generated Imagery]]) בתעשיית הקולנוע הולך וגובר, ואף הופך לזרם מרכזי, חלק מ[[מבקר קולנוע|מבקרי הקולנוע]], כגון [[מארק לנגר]], מוצאים לנכון לדון ביחסים שבין הלייב אקשן לבין ההנפשה. לטענתם - סרטים חדשים, שמשתמשים ב[[אפקטים מיוחדים]] ממוחשבים, לא ניתנים להשוואה עם סרטי לייב אקשן המשלבים בתוכם דמויות מונפשות, וזאת בשל תפיסת ה[[ריאליזם (אמנות)|ריאליזם]] של שילוב שני הסגנונות.{{הערה|{{cite book|last1=McMahan|first1=Alison|date= 2014-08-21|title=The Films of Tim Burton: Animating Live Action in Contemporary Hollywood |url=https://books.google.nl/books?id=D6UMBAAAQBAJ&dq=live-action&source=gbs_navlinks_s|publisher=Bloomsbury Publishing USA|chapter= Hollywood's Transition to CGI|isbn=013210475X|accessdate=2014-12-19}}}}
| |||