בני רכב – הבדלי גרסאות

גם בספרו של [[זאב ז'בוטינסקי]] "[[שמשון (ספר)|שמשון]]" מוזכרים בני רכב. כששמשון בורח למדבר מפני הפלשתים (לאחר שריפת ברגם וסמדר) הוא שוהה "שבעה ימים ושבעה לילות על שפתו הדרומית של ים המוות, באוהלו של בן רכב." (ז'בוטינסקי (2007): עמ' 159). מסופר על בני רכב שאין מנהגם להזכיר את שם האב של האדם ושכולם נקראים פשוט "בני רכב" למען השוויון. על אליאון (בן רכב אצלו שמשמון שוהה) מסופר שיש לו שישה בנים, כולם נשואים ומרובי ילדים. בני רכב עוסקים ברעיית עזים, חציבת מלח וייצור כלי חומר. הם יוצרים את כל הכלים חוץ מכדים ליין כי זה חטא שאסר עליו נביאם יונדב. חטא נוסף עבורם הוא לשבח בן אנוש, שכן כל האנשים שווים. אליאון המארח מסביר לשמשון שבני רכב אינם מבני ישראל אבל שהאל שלהם הוא אותו האל. הוא מספר לו שהם בניו של קין שהיה עובד האדמה הראשון בעולם ושהם מכפרים על החטא שהוא חטא. לפי אליאון נביאם יונדב הורה להם לכפר על החטא הגדול שקין עשה כשרצה לחלק את האדמה לחלקות. ההוראה כוללת איסור הכבדה על האדמה ועל חרישה ובניית מבנים מאבן. כמו כן, אסור להם לשפוך דם (ולכן הם גם מנועים מיין). אליאון בן רכב נותן לשמשון את בתו עדנה והיא יולדת לשמשון שני בנים: "אליאהבני" ו"עדאלאורי".