מגדל בבל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ayeletdinur (שיחה | תרומות) ←קישורים חיצוניים: הוספתי קישור חיצוני #1Lib1Ref |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
{{פירוש נוסף}}
[[קובץ:Pieter Bruegel the Elder - The Tower of Babel (Vienna) - Google Art Project - edited.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מגדל בבל (ברויגל)|מגדל בבל]] מאת [[פיטר ברויגל האב]]. אחד מהשיאים של סגנון ה[[הרנסאנס הצפוני|רנסאנס הצפוני]] שבולטת בו הגרנדיוזיות והדרמטיות.]]
'''מִגְדַּל בָּבֶל''' או '''מעשה דור הפַּלָּגָה''' הוא [[סיפורי התנ"ך|סיפור מקראי]] המופיע בסוף [[פרשת נח]] שב[[ספר בראשית]]. לפי המסופר, בשחר האנושות שאחרי
==הסיפור המקראי==
[[קובץ:Confusion of Tongues.png|שמאל|ממוזער|250px|[[מגדל בבל (דורה)|מגדל בבל]], ציור מאת [[גוסטב דורה]]]]
המעשה מופיע בסוף [[פרשת נח]] שב[[חומש בראשית]], לאחר הסיפור על [[נח]] ו[[המבול]]. לפי הקשרו המקראי, עוסק הסיפור בגורלה של הקהילה האנושית שמוצאה מניצולי המבול, נח ומשפחתו. על פי המסופר, בראשית ימיה הייתה האנושות "עַם אֶחָד", קהילה מאוחדת הדוברת לשון יחידה, ללא חלוקה לעמים ולקבוצות אתניות. תחילה נדדו אנשיה, ולאחר מכן השתקעו באזור מישורי בארץ [[שנער]] שבדרום מסופוטמיה. הם החליטו לבנות שם עיר גדולה ובה מגדל שיתנשא לגובה רם ויפגין את עוצמתם. בניין העיר והמגדל נתפס בעיניהם כמפעל שיאפשר את המשך קיומם המלוכד וימנע את פיזורם ברחבי העולם. הכתוב מציין את שיטת הבנייה ההיסטורית הטיפוסית למישור המסופוטמי, הדל ב[[אבן לבנייה|אבני בניין]], שבה נעשה שימוש ב[[לבנה (בנייה)|לבנים]] צרופות המהודקות זו לזו ב[[אספלט]] (חֵמָר) במקום באבני בניין ובטיט (חֹמֶר):▼
{{ציטוט|תוכן=וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים: וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם: וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר: וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ
המעשה מופיע בסוף [[פרשת נח]] שב[[חומש בראשית]], לאחר הסיפור על [[נח]] ו[[המבול]]. לפי הקשרו המקראי, עוסק הסיפור בגורלה של הקהילה האנושית שמוצאה מניצולי המבול, נח ומשפחתו.
אחדותם הלשונית והגאוגרפית של בני האדם היא שאפשרה את מפעלם הכביר. אולם הדבר לא מצא חן בעיני ה', שהחליט להפר את עצתם. הוא בלבל את לשונותיהם של בוני העיר והמגדל כך שלא יבינו איש את דברי רעהו, וגרם לפיזורם בכל ארצות תבל:▼
▲
▲אחדותם הלשונית והגאוגרפית של בני האדם היא שאפשרה את מפעלם הכביר. אולם הדבר לא מצא חן בעיני ה', שהחליט להפר את עצתם. הוא בלבל (בלל) את לשונותיהם של בוני העיר והמגדל כך שלא יבינו איש את דברי רעהו, וגרם לפיזורם בכל ארצות תבל
== פרשנות ==▼
סיפור מגדל בבל חותם את חטיבת [[סיפורי הראשית]] {{אנ|Primeval history}}(בראשית פרקים א-יא), העוסקים ב[[בריאת העולם (יהדות)|בריאת העולם]] ובהתהוות ה[[אנושות]]. אחריו מופיעה רשימה של צאצאי [[שם בן נח|שם]] עד [[אברהם]], המקשרת בין סיפורי הראשית ל[[סיפורי האבות]]. הסיפור בנוי במתכונת של סיפור [[אטיולוגיה|אטיולוגי]], שהנחת המוצא שלו היא שבשחר ההיסטוריה התקיימה קהילה אנושית מאוחדת הדוברת שפה אחת. הסיפור בא להסביר, בין השאר, כיצד נוצר המצב הקיים, שבו בני האדם פזורים בכל העולם ודוברים שפות שונות. בנוסף, מסביר הסיפור את מקור שמה של העיר בבל בדרך של [[משחק מילים]] מה[[שורש (שפות שמיות)|שורש]] בל"ל. הסיפור קצר וסגנונו לקוני, ומותיר פערים רבים להשלמת הקורא. פערים אלה פותחים פתח לשלל פרשנויות.
▲== פרשנות ==
===הסברים לטעות===
על פי המסופר ב[[פרשנות הפשט למקרא|פשט]] הפסוקים, וכך בארו כמה פרשנים כגון [[רשב"ם|הרשב"ם]], [[רד"ק|הרד"ק]] ו[[חזקיה בן מנוח|החזקוני]], טעותם של אנשי דור הפלגה הייתה בכך שרצו להתאחד כולם בבקעה אחת, כדי להימנע מתפוצה עולמית. לשם כך בנו עיר שתאכלס את כל בני האדם בתוכה. ואילו ה' היה מעוניין דווקא שיפוצו על פני כל הארץ וימלאו אותה, וכפי שצווה וברך את [[אדם הראשון]]{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|א|כח}}}}: {{ציטוטון|וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ}}. לצורך כך בלבל את לשונם וכתוצאה מכך קרה הדבר מעצמו. [[ראב"ע|הראב"ע]]{{הערה|בפירושו על בראשית פרק י"א, פסוק ג'.}} הוסיף שהייתה להם גם כוונה לפאר את שמם ({{ציטוטון|וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם}}) בִראות הדורות הבאים את המגדל המפואר שבנו.
| |||