המהפכה החוקתית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏פתיח: דף השיחה
דף שיחה
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=מהפכה החוקתית בישראל|אחר=מרד שאירע ב[[ברזיל]]|ראו=[[המהפכה החוקתית בברזיל]]}}
{{הממשל בישראל}}
'''המהפכה החוקתית''' ב[[ישראל]] היא תהליך של הרחבת הסמכות ל[[ביקורתהביקורת שיפוטית]] והחלתה על חוקי הכנסת, בעקבות חקיקתם, בשנת [[1992]], של שני [[חוק יסוד|חוקי יסוד]] העוסקים ב[[זכויות האדם]]: [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]] ו[[חוק יסוד: חופש העיסוק]]. ה[[שופט]] [[אהרן ברק]], בעת שכיהן כשופט [[בית המשפט העליון]] ואחר כך כנשיאו, התייחס אל חוקים אלה כאל בעלי מעמד על-חוקי הדומה ל[[חוקה]], שעל-פיו ניתנה ל[[בתי המשפט בישראל|בתי המשפט]] הסמכות להכריז על בטלותו של [[חוק]] העומד בסתירה אליהם. עם חקיקת חוקי יסוד אלה ופרשנותם באופן זה על ידי בית המשפט, חל שינוי מהותי בצורת השלטון במדינה ובמעמדן של זכויות האדם בישראל, יחד עם עליית כוחו של [[בית המשפט העליון]] (בפרט בשבתו כ[[בג"ץ]]) לעומת [[הכנסת]] ו[[ממשלת ישראל|הממשלה]].
 
ביסוס המהפכה החוקתית מיוחס ל[[אסכולה]] אותה הוביל נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, הדוגלת ב[[אקטיביזם שיפוטי]]. נבחרי ציבור רבים וכן [[משפטן|משפטנים]] (ביניהם [[נשיא בית המשפט העליון]] [[משה לנדוי]], המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט [[מנחם אלון]] והפרופ' [[רות גביזון]]) חולקים על גישה זו, ולשיטתם לא היה מוסמך בית המשפט העליון לעשות שימוש בחוקי יסוד אלו על מנת להנהיג "מהפכה חוקתית".