מנחם פליקס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←ביוגרפיה: תקלדה |
מ ←ביוגרפיה: הוספת מקורות |
||
שורה 6:
===הקמת קריית ארבע===
למד ב[[ישיבת מרכז הרב]] שנים רבות אצל רבותיו [[הרצי"ה קוק]] והרב [[אברהם אלקנה שפירא]], באותה העת במקביל ללימודיו החל את דרכו הציבורית בהיותו שותף ל[[התנחלות]] הראשונה במלון פארק ב[[חברון]], שם שהה יחד עם קבוצה של משפחות ורווקים במשך תקופה, עד שהועברו לבניין הממשל הצבאי שבלב העיר חברון{{הערה|1=[http://www.kiryat4.org.il/?CategoryID=172 "כך זה התחיל", הרב משה לוינגר], אתר מועצה מקומית קריית-ארבע חברון}}. מאמצי ההתיישבות האזרחית של הקבוצה נשאו לבסוף פרי, כאשר התקבלה החלטת ממשלה לבנות יישוב עירוני בקרבת מקום, וכך הוקמה [[קריית ארבע]]{{הערה|{{מעריב||מפוני קרית ארבע פתחו בשביתה ליד בתי הפלישה|1972/01/31|00714}}}}.
===יישוב השומרון===
זמן קצר לאחר הקמת קריית ארבע, החליט הרב מנחם פליקס יחד עם חברו [[בני קצובר]], לפתוח במאמץ ליישב את אזור [[השומרון]], שהיה ריק מיהודים עד לאותו זמן. בשנת תשל"ג (1973) הם גיבשו גרעין של משפחות להתיישבות בשומרון. [[מלחמת יום הכיפורים]] גרמה לעיכוב בתוכניות, אך מיד לאחר שהשתחררו מן השירות הצבאי הממושך, חזרו הרב מנחם פליקס, בני קצובר וחבריהם לנסות להתיישב בשומרון{{הערה|{{מעריב||עתיד ההתנחלות בשומרון בידי ועדת השרים לענייני התיישבות|1974/08/05|00301}}}}.
לאחר שהתייאשו מקבלת אישור ממשלתי להקמת יישוב, ניסו חברי הקבוצה להקים יישוב ללא אישור ליד הכפר [[רוג'ייב]] באזור שכם. משפונו משם על ידי חיילי צה"ל, המשיכו בניסיונות התיישבות ב[[תחנת הרכבת מסעודה (סבסטיה)|סבסטיה]]. באחד הראיונות שהעניק הרב מנחם פליקס באותה תקופה, אמר כי "אנו יודעים שאנו מטיחים את ראשנו בקיר, אך ראשנו חזק ובסופו של דבר הקיר ישבר"{{הערה|1=[http://elonmore.co.il/history.asp היסטוריה], אתר אלן-מורה שכם}}. ואכן לאחר הניסיון השמיני, בו השתתפו אלפי תומכים מכל רחבי הארץ, אישרה ממשלת ישראל הקמת יישוב יהודי בשם "[[אלון מורה]]" בתוך המחנה הצבאי "קדום".
===אלון מורה - שכם===
מאוחר יותר, לאחר שבקדום החל להתפתח היישוב [[קדומים]], המשיכו הרב מנחם פליקס, בני קצובר וחלק מחברי הגרעין וניסו להתיישב במקום סמוך יותר לעיר [[שכם]]. בתיאום עם גורמי הצבא וממשלת ישראל, הופקעה אדמה ליד הכפר רוג'יב ובה התיישבה הקבוצה. אולם תושבי הכפר הסמוך יחד עם חברי תנועות שמאל ישראליות פנו ל[[בג"ץ]] בתביעה לפנות את ההתנחלות החדשה, ובג"ץ פסק כי על הממשלה לפנות את [[אלון מורה]] מאדמות רוג'יב{{הערה|{{מעריב|צביה גרנות|קדומים: חמש שנים וצרור יריות|1980/11/28|02600}}}}.
בשבט [[ה'תש"ם]] (1980) עברו הרב מנחם פליקס ומשפחתו יחד עם חבריהם אל [[הר כביר]] שם הוקם מחדש היישוב אלון מורה על ידי משרד השיכון יחד עם [[ההסתדרות הציונית]].
| |||