קבלת שבת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
#1Lib1Ref אשכנז המערבי
שורה 12:
האר"י ותלמידיו כן קיימו טקס מיוחד. סמוך לזמן כניסת (בדומה לנאמר בגמרא), ולצאת, לבושים ב[[בגדי שבת|בגדים לבנים]], אל ה[[שדה (חקלאות)|שדה]] הסמוך לעיר (הידוע בכתבי האר"י כ"חקל תפוחין קדישין") כדי לקבל את פני השבת{{הערה|שם=טקס הארי|1= [[שער הכוונות]] לרב חיים ויטאל, דרוש א'. (דף ס"ד ע"א בהדפסה של הוצאת פקיעין (תשל"ה)).}}.
 
המנהג התקבל ב[[יהדות התפוצות|תפוצות ישראל]], אף שהיו קהילות שהסתייגו מהטקס החדשני ומיסודותיו ה[[קבלה|קבליים]]{{הערה|שם="שרלו"|1=[http://food.moreshet.co.il/web/shut/print.asp?id=4105&kod=&modul=15&codeClient=57 תשובה] של הרב [[יובל שרלו]] לשואלת ב'שו"ת מרשתת' (אתר מורשת)}}. עדות להסתייגות מהכנסת הטקס ל[[נוסח אשכנז|נוסח התפילה המקובל]] אצל [[יהדות אשכנז|יהודי אשכנז]] ניתן למצוא בהיתר למנות לקבלת שבת [[שליח ציבור|חזן]] שלא הגיע לגיל [[בר מצווה|מצוות]], וכן מיקום החזן של קבלת שבת ב[[בימה]] במרכז בית הכנסת, ולא במקומו הרגיל של החזן, כבעיקר התפילה.{{הערה|בקהילות אשכנז המערבי, נוהגים שהחזן עולה לבימה רק כשמגיע ללכה דודי, אבל פרקי לכו נרננה נאמרים במקומו הרגיל. [https://www.moreshesashkenaz.org/mm/publications/Madrich.pdf מדריך למנהג אשכנז המובהק], בני ברק תשע"ד, עמ' 26.}} (לפי דעה אחרת זהו זכר למנהגם של מקובלי צפת, שהיו יוצאים לשדה ומקבלים את השבת בגופם ממש){{הערה|שם=שרלו}}{{הערה|1=הפניה למערב בקבלת שבת על פי מנהג מקובלי צפת, יוסי סטפנסקי (מסמך וורד)}}.
 
בתקופה מוקדמת יחסית{{כלומר?}} היה נהוג לומר את הפרקים האחרונים ('מזמור שיר ליום השבת' ו'ה' מלך') בזמן מאוחר יותר, לפני תפילת [[ערבית של שבת]].