מזוביה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לכיוון השעון
שורה 138:
[[קובץ:Hogenberg View of Warsaw.jpg|250px|ממוזער|ורשה בראשית המאה ה-17]]
===העת העתיקה וימי הביניים===
כבר בתקופה הפרהיסטורית החלה במזוביה התיישבות אנושית מוקדמת. במהלך [[האלף הראשון]] לספירה יושב האזור בידי שבטים סלאבים, ולקראת סוף המאה ה-9 אזור מזוביה מיושב על ידי שבט סלאבי בשם מזוביאנים (Mazowszanie).{{הערה|''Krasnodębski D.: Badania Instytutu Archeologii i Etnologii PAN na terenie woj. białostockiego (podlaskiego) w latach 1990-2005.'', [w:] H. Karwowska, A. Andrzejewski, Stan badań archeologicznych na pograniczu Polsko-Białoruskim od wczesnego średniowiecza po czasy nowożytne. Muzeum Podlaskie w Białymstoku, Białystok 2006, s. 66, 74, {{ISBN|8387026700}}.}} במאה ה-10 עלה לגדולה השבט הסלאבי שישב ב[[פולין גדול]], ממערב למזוביה, ובמחצית השנייה של אותה המאה שולבה מזוביה בממלכת פולין, תחת המלך הפולני [[מיישקו הראשון]] לבית פיאסט, אשר ישב בפולין גדול.{{הערה|Szczur Stanisław: ''Historia Polski''. Średniowiecze, Kraków 2002, s. 34.}} עם הצטרפותה של מזוביה לפולין האזור נכנס לעול ה[[נצרות הקתולית]] בדומה לשאר חלקיה של פולין, שעד אז החזיקו באמונות [[פגאניות]]. תהליך זה לא היה קל, ולווה במאבקים פנימיים אלימים ובמרידות של מתנגדי נצרות שדוכאו על ידי המלוכה והאצולהץוהאצולה{{הערה|Dulnicz Marek: ''Mazowsze w wieku, [w:] Ziemie Polskie w X wieku i ich znaczenie w kształtowaniu się nowej mapy Europy'', Kraków 2000, s. 200-213.}} בשנים הבאות פולין כולה ידעה תקופה של פריחה מסוימת, אשר זו נגדעה לאחר כמה הפסדים לכוחות זרים במהלך המאה ה-12. בשנת 1138 מת מלך פולין [[בולסלאב השלישי]] ללא יורשים, והמדינה חולקה בין יורשיו. במהלך 192 השנים הבאות, המכונות "תקופת הפיצול", הייתה פולין מחולקת לעשרות מדינות קטנות, ובכך הפכה גם מזוביה למדינה עצמאית והוגדרה כ[[דוכסות]]. בתקופה זו התקשתה מזוביה להגן על עצמה מפני פולשים זרים, והיא הופרעה מפלישות של שבטים [[סלאבים]] ו[[גרמאנים]]. תחת זאת הצליחה מזוביה להרחיב את נחלותיה. באותן השנים הייתה מזוביה לאזור שולי, והאפילו עליה פולין גדול ממערב ו[[פולין קטן]] מדרום. מצב עניינים זה איפשר לה במובנים רבים לשמור על תרבותה.{{הערה|Jan Stanisław Bystroń: ''Etnografia Polski''. Poznań: Spółdzielnia Wydawnicza „Czytelnik”, 1947, s. 24.}}
 
===העת החדשה===