התניה קלאסית – הבדלי גרסאות

כתוצאה מתהליך זה גירוי נייטרלי יכול להוביל לתגובה, שלא הוביל אליה בעבר. התניה קלאסית היא אחד מהמושגים המרכזיים ב[[ביהביוריזם]] ובניתוחוב[[ניתוח התנהגות יישומי|ניתוח ההתנהגות]]. הוא נטבע על ידי הפיזיולוג הרוסי [[איוואן פבלוב|איוואן פטרוביץ' פבלוב]], בעקבות מחקרים שביצע.

*'''[[גירוי]] (Stimulus) -''' "כמות מסוימת של אנרגיה מהסביבה החיצונית, הנתפסת על ידי קולטני החישה של הבריההאורגניזם (Michael, 2004, p. 7)."{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Cooper, John O.|שם=Applied behavior analysis|מקום הוצאה=Upper Saddle River, N.J.|מו"ל=Pearson/Merrill-Prentice Hall|מהדורה=2nd ed|שנת הוצאה=2007|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/74942760|oclc=74942760}}}}

**'''גירוי מותנה''' הוא גירוי שנקשר לגירוי הבלתי מותנה בתהליך ההתניה. התגובה המותנההמותנת לגירוי המותנה היא תגובה שנוצרה תחת תהליך של התניה.

*'''תגובה''' - פעולה כלשהי של היצור החייהאורגניזם, בין אם זה תזוזה של הגוף בחלל, תזוזת שרירי מיתרי הקול, הפרשות של בלוטות, הופעת [[רגש|רגשות]], או [[חשיבה|מחשבות]], כתגובה לגירוי כלשהו.

*'''[[רפלקס]]''' - התנהגות פשוטה המורכבת מגירוי גורם עם תגובהותגובה. קשור בעיקר לפיזיולוגיה של הבריה.

**'''רפלקס בלתי מותנה''' - על פי פבלוב: תגובה סטריאוטיפית אשר תבועה בגנים עלותוצאה של השפעות ביולוגיות משמעותיות מהסביבה החיצונית, או משינוי הסביבה הפנימית של האורגניזם{{הערה|{{צ-ספר|שם=Kratkiĭ psikhologicheskiĭ slovarʹ|מקום הוצאה=Rostov-na-Donu|מו"ל="Feniks"|מהדורה=Izd. 2-e, rassh., ispr. i dop|שנת הוצאה=1998|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/52956048|oclc=52956048}}}}. דוגמאות: הפרשת רוק לאחר מגע של אוכל בלשון, היתכווצות האישון כתגובה לאור, תזוזה של הרגל כתגובה למכה בפטיש, תגובות של פחד כתגובה לרעש חזק ופתאומי, ועוד.

**'''רפלקס מותנה''' או '''תגובה מותנהמותנת''' - תגובה בלתי מותנת שהגורם שמעורר אותה הוא גירוי מותנה.

*'''התניה רספונדנטית (קלאסית)''' - כאשר מופיעים יחד שני גירויים בתדירות מסוימת, שאחד מיהם גורם לתגובה בלתי מותנת, והשני לא משפיע באופן משמעותי על הבריההאורגניזם, מתרחש תהליך של התניה. תהליך זה נמדד על ידי: פרק הזמן שלגירוי לוקח לעורר תגובה, אינטנסיביות הגירוי ביחס לתגובה וכו'.{{הערה|שם=הערה מספר 20190120080034:0|{{צ-ספר|מחבר=Skinner, B. F. (Burrhus Frederic), 1904-1990.|שם=The behavior of organisms : an experimental analysis|מקום הוצאה=Acton, Mass.|מו"ל=Copley Pub. Group|שנת הוצאה=1991|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/26471970|oclc=26471970}}}} דוגמה, כאשר אנחנו מדליקים מול כלב [[נורה חשמלית|מנורה]], הוא לא מגיב אליה באופן משמעותי, אבל אם כל פעם שאנחנו נשיםניתן לאוכללכלב אוכל בפה ונדליק את הנורה הזאת עשרות פעמים, אנחנו נראה, שגם כאשר אין שום אוכל בסביבה, ואנחנו נדליק את הנורה - האור שלה יגרום לכלב להפריש רוק מהבלוטות.

*'''הכחדה רספונדטית (קלאסית)''' - הקשר שנוצר בין שני הגירויים זמני בתהליך ההתניה הוא זמני. לכן אם כל פעם שיופיע הגירוי הנייטרלי ללא הגירוי הבלתי מותנה, כוח התגובה של הבריההרפלקס המותנה תרדירד, עד שתיעלםשיעלם לגמרי. תהליך זה נקרא הכחדה.

במהלך המחקרים של פבלוב והקולגות שלו, הם נתקלו בקשיים רבים כאשר ניסו לדון אחד עם השני על תוצאות המחקרים שלהם. פבלוב הבין שהבעיה היא בגלל שהם השתמשו במושגים יומיומיים כדי לתאר תהליכים פיזיולוגים והתנהגותיים. הם הגיעו למסקנה שהם מפסיקים להשתמש במילים כגון אלה: "הכלב "הבין", "רצה", "חשק" וכו'. פבלוב והקולגות שלו עברו להשתמש בשפה אובייקטיבית עם המושגים החדשים שפותחו, ואף קבעו שינתן קנס למי שישתמש במילים עממיות בתוך קירות המעבדה. (פבלוב, 1916){{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Pavlov, Ivan Petrovich, 1849-1936,|שם=Akademik Pavlov : izbrannye sochinenii︠a︡.|מקום הוצאה=Moskva|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/988025704|oclc=988025704}}}}. מאז ימיו של פבלוב לשפה הטכנית של ההתנהגות הייתה משמעות רבה במחקר המדעי והיא התפתחה רבות. כיום בניתוחב[[ניתוח התנהגות יישומי|ניתוח ההתנהגות היישומי]] ישנו דגש רב לשימוש בשפה אופרטיבית בתיאורלתיאור ההתנהגותהתנהגות.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Cooper, John O.|שם=Applied behavior analysis|מקום הוצאה=Upper Saddle River, N.J.|מו"ל=Pearson/Merrill-Prentice Hall|מהדורה=2nd ed|שנת הוצאה=2007|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/74942760|oclc=74942760}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Donald M. Baer, Montrose M. Wolf, Todd R. Risley|שם=Some current dimensions of applied behavior analysis1|כתב עת=Journal of Applied Behavior Analysis|כרך=1|עמ=91–97|שנת הוצאה=1968|doi=10.1901/jaba.1968.1-91|קישור=http://dx.doi.org/10.1901/jaba.1968.1-91}}}} השפה המודרנית של ניתוח ההתנהגות נמנעת בשימושמשימוש שלבמושגים מושגים המתקשריםהקשורים לתהליכיים תודעתיים, מנטאליים, ואף נוירולוגיים (למרות שפבלוב השתמש רבות במושגים הקשורים למערכת העצבים עקב היותו פיזיולוג, אך מדע ההתנהגות, שמבוסס חלקית על מחקריו טוען שתחום המחקר שלו אינו תהליכים נוירולוגיים, אלא התנהגותיים{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Skinner, B. F. (Burrhus Frederic), 1904-1990.|שם=The behavior of organisms : an experimental analysis|מקום הוצאה=Acton, Mass.|מו"ל=Copley Pub. Group|שנת הוצאה=1991|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/26471970|oclc=26471970}}}}). בתור דוגמאות למילים שמדעני ההתנהגות נמנעים משימוש בהם למטרות מדעיות אפשר להציג את המילים הבאות:"רצון", "אסוציאציה", "צורך", "יצר", "למידה", וכדומה. (אף על פי שהמושג "למידה" נראה לעיתים צפויותקרובות בתחום ההתנהגות, מושג זה לא נחשב טכניכטכני).