יום המשפחה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ שוחזר מעריכות של 37.26.149.151 (שיחה) לעריכה האחרונה של TMLN123 |
||
שורה 20:
בשנות ה-30 ארגנה [[ההסתדרות הציונית הדסה]] לכבוד יום האם מסע לגיוס כספים למען [[הקרן הקיימת]] לצורך נטיעת עצים בארץ ישראל{{הערה|{{דואר היום||אופן חדש באופן כספים השנה ע"י הדסה באמריקה|1931/05/03|00303}}{{ש}}{{דבר||יום האם באמריקה לנטיעת עצים בא"י|1935/05/20|00120}}{{ש}}{{דבר||נטיעת עצים בארץ ישראל|1937/05/10|00713}}}}.
==יום
בשנת 1944 ניסה ועד ההורים המרכזי להנהיג יום אם ייחודי לישראל, אך הניסיון לא צלח{{הערה|{{דבר|מרים שיר|יום האם|1951/11/06|00400}}{{ש}}{{דבר||ארגון ההורים ומפעליו|1946/10/14|00300}}}}. יוזמה נוספת שייכת לאגודת "עזרה", אגודה לעזרת נשים יולדות, שבראשה עמדו הרבנית [[שרה הרצוג]] ומ. הופיין. יום האם נחגג על ידן ב-6 באפריל 1947 בירושלים "בדומה לימים כאלה הנהוגים בארצות אחרות".{{הערה|"יום האם", עיתון "הארץ", 21 במאי 1947}}. מספר שבועות לאחר מכן פורסם ב[[הבוקר]] שהתאחדות הסוחרים מבקשת לארגן "שבוע האם" לעידוד רכישת מתנות תוצרת הארץ{{הערה|{{הבוקר||"שבוע האם" ותוצרת הארץ|1947/06/17|00422}}}}. ביוני 1950 פורסם ב[[דבר (עיתון)|דבר]] קריאה של שרה טאובס להנהגת יום האם בישראל{{הערה|{{דבר|שרה טאובס|הדים ותגובות - לקביעת יום האם בישראל|1950/06/07|00428}}}}.
===יוזמת עיריית חיפה===
[[קובץ:Mothers day Poster.jpg|ממוזער|250px|כרזה בדבר אירועי יום האם בחיפה]]
בשנת 1951 הופק החג ביוזמה מחודשת, הפעם של [[חנה חושי]] רעייתו של ראש עיריית [[חיפה]]. בישיבת הנהלת [[עיריית חיפה]] שנערכה ב-[[31 באוקטובר]] [[1951]] הציע [[אבא חושי]]:{{הערה|צדוק אשל,'''אבא חושי, איש חיפה''', משרד הביטחון ההוצאה לאור, 2002, עמ' 155}}{{הערה|{{דבר||יום האם יונהג בחיפה|1951/11/08|00429}}}}{{הערה|בתיה דורנר, '''חיפה, 1948 - 1958: מילון עיר ההווה''', [[מוזיאון העיר חיפה]], 2008, עמ' 57}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מתוך מגמה לשנות במידת מה את המצב החברתי ביישוב ולרומם את מצב הרוח בעיר עלה בדעתי לערך אימפרזה נאה שתתבטא ב"[[יום האם]]". התייעצתי לשם זה עם חוגים שונים וארגוני נשים, מחנכים, מנהלי בתי ספר וכו'. כוונתי היא שנקבע יום מסוים בשנה, למשל: יום [[חנה ושבעת בניה|חנה ושבעת ילדיה]], שישמש "יום האם". באותו יום ישותפו הבנים והגברים בהנהלת משק הבית ויגישו מתנות לאימהות... כציר מרכזי תשמש חנוכת גן ציבור בהר הכרמל שיקרא [[גן האם]]. האמהות תטענה באותו יום עצים, ובערב יתקיימו בכל רחבי העיר מסיבות ונשפים}}
התאריך נקבע על ידי [[אבא חושי]] ל[[כ"ז בכסלו]], היום השלישי של [[חנוכה]]. חושי קישר את המועד ([[חג החנוכה]]) לסיפור "[[חנה ושבעת בניה]]". [[אגדה אורבנית]] בחיפה מספרת שיום האם נקבע ביום השני של [[חנוכה]] משום שזהו יום הולדת של ליבה, אמו של אבא חושי.{{הערה|צדוק אשל, '''אבא חושי, איש חיפה''', [[משרד הביטחון ההוצאה לאור]], עמ' 156}}
על פי גרסה אחת, הרעיון לציון יום האם הגיע מאשתו של אבא חושי, [[חנה חושי]]. על פי גרסה אחרת, הרעיון נולד בעת ביקור של חושי ב[[מעברה]] בו ראה גברים יושבים בטלים בעוד האשה עובדת קשה{{הערה|שם=מעריב1|{{מעריב||תה הוא יום האם שיוחג בחיפה?|1951/12/13|00300}}}}.
ציון יום האם כלל לימודים על הנושא בבתי הספר, קישוט העיר{{הערה|שם=מעריב1}}, מופע מיוחד לאמהות וחלוקת תעודות של יום האם לאמהות בבתי חולים{{הערה|{{דבר||יום האם בחיפה|1952/01/04|01000}}}}. ציון יום האם בחג החנוכה נמשך בחיפה לכל אורך שנות ה-50{{הערה|{{דבר||קבלות פנים וחגיגות נערכו ב"יום האם" בחיפה|1953/12/03|00451}}{{ש}}{{דבר||יום האם הרביעי בחיפה|1954/12/22|00227}}{{ש}}{{דבר||אלפי אמהות בחגיגות "יום האם" בחיפה|1955/12/15|00412}}{{ש}}{{הצופה||יום האם בחיפה|1957/12/24|00416}}{{ש}}{{דבר||יום האם בחיפה ביום ד' הבא|1958/12/03|00418}}}} וה-60{{הערה|{{מעריב||יום האם חוגג בר מצווה|1963/12/05|00902}}{{ש}}{{מעריב||יום האם במרכז אירועי החנוכה בחיפה|1966/12/07|01502}}{{ש}}{{על המשמר||יום האם נחוג בחיפה|1967/12/28|00502}}{{ש}}{{הצופה||יום האם יוחג מחר בחיפה|1969/12/07|00415}}{{ש}}{{דבר||הערב פתיחת יום האם בחיפה|1970/12/28|01003}}}}. הרעיון אומץ גם על ידי ערים נוספות בישראל, בהן [[אשקלון]]{{הערה|{{שערים||יום האם הוחג במגדל אשקלון|1952/12/16|00413}}}}, [[כפר סבא]]{{הערה|{{דבר||כפר סבא|1952/12/19|00810}}}}, [[עפולה]]{{הערה|{{דבר||"יום האם" בעפולה|1956/12/26|00503}}{{ש}}{{הצופה||מועצת עפולה גורמת חילול שבת מחפיר ביום האם|1960/12/12|00206}}}} ו[[טבריה]]{{הערה|{{למרחב||נחוג "יום האם"|1958/12/10|00419}}}}, אולם באופן כללי היום נודע בישראל כחג חיפאי מקומי{{הערה|{{דבר||מקנאה אני בבנות חיפה|1956/12/25|00301}}}}. בשנת 1960 ציינו ב[[פתח תקווה]] את יום האם ביום האחרון של השליש בבית הספר{{הערה|{{הצופה||יום האם בבתי הספר בפתח תקווה|1960/11/17|00204}}}}, שחל בסמיכות לחנוכה.
היו שחגגו את יום האם ב[[ט"ו בשבט]]{{מקור}}.
===בתל אביב===
בתחילת 1964 הוחל בחגיגת יום האם בתל אביב{{הערה|{{על המשמר||יום האם יוחג לראשונה בתל אביב|1964/02/10|00531}}}} והוא צויין באותה שנה ב-13 בפברואר, ל' שבט, שחל ביום חמישי{{הערה|{{דבר||הרהורים אפיקורסיים ליום האם|1964/02/07|00405}}}}. התאריך נבחר כסמוך ליום פטירתה של הנרייטה סאלד{{הערה|{{הבוקר||מחר - יום האם|1964/02/12|00425}}}}. שנה לאחר מכן צויין היום ביום חמישי, ל' אדר א'{{הערה|{{הבוקר||יום האם נחוג|1965/03/05|01205}}}}. בשנת 1966 צויין יום האם בתל אביב ב-כ"ד אדר{{הערה|{{הצופה||יום האם בת"א ביום רביעי הבא|1966/03/10|00325}}}}. בשנת 1969 צויין יום האם ב-ל' שבט{{הערה|{{מעריב||יום האם בת"א יוחג מחר|1969/02/17|01120}}}} ובשנת 1970 צויין ב-י"ח אדר א'{{הערה|{{דבר||ביום ג' - יום האם בתל אביב|1970/02/22|01106}}}}. בשנת 1972 צויין יום האם ב-כ"ח אדר{{הערה|{{מעריב|נעמי בן גור|אירועי יום האם בת"א|1972/03/05|01606}}}} ובשנת 1973 צויין ב-כ"ו אדר א'{{הערה|{{דבר|יגאל יששכרוב|יום האם ללא תיאום|1973/02/26|00903}}}}.
בשנת 1974, ביוזמת משרד החינוך, לאחר ביקורת ציבורית על שיום האם מצוין בזמנים שונים ברחבי ישראל{{הערה|{{דבר|מיכל צקלג|מי יחוג את יום האם|1971/03/17|00901}}}}, הונהג יום האם כלל ארצי ב-ל' שבט. באותה שנה, בגלל ש-ל' שבט חל ביום שישי, הוקדמו רוב האירועים ליום חמישי{{הערה|{{מעריב||יום האם - כלל ארצי|1974/02/21|01603}}}}.
===קביעת התאריך ב-ל' שבט===
בפברואר 1950 ציינה [[עליית הנוער]] את "יום הילד היהודי" ביום פטירתה של [[הנרייטה סאלד]]. מכיוון שא' באדר, יום פטירתה, חל בשבת, צויין היום למחרת ב-ב' באדר{{הערה|{{חרות||"יום הילד היהודי" בא"ב באדר|1950/02/13|00407}}}}.
בשלהי 1951 הציגו בעיתון הילדים "[[הארץ שלנו]]" לקוראים את השאלה האם יש לציין בישראל את יום האם. בתגובה לשאלה הציעה הקוראת [[נחמה בידרמן|נחמה פרנקל (בידרמן)]] בת ה-12, לציין את יום פטירתה של [[הנרייטה סאלד]] בתור "יום האם"{{הערה|{{הארץ|תמר רותם|הילדה שהמציאה את יום האם כבר בת 72|1.1644781|19 בפברואר 2012}}}}. בעקבות מכתב זה, קבע העיתון את [[ב' באדר]], כיום האם{{הערה|{{סלם|ישראל אלדד|מר שוקן והמדונה בשערי הארץ שלנו|1952/05/11|01000}}}}. אף על פי שלא היו להנרייטה סאלד ילדים, היא היוותה דמות אם לרבים מהילדים שעלו לארץ במסגרות השונות, וזו הייתה הסיבה לבחירה ביום פטירתה כיום האם. עם השנים חלחל הרעיון של יום האם בתאריך ב' אדר בציבור{{הערה|{{חרות|א. רמבה|יומה של אמא|1958/02/21|00201}}}}, הגם שצייונו היה מינורי{{הערה|{{דבר|סוניה קרוי|מצוות כיבוד אם|1959/03/06|00706}}}}. בסוף 1960 פורסם שמשרד החינוך קבע את יום האם ל-ח' בטבת, יום הולדתה של הנרייטה סולד{{הערה|{{על המשמר||יום האם יוקדש להנריאטה סאלד|1960/12/28|00502}}}}, אך בפועל צויין היום ביום פטירתה{{הערה|{{דבר|ר. חוה|להורים|1961/03/06|00304}}}}. בתחילת [[שנות השבעים]] שונה התאריך ל[[ל' בשבט]] על ידי משרד החינוך. למעשה, נפטרה סאלד ב[[א' באדר]] (לאחר השקיעה), וכך מצוין התאריך על מצבתה.
===המחלוקת סביב קביעת יום האם===
כבר בעת קביעת "יום האם" היו שחלקו על כך ודרשו במקום זאת "יום הורים"{{הערה|{{דבר|חיותה בוסל|לקביעת יום האם בישראל|1950/07/09|00207}}{{ש}}{{הצופה|יצחק ירד|יום ההורים ולא יום האם|1960/11/24|00212}}}}. בשנות התשעים הונהג בישראל לקרוא ל"יום האם" "יום המשפחה". יום זה בא להדגיש את הקשר בין בני ה[[משפחה]], ואת מחויבותם ותרומתם המשותפת לתא המשפחתי. עם זאת, ב-2016 הועלתה יוזמה המבקשת לציין שוב ברחבי ישראל את "יום האם של ישראל", כחג נוסף, שיבוא לציון נושאים חשובים לאמהות בקהילה בה הן נמצאות{{הערה|{{ynet|ליאת עיני|יוזמה: יוחזר יום האם|4801172|9 במאי 2016}}}}.
==מנהגי יום המשפחה==
| |||