גבינה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לכלורופיל |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 7:
===פרה-היסטוריה והעת העתיקה===
גבינות החלו לייצר ב[[התקופה הנאוליתית|תקופה הנאוליתית]] (
הממצאים הקדומים ביותר אשר התגלו עד כה מתוארכים לאלף השישי לפנה"ס (לפני כ-7,000 שנה): [[סהרה|במדבר סהרה]] בדרום מערב לוב התגלו [[אמנות סלע|ציורי סלע]] המתארים פעולת חליבה{{הערה|{{Cite news|url=https://www.world-archaeology.com/world/africa/early-milking-in-the-sahara/|title=Early Milking in the Sahara - World Archaeology|date=2012-07-09|newspaper=World Archaeology|language=en-US|access-date=2018-06-21}}}}, ובמחוז [[קויאוויה]] שבפולין של ימינו התגלו כלי [[חרס]] מחוררים, אשר לדעת החוקרים שימשו לסינון החלב בתהליך ייצור הגבינה{{הערה|{{Cite news|url=http://www.sci-news.com/archaeology/article00777.html|title=First European Cheese May Have Been Made Around 5,000 BC {{!}} Archaeology {{!}} Sci-News.com|newspaper=Breaking Science News {{!}} Sci-News.com|language=en-US|access-date=2018-06-23}}}}. גבינות הרים אלפיניות יוצרו בשווייץ כבר ב[[תקופת הברזל]] באלף הראשון לפני הספירה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.york.ac.uk/archaeology/news-and-events/news/external/news-2016/prehistoric-cheesemaking/|כותרת=Prehistoric Cheesemaking - Archaeology, The University of York|אתר=www.york.ac.uk|שפה=EN|תאריך_וידוא=2018-06-23}}}}. נתח הגבינה הקדום ביותר נמצא על ידי חוקרים בשנות ה-30 של המאה הקודמת ב[[מדבר טקלמקאן]] בסין, והיא מתוארכת לשנת 1615 לפני הספירה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.archaeology.org/news/1858-140226-china-cheese-herding|הכותב=Jessica E. Saraceni|כותרת=World’s Oldest Cheese Dates to 1615 B.C. - Archaeology Magazine|אתר=www.archaeology.org|שפה=en-gb|תאריך_וידוא=2018-06-23}}}}.
בתנ"ך "גבינה" היא [[מילים יחידאיות בתנ"ך|מילה יחידאית]] המופיעה בספר איוב (איוב י י)
===התקופה הרומית===
שורה 33:
המילים ''Cheese'' (אנגלית), ''Käse'' (גרמנית), ''Queso'' (ספרדית), באות מ-caseus הלטינית, שממנה נגזרת המילה המודרנית קזאין (חלבון החלב). פרוש המקור הקדום הוא להתסיס, להחמיץ.
כאשר הרומאים התחילו לייצר גבינות קשות לאספקת הצבא, מילה חדשה נכנסה לשימוש: formaticum על שם התבניות בהן יצקו את הגבינות. מכאן מגיעות המילים ''fromage'' (צרפתית), ו-
== ייצור גבינה ==
שורה 40:
=== חומר הגלם: החלב ===
====מקור החלב====
גבינות ניתן לייצר מחלבם של כל ה[[יונקים]] ואולם החלב המתאים ביותר לייצור גבינות הוא של [[מעלי גירה|מעלי הגירה]], מאחר שהוא עשיר בחלבוני [[קזאין]] החיוניים לתהליך הקרשת החלב בזכות שתי תכונות מיוחדות: יכולתם להתקרש בנוכחות אנזים, ועמידותם הגבוהה לחום. רוב הגבינות מיוצרות מחלב [[בקר]] ([[בקר הבית|פרות]], [[ביפאלו|בופאלו]]) ואחריו מחלב [[צאן]] ([[כבש הבית|כבשים]], [[עז הבית|
====חלב מרעה====
חלב מרעה מייצג את ה[[טרואר]] של הגבינות (בצרפתית: terroir, מונח מעולם היין המתאר את מכלול תנאי הסביבה לגידול חקלאי). לתפריט הצומח בשטחי המרעה השפעה על טעמן ואפילו על מרקמן של הגבינות. תפריט זה נגזר מתנאי האקלים ועונות השנה וכן מהטופוגרפיה וסוג הקרקע. באביב האירופאי המרעה מאופיין בצימוח צעיר, רענן ומלא מיץ ירוק. בתחילת הקיץ הוא עשיר ובעל מגוון רחב של צמחים. בסוף הקיץ שורדים רק צמחים העמידים בתנאי היובש. עם גשמי הסתיו מתעורר שוב צימוח חדש ואילו בחודשי החורף התזונה מצטמצמת לחציר ושחת. בישראל המצב שונה. עונות הרעייה הן בחורף ובאביב. חלב מרעה אף עשיר ב[[קרוטן]], פיגמנט שמצוי בגזר ובצמחים כתומים אחרים, ולכן מניב גבינות צהובות יותר מחלב פרות הניזונות ממזון יבש. כמות הקרוטן בחלב תלויה גם בשומן - ככל שהחלב שמן יותר, הוא יכיל יותר קרוטן. גבינות מחלב
השפעה רבה קיימת לטופוגרפיה. במחקרים על פרופיל טעמן המיוחד של '''גבינות הרים'''{{הערה|{{Cite news|url=https://www.npr.org/sections/thesalt/2013/01/22/169979901/how-mountain-grass-makes-the-cheese-stand-alone|title=How Mountain Grass Makes The Cheese Stand Alone|newspaper=NPR.org|language=en|access-date=2018-06-24}}}} נמצא כי התזונה עשירה פי-10 במיקרואורגניזמים לעומת הערבות הנמוכות, והגבינות מכילות יותר מרכיבים תזונתיים וחומרים נוספים המעשירים את טעמי החלב ב[[שמן אתרי|שמנים אתרים]]. עוד הסתבר כי חלב מרעייה על מדרונות במפנה דרומי המקבלים יותר אור שמש, עשיר יותר ב[[הידרוקרבון|הידרוקרבונט]] לעומת רעייה על המדרונות המוצלים במפנה צפוני{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Milena Povolo, Valeria Pelizzola, Luigi Passolungo, Elisa Biazzi|שם=Characterization of two Agrostis-Festuca alpine pastures and their influence on cheese composition|כתב עת=Journal of Agricultural and Food Chemistry|כרך=61|עמ=447–455|שנת הוצאה=2013-01-16|doi=10.1021/jf304756w|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23259614}}}}.
שורה 50:
====טעמי החלב====
חלב הפרות שאנו שותים הוא מעט מתוק ומעודן בטעמו. רובו מתקבל מגזע ה-Friesian על סוגיו (רפת החלב בישראל מבוססת רובה ככולה על גזע הולשטיין-פריזי-ישראלי). לחלב הבופאלו טעם אדמתי יותר ומעט אגוזי. הוא מכיל יותר סידן וחלבון מחלב פרה, ופחות כולסטרול. לחלב
====בקרת איכות וסטנדרטיזציה====
שורה 76:
סוגי חיידקים רבים משמשים במחמצות, ולכל סוג תרומה משלו לטעמי הגבינה ולמרקמה. הם נבדלים ברמת ההחמצה, ברמת ייצור גז, וברמת ייצור diacetyl, תרכובת אורגנית המעניקה לגבינה את טעמי החמאה. חלקם מייצרים רק חומצה לקטית וחלקם מייצרים גם חומרים נוספים. הם נבדלים באנזימים מפרקי חלבונים שהם מייצרים ובסוג חומצות האמינו של פירוק חלבוני החלב. הם בעלי אורך חיים מגוון והם משגשגים בתנאי טמפרטורה שונים, וישנם חיידקים הפולטים גז (דו תחמוצת הפחמן) היוצרים בועות בתוך הגבינה (גבינות עם חורים).
רוב החיידקים המשמשים במחמצות הם מקבוצת ה- Lactic Acid Bacteria - LAB או Lactobacillales. בקבוצה זו שישה עשר סוגים שונים. העיקרים שבהם הם Enterococcus ,Lactobacillus
=== אנזים הגבנה - רנט Rennet ===
שורה 113:
תקופות היישון מחולקות לשלוש קבוצות עיקריות:
* גבינות "'''צעירות'''" (fresco, young) מיושנות כחודשיים. הן בעלות לחות רבה (כ-50%) והמרקם ניתן לחיתוך בקלות בסכין או לפריסה במכונת חיתוך. טעמן מעודן וחלבי.
* גבינות "'''בוגרות'''" (maturo ,belegen
* גבינות "'''זקנות'''" (viejo, oude, vintage) מיושנות משנה ועד 5 שנים. הן היבשות ביותר (כ-30%) והמרקם נוטה להתפורר ולהתקרמל. בחלק מגבינות אלה כגון גאודה, פרמז'ן וגרוייר, נוצרים גבישים פריכים וטעימים המתפתחים וגדלים ככל שהגבינה מזדקנת. הגבישים מופיעים בדרך כלל לאחר כ-12 חודשי התיישנות לפחות. מקורם בחלבון, והם נוצרים מפירוק החלבונים שבגבינה בתהליך הנקרא proteolysis, במהלכו חומצת האמינו '''טירוזין''' משתחררת ומצטברת בגבישים המנקדים את הגבינה (אגב, הטירוזין מייצרת בגוף נוראפינפרין, הורמון המופרש בגוף בעת התמודדות עם מצבי לחץ). ככל שהגבינה מתיישנת חל אפקט מצטבר של התהליך והגבישים יגדלו. סוג אחר לחלוטין של גבישים ניתן למצוא בגבינות צ'דר. אלה הם גבישי קלציום לקטט (מלח סידן) שנוצרו כראקציה בין המחמצת (חומצה לקטית) לסידן שבגבינה. הגבישים הלבנים והזעירים נוטים ליישב את פני השטח של הגבינה ולמראית העין, עשויים להיראות כאילו הגבינה מפתחת איזה סוג של עובש לבן.
שורה 125:
טעמו של החלב וטעמן של החמאה והגבינות, תלוי בתנאי הסביבה ובמרכיבי התזונה של העדר והוא משתנה בהתאם לעונות השנה. בעונות הרעייה כאשר התזונה עשירה ומגוונת, החלב שמן יותר ומלא יותר בטעמים ואילו כאשר התזונה מתבססת על מזון יבש, החלב רזה יותר וטעמיו פחות עשירים. אולם הטעם אינו המשתנה היחיד התלוי בעונה. חלב פרות מכיל כמות משתנה של קרוטן, אותו חומר המעניק לגזר ולירקות אחרים את הגוון הכתום. כאשר הפרות ניזונות מעשב טרי ורענן, חלב המרעה עשיר בקרוטן ולעומת זאת כשהן ניזונות ממזון יבש כמות הקרוטן פוחתת. כמות הקרוטן בחלב תלויה גם בשומן - ככל שהחלב שמן יותר הוא יכיל יותר קרוטן. כתוצאה מכך צבע הגבינה הטבעי משתנה בהתאם לעונת השנה: בעונות הרעייה, באביב ובקיץ הן צהובות יותר ואילו בחורף חיוורות.
כבר בתקופת הרנסאנס ידעו צרכני הגבינות לזהות את הגבינות הטעימות של הקיץ על פי צבען הצהבהב ונוצר ביקוש לגבינות "צהובות" גם בימי החורף. כדי לשמר את צבען הצהבהב החלו יצרני הגבינות במאה ה-17 להוסיף לחמאה ולגבינות [[צבע מאכל]] טבעי שהופק ממיץ גזר. השימוש בצבע מאכל לא היה חידוש. צבעי מאכל היו מוכרים כבר במצרים הקדומה והתפתחו במיוחד בתקופה הרומית. הקדמונים הפיקו צבעי מאכל מצמחים שונים כגון [[זעפרן]], גזר, רימונים, ענבים, תותים, תרד, סלק, פטרוזיליה, פפריקה כורכום ופרחים. אבותינו השתמשו גם במינרלים ומחצבים, כגון ברזל ותחמוצות עופרת, נחושת גופרתית, עלי זהב ועלי כסף, שחלקם
כיום, כל צבעי המאכל שבשימוש תעשיית החלב הם
=== גבינות מעובדות ===
שורה 136:
# '''גבינות מותכות''' – מיוצרות מאחד או יותר סוגי גבינות טבעיות והן עשויות להכיל גם מרכיבים שאינם חלביים. תכולת הלחות מתחת ל-40% ושעור השומן מעל 30% או 47% FDM
# '''מאכלי גבינה''' – מוצרים אלה מכילים לא פחות מ-51% גבינות טבעיות, ובנוסף למרכיבים לא חלביים הם יכולים להכיל גם מרכיבים חלביים כגון חלב, שמנת או מי גבינה. שעור הלחות מעל 44%, ותכולת השומן לפחות 23%.
# '''ממרחי גבינה''' – מיוצרים בדומה למאכלי גבינה. שעור הלחות 44
== סוגי הגבינות ==
שורה 143:
=== סווג גבינות לפי שיטת הייצור ===
==== גבינות טריות - הגבנה לקטית ====
רוב הגבינות הטריות מיוצרות באמצעות מחמצת לקטית או על ידי החמצה ישירה בטמפרטורה של
==== גבינות טריות - הגבנה אנזימטית ====
גבינות אלה מיוצרת עם מעט או ללא מחמצת כלל, וההקרשה מושגת באמצעות מקריש אנזימטי, על פי רוב, רנט. בהיעדר מחמצת, החומציות נמוכה כ-6.
==== גבינות טריות - הגבנה בחום ====
בגבינות אלה אין תסיסה לקטית אלא החמצה ישירה בטמפרטורה גבוהה של 75c-100c. בתהליך זה חלבוני מי הגבינה עוברים שינוי המאפשר להם להתגבש ביחד עם הקזאין, כך שהגבינה מכילה את שתי קבוצות החלבונים שבחלב. החומציות הסופית נקבעת על ידי כמות המחמצת שהוספה והיא נעה בטווח של 5.3-5.8 pH. כל מחמצת אורגנית ניתנת לשימוש, אבל חומצה לקטית וחומצת לימון הנפוצים ביותר. לגבינות אלה לחות של
==== גבינות מובחלות רכות ====
שורה 155:
==== חצי קשות - גבן שטוף ====
קבוצה זו היא הגדולה והמגוונת ביותר. בקבוצה זו וכן בקבוצות הבאות, המקריש העיקרי הוא רנט.
==== גבינות לא מבושלות וסחוטות (במכבש) - הגבנה בטמפרטורה נמוכה ====
בקבוצה זו גבינות קשות וחצי קשות המאופיינות בלחות נמוכה. לחות נמוכה מאפשרת הסרת לקטוז ללא צורך בשטיפה והיא מושגת על ידי שליטה בתהליך ההתקרשות וטיפול נכון בגבן. הקבוצה מתאפיינת בכך שהתפתחות החומציות נשלטת בעיקר על ידי כמות הסינרזיס (הקרשה). כמו עם גבינה חצי קשה, המטרה היא להביא לחומציות של 5.
==== גבינות מבושלות וסחוטות (במכבש) - הגבנה בטמפרטורה גבוהה ====
שורה 183:
=== סווג גבינות לפי כמות השומן ===
====גבינה טבעית====
כמות השומן בחלב פרות מלא היא כ-4%. בתהליך הייצור, רק כ-10%-20% מהחלב הופך לגבינה. גבינות גם מכילות
====גבינות מופחתות שומן====
שורה 245:
|18%
|-
|גבינה
|25% - 34.9%
|20%
שורה 283:
====גבינות מצופות בפחם, מוטבלות ועטופות====
עושי הגבינות פיתחו לאורך הדורות דרכים שונות ומגוונות להגן על הגבינה ולשמור עליה מפני התייבשות וחרקים. גבינות
====גבינות חומות Brunost====
שורה 290:
=== סווג גבינות לפי משפחה ===
==== משפחת גבינות הפטה ====
משפחה של גבינות לבנות ומלוחות המתיישנות במשרה של מי גבינה ומי מלח. מקורה בימי יוון העתיקה מאזור תראקיה בדרום מזרח הבלקן, משם התפשטה לאזור הים התיכון ולמזרח אירופה. היא מיוצרת באופן מסורתי מחלב צאן (
==== משפחת גבינות עין ====
שורה 316:
גבינות הרים או גבינות אלפיניות הן גבינות המיוצרות מחלב מרעה בהרים שגובהם למעלה מ-800 מטר מעל פני הים (המושג 'אלפיניות', בצרפתית alpage, מתייחס לכל גבינות ההרים ולאו דווקא כאלה שיוצרו בהרי האלפים). בשל תנאי האקלים הן מיוצרות בחודשי הקיץ בלבד. גבינות הקיץ המכונות ''Alpage'', מיוצרות בבקתות הרריות בין החודשים יוני וספטמבר. גבינות הסתיו המכונות גם הגבינות העייפות ''Stracchino'', מיוצרות לאחר שהעדרים חזרו מנדידת הקיץ.
במחקרים על פרופיל הטעם של גבינות הרים נמצא כי בצומח ההררי כ-100,000 מיקרו אורגניזמים לעומת פחות מ-10,000 בצמחי הערבות הנמוכות. עוד הסתבר כי בצומח ההררי תערובת אופיינית של מולקולות טרפין הלוכדות מהצמחים רכיבי מפתח של שמנים אתריים החודרים אל החלב ומעשירים את טעמו. גבינות הרים גם בריאות יותר ומכילות, בין השאר, יותר [[חומצות שומן אומגה
==== משפחת גבינות [[צ'דר]]====
שורה 332:
==== משפחת גבינות הריקוטה ====
פירוש השם Ricotta, "בישול חוזר", נובע מתהליך היצור לפיו מי-הגבינה שנוקזו מייצור גבינה אחרת, מבושלים פעם נוספת להכנת הריקוטה. זו גם הסיבה לכך שהן דלות שומן 5%
==== משפחת גבינות [[קשקבל]]====
שורה 348:
ב[[יהדות]] וב[[אסלאם]], חוקי ה[[כשרות]] וה[[חלאל]] אוסרים אכילת גבינה שיש בה אנזים הגבנה מבעלי חיים טמאים או בעלי חיים שלא נשחטו כהלכה. שתי הדתות מקבלות אנזימי הגבנה ממקורות שאינם מן החי ובכלל זה אנזים המופק בהנדסה גנטית. האנזים מין החי כשלעצמו הוא פרווה (בטל בשישים). אם הוא המופק מבהמה טהורה שעברה [[שחיטה כשרה]] - כשר. בהמה שלא עברה שחיטה כשרה, דינה כנבלה ולכן האנזים המופק ממנה אינו כשר.
"[[חלב נוכרי|חלב ישראל]]" הוא חלב שמקורו בבהמה טהורה (מעלות גירה, מפריסות פרסה ושסועות שסע). אם החלב נחלב בידי יהודי, אין חשש שמקורו בבהמה טמאה ואולם, לפי ההלכה, גם חלב שנחלב על ידי גוי יוגדר כ"חלב ישראל" ובלבד שתהיה עליו השגחה בזמן החליבה. החשש הוא שמא הגוי הוסיף חלב מבהמה לא כשרה. במידה והייתה השגחה החלב מוגדר כ"חלב ישראל" גם כאשר הבהמה של הגוי והוא זה שחלב אותה. יש פוסקים שהתירו שימוש בחלב גוי גם כאשר לא הייתה השגחה, אם באותו מקום לא נהוג כלל לחלוב בהמות טמאות או כשיש פיקוח ממשלתי שהחלב הנמכר הוא חלב בהמות טהורות בלבד ([[בקר הבית|פרות]], [[ביפאלו|בופאלו]], [[עז הבית|
רוב ה[[צמחונות|צמחונים]] נמנעים מלאכול כל גבינה שיש בה אנזים הגבנה שעשוי מבעלי חיים. לעומת זאת, [[טבעונות|טבעוניים]] נמנעים מלאכול כל מוצרי חלב ובוחרים במקום גבינה העשויה מחלב בעלי חיים לאכול תחליפי גבינה מן הצומח העשויים, בדרך כלל, מ[[סויה]] או אגוזים שונים.
שורה 376:
* אמונית – ריח המלווה לעיתים גבינות בשלות כמו ברי ויכול לרמוז על הבשלת יתר. הריח אינו מעיד שהגבינה מקולקלת. במקרה של ריח קל נותנים לגבינה להתאוורר כחצי שעה. אם הריח כבד ולא נעים, עדיף לא לצרוך.
* פטרייתית - ארומה וטעם המזכירים פטריות טריות. מופיעה בעיקר בגבינות עובש לבן.
* עזית – לגבינה חמיצות האופיינית לגבינות מחלב
* כבשית - לגבינה ארומה האופיינית לגבינות מחלב כבשים.
* אגוזית – ארומה ומתיקות אופיינית לאגוזים. בעיקר אגוזי מלך.
שורה 397:
חלקן מתפוררות וחלקן נמרחות.
|ריקוטה, מוצרלה, פטה, גבינת
|הגבינות מתרככות בחום ולא נמסות (כמו מוצרלה על פיצה).
גבינות
|-
|עובש לבן
שורה 412:
|בדרך כלל חצי רכות, ארומטיות,
עם מעטה בגווני
|רבלושון, טלג'ו
|גמישות בטמפרטורת החדר וחלקן נמרחות.
שורה 448:
[[ארגון הבריאות העולמי]] WHO מעודד צריכה של מוצרי חלב דלי ומופחתי שומן ומזונות חלביים השומרים על רמות הסידן שבתוכם, כחלק מתזונה בריאה.
'''בניית השלד והשריר
'''מניעת מחלות
'''בריאות השן
'''מצבי
* הקזאין, חלבון החלב, מתפרק לפפטידים אופיואידים, חומצות אמינו אופיאטות אשר להם יכולת לגרום לאופוריה ולהפחית חרדה.
* חומצת האמינו טירוזין מייצרת בגוף נוראפינפרין, הורמון המופרש בגוף בעת התמודדות עם מצבי לחץ. (אגב, הטירוזין גם האחראית להיווצרות אותם גבישים בגבינות מיושנות כמו גרוייר, גאודה ופרמזן)
שורה 465:
'''מיגרנות ובעיות שינה''' - גבינות מכילות בדרך כלל רמה גבוהה של טריפטופן, חומצת אמינו המצויה במזונות שונים לרבות חלב, עופות ובוטנים. הגוף משתמש בטריפטופן כדי לייצר סרוטונין, שליח כימי הקשור למצבי רוח ושינה עמוקה. אנשים הרגישים לטריפטופן עלולים לסבול ממיגרנות ובעיות שינה.
'''אי סבילות ללַקְטוֹז''' - אנשים עם אי סבילות ללַקְטוֹז עלולים לסבול מאכילת גבינות רכות ומוצרי חלב, אבל יכולים ליהנות ללא חשש מגבינות קשות ואפילו מיוגורט. הסיבה לכך היא שהלַקְטוֹז מרוכז במי הגבינה ולא בגבינה עצמה. בגבינות קשות כמות מי הגבינה זניחה. ביוגורט (אך לא במשקה יוגורט) הבקטריות מסייעות בפרוק הלקטוז. למרות שרמת הלַקְטוֹז בחלב פרות
'''אלרגיה לחלב''' - אלרגיה לחלב נדירה למדי, פחות מ-1% אצל מבוגרים ועד 3% אצל ילדים עד גיל שלוש. סימפטומים אפשריים של אלרגיה לחלב כוללים פריחה בעור, אקזמה, שלשול או עצירות, גודש באף, שיעול והקאות. על כן ההמלצה לאנשים עם אלרגיה לחלב להימנע מצריכת כל מזון המכיל חלב או מוצריו.
שורה 530:
|-
|אנרגיה (קק"ל)
|44–160
|260–350
|326–384
|390–400
|414
|-
|חלבון (גר')
|6.
|20–21
|24–27
|27–29
|20
|-
|שומן (גר')
|
|20–23
|24–29
|28–30
|27–32
|-
|סידן (מ"ג)
|75–170
|150–380
|657–865
|
|722–870
|}
שורה 605:
| 20
|-
! colspan=7| גבינת
|-
| כמות
שורה 644:
== גבינות צאן ==
{{ערך מורחב|ערך=[[גבינת כבשים]]}}
[[קובץ:2_upgrade_stage.jpg|ממוזער|250px|[[גבינת
ייצור גבינות מחלב צאן, מכבשים
=== גבינות מחלב
חלב
* '''לחלב
* '''חלב
* '''חלב
* '''חלב
* '''חלב
== ראו גם ==
שורה 672:
* [http://biology.clc.uc.edu/Fankhauser/Cheese/Cheese.html FANKHAUSER'S CHEESE PAGE] אתר ללימוד הכנת גבינות מחלב גולמי
* [http://www.dorgalipastori.it/prodotti.asp Soc.Cooperativa DORGALI PASTORI], אתר מוצרי מחלבת גבינות צאן מ[[סרדיניה]] - כולל הסבר על סוגי גבינות הצאן {{איטלקית}} / {{אנגלית}}
* [http://home-and-garden.webshots.com/album/563243967JviFrl Dorgali Pastori Sardegnia, cheese and dairy foods] - אתר webshots - תמונות מתהליך יצירת גבינות מחלב צאן בסרדיניה
* [http://home-and-garden.webshots.com/album/563253676zLKojV Susya goats farm & dairy - Daroma Hevron mountains Israel] - אתר webshots תמונות מתהליך ייצור הגבינות במחלבת [[סוסיא (התנחלות)|סוסיא]], מכון החליבה
|