גבינה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לכלורופיל
CalBaker (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 7:
 
===פרה-היסטוריה והעת העתיקה===
גבינות החלו לייצר ב[[התקופה הנאוליתית|תקופה הנאוליתית]] (8000-1000010000–8000 לפנה"ס) עת עברה החברה [[המהפכה הנאוליתית|מהפיכה חקלאית]] ממצב של עדות [[ציידים-לקטים]] קטנות, למצב של חברה המייצרת את המזון בעצמה. [[כבש הבית|כבשים]], יחד עם [[עז הבית|עזיםעיזים]], היו [[חיות משק|חיות המשק]] הראשונות ש[[ביות בעלי חיים|בויתו]].
 
הממצאים הקדומים ביותר אשר התגלו עד כה מתוארכים לאלף השישי לפנה"ס (לפני כ-7,000 שנה): [[סהרה|במדבר סהרה]] בדרום מערב לוב התגלו [[אמנות סלע|ציורי סלע]] המתארים פעולת חליבה{{הערה|{{Cite news|url=https://www.world-archaeology.com/world/africa/early-milking-in-the-sahara/|title=Early Milking in the Sahara - World Archaeology|date=2012-07-09|newspaper=World Archaeology|language=en-US|access-date=2018-06-21}}}}, ובמחוז [[קויאוויה]] שבפולין של ימינו התגלו כלי [[חרס]] מחוררים, אשר לדעת החוקרים שימשו לסינון החלב בתהליך ייצור הגבינה{{הערה|{{Cite news|url=http://www.sci-news.com/archaeology/article00777.html|title=First European Cheese May Have Been Made Around 5,000 BC {{!}} Archaeology {{!}} Sci-News.com|newspaper=Breaking Science News {{!}} Sci-News.com|language=en-US|access-date=2018-06-23}}}}. גבינות הרים אלפיניות יוצרו בשווייץ כבר ב[[תקופת הברזל]] באלף הראשון לפני הספירה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.york.ac.uk/archaeology/news-and-events/news/external/news-2016/prehistoric-cheesemaking/|כותרת=Prehistoric Cheesemaking - Archaeology, The University of York|אתר=www.york.ac.uk|שפה=EN|תאריך_וידוא=2018-06-23}}}}. נתח הגבינה הקדום ביותר נמצא על ידי חוקרים בשנות ה-30 של המאה הקודמת ב[[מדבר טקלמקאן]] בסין, והיא מתוארכת לשנת 1615 לפני הספירה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.archaeology.org/news/1858-140226-china-cheese-herding|הכותב=Jessica E. Saraceni|כותרת=World’s Oldest Cheese Dates to 1615 B.C. - Archaeology Magazine|אתר=www.archaeology.org|שפה=en-gb|תאריך_וידוא=2018-06-23}}}}.
 
בתנ"ך "גבינה" היא [[מילים יחידאיות בתנ"ך|מילה יחידאית]] המופיעה בספר איוב (איוב י י) : "הֲלֹא כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי וְכַ'''גְּבִנָּה''' תַּקְפִּיאֵנִי"{{הערה|{{תנ"ך|איוב|י|י}}.}}. היא מופיעה ברמז גם בספר שמואל (שמואל א יז יח) כאשר [[ישי]] אומר לבנו [[דוד]] לקחת את "חריצי החלב" (וכתרגום אונקלוס: "גובנין דחלבא") מתנה לשר האלף{{הערה|שמואל א, [[s:קטגוריה:שמואל_א_יז_יח|יז, יח]].}}. לפי ה[[מיתולוגיה יוונית|מיתולוגיה היוונית]], הגבינה הומצאה על ידי האל [[אריסטראוס]]. [[הומרוס]], שחי ב[[המאה ה-8 לפנה"ס|מאה ה-8 לפנה"ס]], מזכיר ב[[אודיסיאה]] ייצור ושימור של גבינות כבשים ועזיםועיזים.
 
===התקופה הרומית===
שורה 33:
המילים ''Cheese'' (אנגלית), ''Käse'' (גרמנית), ''Queso'' (ספרדית), באות מ-caseus הלטינית, שממנה נגזרת המילה המודרנית קזאין (חלבון החלב). פרוש המקור הקדום הוא להתסיס, להחמיץ.
 
כאשר הרומאים התחילו לייצר גבינות קשות לאספקת הצבא, מילה חדשה נכנסה לשימוש: formaticum על שם התבניות בהן יצקו את הגבינות. מכאן מגיעות המילים ''fromage'' (צרפתית), ו- ''formaggio'' (איטלקית).
 
== ייצור גבינה ==
שורה 40:
=== חומר הגלם: החלב ===
====מקור החלב====
גבינות ניתן לייצר מחלבם של כל ה[[יונקים]] ואולם החלב המתאים ביותר לייצור גבינות הוא של [[מעלי גירה|מעלי הגירה]], מאחר שהוא עשיר בחלבוני [[קזאין]] החיוניים לתהליך הקרשת החלב בזכות שתי תכונות מיוחדות: יכולתם להתקרש בנוכחות אנזים, ועמידותם הגבוהה לחום. רוב הגבינות מיוצרות מחלב [[בקר]] ([[בקר הבית|פרות]], [[ביפאלו|בופאלו]]) ואחריו מחלב [[צאן]] ([[כבש הבית|כבשים]], [[עז הבית|עזיםעיזים]]). באזורים בהם תנאי האקלים והסביבה אינם מתאימים לגידול בקר מתבסס מקור החלב על עדרי [[גמל]]ים וצאן, ובמקרים נדירים יותר על [[יאק הבר|יאק]], [[למה מצויה|לאמות]] ואף [[צבי]]ות. איכות ותנובת החלב תלויים בסוג החיה וברווחתה, בתזונה, ובתקופות ההמלטה וההנקה.
 
====חלב מרעה====
חלב מרעה מייצג את ה[[טרואר]] של הגבינות (בצרפתית: terroir, מונח מעולם היין המתאר את מכלול תנאי הסביבה לגידול חקלאי). לתפריט הצומח בשטחי המרעה השפעה על טעמן ואפילו על מרקמן של הגבינות. תפריט זה נגזר מתנאי האקלים ועונות השנה וכן מהטופוגרפיה וסוג הקרקע. באביב האירופאי המרעה מאופיין בצימוח צעיר, רענן ומלא מיץ ירוק. בתחילת הקיץ הוא עשיר ובעל מגוון רחב של צמחים. בסוף הקיץ שורדים רק צמחים העמידים בתנאי היובש. עם גשמי הסתיו מתעורר שוב צימוח חדש ואילו בחודשי החורף התזונה מצטמצמת לחציר ושחת. בישראל המצב שונה. עונות הרעייה הן בחורף ובאביב. חלב מרעה אף עשיר ב[[קרוטן]], פיגמנט שמצוי בגזר ובצמחים כתומים אחרים, ולכן מניב גבינות צהובות יותר מחלב פרות הניזונות ממזון יבש. כמות הקרוטן בחלב תלויה גם בשומן - ככל שהחלב שמן יותר, הוא יכיל יותר קרוטן. גבינות מחלב עזיםעיזים, כבשים ובופאלו הן תמיד לבנות מכיוון שהקרוטן אינו עובר לחלב (הוא מומר ל[[ויטמין A|וויטמין A]]). גם לסוג הקרקע השפעה על טעם החלב. קרקע חרסיתית או גירית תצמיח חבורת צמחים שונה מאשר קרקע בזלתית או גרניטית. גם הרכב המינרלים השונים הנספגים בצומח משתנה לפי סוג הקרקע.
 
השפעה רבה קיימת לטופוגרפיה. במחקרים על פרופיל טעמן המיוחד של '''גבינות הרים'''{{הערה|{{Cite news|url=https://www.npr.org/sections/thesalt/2013/01/22/169979901/how-mountain-grass-makes-the-cheese-stand-alone|title=How Mountain Grass Makes The Cheese Stand Alone|newspaper=NPR.org|language=en|access-date=2018-06-24}}}} נמצא כי התזונה עשירה פי-10 במיקרואורגניזמים לעומת הערבות הנמוכות, והגבינות מכילות יותר מרכיבים תזונתיים וחומרים נוספים המעשירים את טעמי החלב ב[[שמן אתרי|שמנים אתרים]]. עוד הסתבר כי חלב מרעייה על מדרונות במפנה דרומי המקבלים יותר אור שמש, עשיר יותר ב[[הידרוקרבון|הידרוקרבונט]] לעומת רעייה על המדרונות המוצלים במפנה צפוני{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Milena Povolo, Valeria Pelizzola, Luigi Passolungo, Elisa Biazzi|שם=Characterization of two Agrostis-Festuca alpine pastures and their influence on cheese composition|כתב עת=Journal of Agricultural and Food Chemistry|כרך=61|עמ=447–455|שנת הוצאה=2013-01-16|doi=10.1021/jf304756w|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23259614}}}}.
שורה 50:
 
====טעמי החלב====
חלב הפרות שאנו שותים הוא מעט מתוק ומעודן בטעמו. רובו מתקבל מגזע ה-Friesian על סוגיו (רפת החלב בישראל מבוססת רובה ככולה על גזע הולשטיין-פריזי-ישראלי). לחלב הבופאלו טעם אדמתי יותר ומעט אגוזי. הוא מכיל יותר סידן וחלבון מחלב פרה, ופחות כולסטרול. לחלב עזיםעיזים טעם מעודן כשל חלב פרות, אולם הוא ארומטי יותר. הוא מועדף כחלב לשתייה בגלל ייחודו התזונתי. גם הגבן שנוצר מחלב זה רך יותר ונעכל יותר בקלות. בגלל מבנה השומן בו, הוא רגיש יותר לטיפול ועלול לפתח טעמים מרירים וארומה "עזית" מוגזמת. בטעמיה של גבינת עזיםעיזים טובה נרגיש שהחלב ספג את השמנים והארומות של תימין, אזובית או לענה, כשברקע חמיצות ומינרליות כשל יין לבן יבש. חלב כבשים מכיל כמות רבה של מוצקים והוא עשיר יותר בשומן, חלבון ומינרלים. זו הסיבה שבגללה חלב כבשים אינו נצרך לשתייה ורובו מנוצל לייצור גבינות. הוא מעודן בטעמו אולם נוסף לו גוון "כבשי" אופייני והוא מעט מתוק יותר מחלב פרות. ככל שהגבינות מבשילות ומתיישנות, מאפיינים אלה מתעצמים.
 
====בקרת איכות וסטנדרטיזציה====
שורה 76:
סוגי חיידקים רבים משמשים במחמצות, ולכל סוג תרומה משלו לטעמי הגבינה ולמרקמה. הם נבדלים ברמת ההחמצה, ברמת ייצור גז, וברמת ייצור diacetyl, תרכובת אורגנית המעניקה לגבינה את טעמי החמאה. חלקם מייצרים רק חומצה לקטית וחלקם מייצרים גם חומרים נוספים. הם נבדלים באנזימים מפרקי חלבונים שהם מייצרים ובסוג חומצות האמינו של פירוק חלבוני החלב. הם בעלי אורך חיים מגוון והם משגשגים בתנאי טמפרטורה שונים, וישנם חיידקים הפולטים גז (דו תחמוצת הפחמן) היוצרים בועות בתוך הגבינה (גבינות עם חורים).
 
רוב החיידקים המשמשים במחמצות הם מקבוצת ה- Lactic Acid Bacteria - LAB או Lactobacillales. בקבוצה זו שישה עשר סוגים שונים. העיקרים שבהם הם Enterococcus ,Lactobacillus, Lactococcus,Lactococcus ,Leuconostoc ,Streptococcus. בנוסף יש בשימוש גם Non-starter LAB. חיידקים אחרים המייצרים חומצה לקטית הם מיני Bifidobacterium וכן חיידקים שאינם מייצרים חומצה לקטית אך מייצרים גז כגון Propionibacterium shermanii (האחראי לחורים בגבינת [[אמנטל]]) ו- Bifidobacterium spp. בגבינות שטופות ו"מסריחות" חיידקים אחרים כגון Brevibacterium אחראים לפיגמנטציה הוורדרדה של הקליפה ולארומות המיוחדות. בנוסף מינים שונים של עובשים Penicillium משמשים בייצור של גבינות עם עובש לבן או כחול.
 
=== אנזים הגבנה - רנט Rennet ===
שורה 113:
תקופות היישון מחולקות לשלוש קבוצות עיקריות:
* גבינות "'''צעירות'''" (fresco, young) מיושנות כחודשיים. הן בעלות לחות רבה (כ-50%) והמרקם ניתן לחיתוך בקלות בסכין או לפריסה במכונת חיתוך. טעמן מעודן וחלבי.
* גבינות "'''בוגרות'''" (maturo ,belegen, ,curado) מיושנות 6–10 חודש. הן מכילות פחות לחות (כ-40%) והמרקם מוצק יותר. טעמי החלב מורגשים פחות ואילו טעמים שהם תוצרי פירוק של אנזימים, וטעמים מטבוליטים של חיידקים ומיקרואורגניזמים אחרים, מתחזקים, ומשאירים סיומת ארוכה ובולטת יותר.
* גבינות "'''זקנות'''" (viejo, oude, vintage) מיושנות משנה ועד 5 שנים. הן היבשות ביותר (כ-30%) והמרקם נוטה להתפורר ולהתקרמל. בחלק מגבינות אלה כגון גאודה, פרמז'ן וגרוייר, נוצרים גבישים פריכים וטעימים המתפתחים וגדלים ככל שהגבינה מזדקנת. הגבישים מופיעים בדרך כלל לאחר כ-12 חודשי התיישנות לפחות. מקורם בחלבון, והם נוצרים מפירוק החלבונים שבגבינה בתהליך הנקרא proteolysis, במהלכו חומצת האמינו '''טירוזין''' משתחררת ומצטברת בגבישים המנקדים את הגבינה (אגב, הטירוזין מייצרת בגוף נוראפינפרין, הורמון המופרש בגוף בעת התמודדות עם מצבי לחץ). ככל שהגבינה מתיישנת חל אפקט מצטבר של התהליך והגבישים יגדלו. סוג אחר לחלוטין של גבישים ניתן למצוא בגבינות צ'דר. אלה הם גבישי קלציום לקטט (מלח סידן) שנוצרו כראקציה בין המחמצת (חומצה לקטית) לסידן שבגבינה. הגבישים הלבנים והזעירים נוטים ליישב את פני השטח של הגבינה ולמראית העין, עשויים להיראות כאילו הגבינה מפתחת איזה סוג של עובש לבן.
 
שורה 125:
טעמו של החלב וטעמן של החמאה והגבינות, תלוי בתנאי הסביבה ובמרכיבי התזונה של העדר והוא משתנה בהתאם לעונות השנה. בעונות הרעייה כאשר התזונה עשירה ומגוונת, החלב שמן יותר ומלא יותר בטעמים ואילו כאשר התזונה מתבססת על מזון יבש, החלב רזה יותר וטעמיו פחות עשירים. אולם הטעם אינו המשתנה היחיד התלוי בעונה. חלב פרות מכיל כמות משתנה של קרוטן, אותו חומר המעניק לגזר ולירקות אחרים את הגוון הכתום. כאשר הפרות ניזונות מעשב טרי ורענן, חלב המרעה עשיר בקרוטן ולעומת זאת כשהן ניזונות ממזון יבש כמות הקרוטן פוחתת. כמות הקרוטן בחלב תלויה גם בשומן - ככל שהחלב שמן יותר הוא יכיל יותר קרוטן. כתוצאה מכך צבע הגבינה הטבעי משתנה בהתאם לעונת השנה: בעונות הרעייה, באביב ובקיץ הן צהובות יותר ואילו בחורף חיוורות.
 
כבר בתקופת הרנסאנס ידעו צרכני הגבינות לזהות את הגבינות הטעימות של הקיץ על פי צבען הצהבהב ונוצר ביקוש לגבינות "צהובות" גם בימי החורף. כדי לשמר את צבען הצהבהב החלו יצרני הגבינות במאה ה-17 להוסיף לחמאה ולגבינות [[צבע מאכל]] טבעי שהופק ממיץ גזר. השימוש בצבע מאכל לא היה חידוש. צבעי מאכל היו מוכרים כבר במצרים הקדומה והתפתחו במיוחד בתקופה הרומית. הקדמונים הפיקו צבעי מאכל מצמחים שונים כגון [[זעפרן]], גזר, רימונים, ענבים, תותים, תרד, סלק, פטרוזיליה, פפריקה כורכום ופרחים. אבותינו השתמשו גם במינרלים ומחצבים, כגון ברזל ותחמוצות עופרת, נחושת גופרתית, עלי זהב ועלי כסף, שחלקם היו ממש רעילים.
 
כיום, כל צבעי המאכל שבשימוש תעשיית החלב הם צמחיצבעי מאכל טבעיים המופקים ממזון, וויטמינים ומינרלים או מאצות והם בטוחים לשימוש. תפקידם גם לשמר את צבעו הטבעי של המוצר הנפגע עקב תנאי האכסוןהאחסון, חשיפה לאור, לאוויר וכ"דולאוויר. הצבען הנפוץ ביותר בתעשיית הגבינות הוא אנאטו (סימונו E160b) צבע מאכל כתום המופק מפירות השיח הטרופי achiote המכונה גם עץ האודם. ביצור אמנטלר ופרמזן משתמשים בצבען אשר מופק מזעפרן או מכורכום (E100) ובגאודה עם פסטו שצבעה ירוק משתמשים בתרכובת [[כלורופיל]]ים (E140). בגבינות סקנדינביות בעלת גוון חום משתמשים בקרמל (E150). הצבען שמוסיפים לחמאות הוא בטא-קרוטן (E160a) והוא מופק מגזר (אגב, לבטא-קרוטן יש ערך מוסף מאחר שהוא הופך בגוף לוויטמין A).
 
=== גבינות מעובדות ===
שורה 136:
# '''גבינות מותכות''' – מיוצרות מאחד או יותר סוגי גבינות טבעיות והן עשויות להכיל גם מרכיבים שאינם חלביים. תכולת הלחות מתחת ל-40% ושעור השומן מעל 30% או 47% FDM
# '''מאכלי גבינה''' – מוצרים אלה מכילים לא פחות מ-51% גבינות טבעיות, ובנוסף למרכיבים לא חלביים הם יכולים להכיל גם מרכיבים חלביים כגון חלב, שמנת או מי גבינה. שעור הלחות מעל 44%, ותכולת השומן לפחות 23%.
# '''ממרחי גבינה''' – מיוצרים בדומה למאכלי גבינה. שעור הלחות 44-60%–60% ושעור השומן 20% לפחות.
 
== סוגי הגבינות ==
שורה 143:
=== סווג גבינות לפי שיטת הייצור ===
==== גבינות טריות - הגבנה לקטית ====
רוב הגבינות הטריות מיוצרות באמצעות מחמצת לקטית או על ידי החמצה ישירה בטמפרטורה של 30c-32c30–32 מעלות צלזיוס עם מעט או ללא מקריש נוסף. הגבן מתקבל ברמת pH של 4.6-4.8. (קיימים גם סוגים של גבינות לקטיות אשר מוסיפים להם רנט כדי לעצור את החומציות ברמת pH 6.7–6.5-6.7). לאחר חיתוכו, הגבן מבושל עד 52c כדי לנטרל את התרביות ולמנוע התפתחות חומציות נוספת. דרך נוספת להורדת החומציות היא על ידי שטיפת הגבן במים לפני ההמלחה. לגבינות אלה לחות גבוהה 60-70%–70% מים והן נצרכות טריות. אורך חיי מדף של 2–3 שבועות בלבד. לדוגמה: [[לבנה (גבינה)|לבנה]].
 
==== גבינות טריות - הגבנה אנזימטית ====
גבינות אלה מיוצרת עם מעט או ללא מחמצת כלל, וההקרשה מושגת באמצעות מקריש אנזימטי, על פי רוב, רנט. בהיעדר מחמצת, החומציות נמוכה כ-6.5-65–6.7 pH ולכן הגבינה אינה נמסה בחום. לעיתים מוסיפים כמות קטנה של מחמצת להביא את רמת החומציות לכ-5.8pH כדי להגן על הגבינה מפני מיקרואורגניזמים לא רצויים ולהאריך את חיי המדף שלה. דרך נוספת למנוע החמצה היא על ידי קירור והמלחה. אם הגבינה חומצית מידי (מתחת pH <5.8) היא תימס בחימום ולא תתאים לטיגון. בגבינות אלה שעור הלוחות הוא 50%-70% מים והן נצרכות טריות. אורך חיי המדף 2 - 4 שבועות בלבד. לדוגמה, [[חלומי]].
 
==== גבינות טריות - הגבנה בחום ====
בגבינות אלה אין תסיסה לקטית אלא החמצה ישירה בטמפרטורה גבוהה של 75c-100c. בתהליך זה חלבוני מי הגבינה עוברים שינוי המאפשר להם להתגבש ביחד עם הקזאין, כך שהגבינה מכילה את שתי קבוצות החלבונים שבחלב. החומציות הסופית נקבעת על ידי כמות המחמצת שהוספה והיא נעה בטווח של 5.3-5.8 pH. כל מחמצת אורגנית ניתנת לשימוש, אבל חומצה לקטית וחומצת לימון הנפוצים ביותר. לגבינות אלה לחות של  55%-85% מים. הן נצרכות טריות, אבל קיימות גם גבינות העוברות תהליך ייבוש ויישון. בגלל ריכוז גבוה של חלבוני מי גבינה, הן אינן נמסות ומתאימות לבישול ולאפיה. לדוגמה, [[ריקוטה]].
 
==== גבינות מובחלות רכות ====
שורה 155:
 
==== חצי קשות - גבן שטוף ====
קבוצה זו היא הגדולה והמגוונת ביותר. בקבוצה זו וכן בקבוצות הבאות, המקריש העיקרי הוא רנט.  כדי לייצר גבינות חצי קשות ולהשאיר תכולת מים של מעל 40%, יש להגביל את ההתקרשות הלקטית. לפי כך חלק או כל מי הגבינה מוחלפים במים חמים כדי לשטוף את הלקטוז מתוך הגבן ולעצור את ה-pH ברמה של 5.0-50–5.2 תוך 1–3 ימים לאחר הייצור. שעור הלחות בגבינה נקבע בעיקר על ידי הטמפרטורה וזמן הבישול וכן על ידי הטמפרטורה של מי השטיפה. טמפרטורות גבוהות במהלך הבישול או השטיפה גורמות להתכווצות הגבן ופליטת נוזלים. משפיעים נוספים הם קצב התפתחות החומציות וטיפולי המלחה. לגבינות אלה יש בדרך כלל תכולת מים של 40%-50% ותקופת ההבחלה הנמשכת משבועיים ועד 9 חודשים. לדוגמה, [[חאודה]].
 
==== גבינות לא מבושלות וסחוטות (במכבש) - הגבנה בטמפרטורה נמוכה ====
בקבוצה זו גבינות קשות וחצי קשות המאופיינות בלחות נמוכה. לחות נמוכה מאפשרת הסרת לקטוז ללא צורך בשטיפה והיא מושגת על ידי שליטה בתהליך ההתקרשות וטיפול נכון בגבן. הקבוצה מתאפיינת בכך שהתפתחות החומציות נשלטת בעיקר על ידי כמות הסינרזיס (הקרשה). כמו עם גבינה חצי קשה, המטרה היא להביא לחומציות של 5.0-50–5.2 תוך 1–3 ימים לאחר ייצור. בטכניקה זו משתמשים לייצור גבינות צ'דר וכן לייצור גבינות פסטה פילטה. בעוד שבשלבי הייצור המוקדמים הטכניקה זהה, גבינות פסטה פילטה נבדלות מהצ'דר בכך שהגבן עובר תהליך לישה ומתיחה במים חמים ומלח. הלחות נשלטת על ידי טמפרטורת וזמן הבישול וטיפול בהמלחה. תכולת הלחות האופיינית היא 35%-39–39% מים לסוגי צ'דר ועד 52% לסוגי פסטה פילטה. משך ההבחלה מחודש ועד 3 שנים. לדוגמה: [[פרובולונה]], [[צ'דר]].
 
==== גבינות מבושלות וסחוטות (במכבש) - הגבנה בטמפרטורה גבוהה ====
שורה 183:
=== סווג גבינות לפי כמות השומן ===
====גבינה טבעית====
כמות השומן בחלב פרות מלא היא כ-4%. בתהליך הייצור, רק כ-10%-20% מהחלב הופך לגבינה. גבינות גם מכילות מים בשיעור שבין 8030%–80% ל-30%מים. לפי-כך אחוז השומן בגבינה טבעית תלוי בכמות המים שנותרו בגבינה, בין כ-20% שומן בגבינות רכות ל-33% בגבינות קשות.
 
====גבינות מופחתות שומן====
שורה 245:
|18%
|-
|גבינה  1/2 שמנה
|25% - 34.9%
|20%
שורה 283:
 
====גבינות מצופות בפחם, מוטבלות ועטופות====
עושי הגבינות פיתחו לאורך הדורות דרכים שונות ומגוונות להגן על הגבינה ולשמור עליה מפני התייבשות וחרקים. גבינות עזיםעיזים רבות, המכונות שברה (chèvre), מצופות עם אבקה דקה של אפר פחם. על פי מסורת עמק הלואר בצרפת, היה זה אפר פחם מעץ אלון או מזמורות יבשות של גפן, אבל כיום משתמשים לעיתים קרובות גם באפר מירקות. במקור, האפר שימש להגנה על פני שטחן של הגבינות העדינות מפני חרקים וחיידקים בזמן שהגבינה מבחילה, אולם יש לו גם תרומה נוספת למורכבות הטעם הכללית. האפר מעדן את חומציות פני שטחה של הגבינה ומסייע בצמיחת פלומת העובש הלבן. הוא גם גורם לגבינה להבשיל במהירות רבה יותר ולפתח מרקמים חמאתיים יותר מאשר גבינה דומה באותו גיל. דרך אחרת להגן על הגבינה היא לצפותן בשעווה כמו גאודה, או לעוטפן בבד כמו לסטרשייר. גבינות מסורתיות רבות עטופות בעלי שיקמה או גפן. גבינות אחרות עוברות טבילות בנוזל כמו יין או שמן זית, או מצופות בעשבי תבלין.
 
====גבינות חומות Brunost====
שורה 290:
=== סווג גבינות לפי משפחה ===
==== משפחת גבינות הפטה ====
משפחה של גבינות לבנות ומלוחות המתיישנות במשרה של מי גבינה ומי מלח. מקורה בימי יוון העתיקה מאזור תראקיה בדרום מזרח הבלקן, משם התפשטה לאזור הים התיכון ולמזרח אירופה. היא מיוצרת באופן מסורתי מחלב צאן (עזיםעיזים ו/או כבשים) וכיום גם מחלב פרות או בופאלו. הגבינות משווקת בפרוסות עבות או קוביות גדולות ומכאן השם היווני ''פטה'' שפירושו פרוסה. השם פטה מוגן בחוק ולכן גבינה הנושאת שם זה חייבת להיות מחלב כבשים או חלב מעורב (עד- 30% חלב עזיםעיזים) ומאזורים מוגדרים במרכז יוון ובאי לסבוס. הגרסה הבולגרית של גבינה זו נקראות ''סירנה''. היא עשתה עלייה לישראל עם העולים מבולגריה וכאן ניתן לה שם חדש ''בולגרית''. במדינות מזרח אירופה היא מכונה ברינזה ובטרנסילבניה היא נקראת בורדוף. בטורקיה מיוצרת גבינה דומה הנקראת 'טולום איזמיר'. קיימות גבינות דומות גם במדינות נוספות: אלבניה (djath), מצרים (domiati), סודן (gibna beyda), פינלנד (salaattijuusto),  גורגיה ( kveli), אירן (panir lighvan), מקדוניה (belo sirenje), מלטה (Ġbejna tan-nagħaġ).
 
==== משפחת גבינות עין ====
שורה 316:
גבינות הרים או גבינות אלפיניות הן גבינות המיוצרות מחלב מרעה בהרים שגובהם למעלה מ-800 מטר מעל פני הים (המושג 'אלפיניות', בצרפתית alpage, מתייחס לכל גבינות ההרים ולאו דווקא כאלה שיוצרו בהרי האלפים). בשל תנאי האקלים הן מיוצרות בחודשי הקיץ בלבד. גבינות הקיץ המכונות ''Alpage'', מיוצרות בבקתות הרריות בין החודשים יוני וספטמבר. גבינות הסתיו המכונות גם הגבינות העייפות ''Stracchino'', מיוצרות לאחר שהעדרים חזרו מנדידת הקיץ.
 
במחקרים על פרופיל הטעם של גבינות הרים נמצא כי בצומח ההררי כ-100,000 מיקרו אורגניזמים לעומת פחות מ-10,000 בצמחי הערבות הנמוכות. עוד הסתבר כי בצומח ההררי תערובת אופיינית של מולקולות טרפין הלוכדות מהצמחים רכיבי מפתח של שמנים אתריים החודרים אל החלב ומעשירים את טעמו. גבינות הרים גם בריאות יותר ומכילות, בין השאר, יותר [[חומצות שומן אומגה- 3|אומגה 3]]. עוד הסתבר כי חלב מרעייה על מדרונות במפנה דרומי המקבלים יותר אור שמש, עשיר יותר בהידרוקרבונט לעומת רעייה על המדרונות המוצלים במפנה צפוני.
 
==== משפחת גבינות [[צ'דר]]====
שורה 332:
 
==== משפחת גבינות הריקוטה ====
פירוש השם Ricotta, "בישול חוזר", נובע מתהליך היצור לפיו מי-הגבינה שנוקזו מייצור גבינה אחרת, מבושלים פעם נוספת להכנת הריקוטה. זו גם הסיבה לכך שהן דלות שומן 5%-20–20%. תהליך ההגבנה המיוחד של הריקוטה אינו כולל תסיסה לקטית אלא החמצה ישירה בטמפרטורה גבוהה. כתוצאה מכך הגבינה פחות חומצית, בעלת מרקם מוצק אך עשיר בנוזלים (55-85%–85% מים), והיא אינה נמסה בחום וניתנת לבישול, אפיה וטיגון. רוב גבינות הריקוטה הן גבינות טריות אולם קיימים גם סוגים העוברים הבחלה ויישון. '''ריקוטה סלטה''' למשל היא גבינה המיוצרת ממי גבינת כבשים שעברה תהליך סחיטה, המלחה וייבוש. זוהי אולי הגבינה האיטלקית ה"מוזרה" ביותר. מבחינת תהליך הייצור זו ריקוטה, אולם במרקמה וטעמה היא דומה לפטה יבשה ואילו השימוש כתבלין דומה לפקורינו רומאנו . '''Brunost''' 'גבינה חומה' היא גבינה מסורתית המיוצרת בארצות סקנדינביה. בתהליך היצור מרתיחים את מי הגבינה עד לצמצום ואידוי המים. הצבע החום והטעם המתקתק האופייניים הם תוצאה של הבישול הממושך, במהלכו הופך הלקטוז (סוכר החלב) לקרמל.
 
==== משפחת גבינות [[קשקבל]]====
שורה 348:
ב[[יהדות]] וב[[אסלאם]], חוקי ה[[כשרות]] וה[[חלאל]] אוסרים אכילת גבינה שיש בה אנזים הגבנה מבעלי חיים טמאים או בעלי חיים שלא נשחטו כהלכה. שתי הדתות מקבלות אנזימי הגבנה ממקורות שאינם מן החי ובכלל זה אנזים המופק בהנדסה גנטית. האנזים מין החי כשלעצמו הוא פרווה (בטל בשישים). אם הוא המופק מבהמה טהורה שעברה [[שחיטה כשרה]] - כשר. בהמה שלא עברה שחיטה כשרה, דינה כנבלה ולכן האנזים המופק ממנה אינו כשר.
 
"[[חלב נוכרי|חלב ישראל]]" הוא חלב שמקורו בבהמה טהורה (מעלות גירה, מפריסות פרסה ושסועות שסע). אם החלב נחלב בידי יהודי, אין חשש שמקורו בבהמה טמאה ואולם, לפי ההלכה, גם חלב שנחלב על ידי גוי יוגדר כ"חלב ישראל" ובלבד שתהיה עליו השגחה בזמן החליבה. החשש הוא שמא הגוי הוסיף חלב מבהמה לא כשרה. במידה והייתה השגחה החלב מוגדר כ"חלב ישראל" גם כאשר הבהמה של הגוי והוא זה שחלב אותה. יש פוסקים שהתירו שימוש בחלב גוי גם כאשר לא הייתה השגחה, אם באותו מקום לא נהוג כלל לחלוב בהמות טמאות או כשיש פיקוח ממשלתי שהחלב הנמכר הוא חלב בהמות טהורות בלבד ([[בקר הבית|פרות]], [[ביפאלו|בופאלו]], [[עז הבית|עזיםעיזים]] ו[[כבש הבית|כבשים]]). בניגוד לחלב שחלבו גוי, שבו חששו חז"ל מעירוב של חלב בהמה טמאה ובהמה טהורה, בגבינה לא חששו חז"ל לכך מפני שחלב בהמה טמאה אינו מתגבן{{הערה|שולחן ערוך, חלק יורה דעה, סימן קטו, סעיף ב.}}. הכשרות אוסרת בפירוש את אכילת כל מוצרי חלב, כולל גבינה, עם כל מוצרי בשר.
 
רוב ה[[צמחונות|צמחונים]] נמנעים מלאכול כל גבינה שיש בה אנזים הגבנה שעשוי מבעלי חיים. לעומת זאת, [[טבעונות|טבעוניים]] נמנעים מלאכול כל מוצרי חלב ובוחרים במקום גבינה העשויה מחלב בעלי חיים לאכול תחליפי גבינה מן הצומח העשויים, בדרך כלל, מ[[סויה]] או אגוזים שונים.
שורה 376:
* אמונית – ריח המלווה לעיתים גבינות בשלות כמו ברי ויכול לרמוז על הבשלת יתר. הריח אינו מעיד שהגבינה מקולקלת. במקרה של ריח קל נותנים לגבינה להתאוורר כחצי שעה. אם הריח כבד ולא נעים, עדיף לא לצרוך.
* פטרייתית - ארומה וטעם המזכירים פטריות טריות. מופיעה בעיקר בגבינות עובש לבן.
* עזית – לגבינה חמיצות האופיינית לגבינות מחלב עזיםעיזים.
* כבשית - לגבינה ארומה האופיינית לגבינות מחלב כבשים.
* אגוזית – ארומה ומתיקות אופיינית לאגוזים. בעיקר אגוזי מלך.
שורה 397:
 
חלקן מתפוררות וחלקן נמרחות.
|ריקוטה, מוצרלה, פטה, גבינת עזיםעיזים טרייה.
|הגבינות מתרככות בחום ולא נמסות (כמו מוצרלה על פיצה).
 
גבינות עזיםעיזים גם מתאימות לפירור.
|-
|עובש לבן
שורה 412:
|בדרך כלל חצי רכות, ארומטיות,
 
עם מעטה בגווני וורודורוד-כתום
|רבלושון, טלג'ו
|גמישות בטמפרטורת החדר וחלקן נמרחות.
שורה 448:
[[ארגון הבריאות העולמי]] WHO מעודד צריכה של מוצרי חלב דלי ומופחתי שומן ומזונות חלביים השומרים על רמות הסידן שבתוכם, כחלק מתזונה בריאה.
 
'''בניית השלד והשריר -''' - בתקופת גדילתם והתפתחותם של ילדים ומתבגרים, קיימת גדילה מואצת של העצמות. גבינה היא מקור חשוב לסידן החיוני לתהליך ההתפתחות ובניית מסת העצם, ולחלבון החשוב לבניית מסת השריר. לצריכת גבינות תרומה מוכחת בשמירה על בריאות העצם, הקטנת קצב ההזדקנות ועצירת בריחת סידן. בנוסף, הגבינה היא מקור טוב לזרחן ולוויטמינים A, B2, B6, ו- B12. לגבינות מחלב צאן יתרונות נוספים: כמות הברזל בחלב עזיםעיזים וכבשים גבוהה פי שלושה בהשוואה לחלב פרות. בנוסף, חלבון חלב עזיםעיזים משפר משמעותית את יכולת ספיגת האבץ בגוף. כמו כן נמצא כי לחלב עזיםעיזים יכולת מפתיעה לרפא פצעים ויראליים בפה (אפטות) במיוחד בקרב תינוקות וילדים.
 
'''מניעת מחלות -''' - חוקרים מייחסים את ההשפעה המיטיבה של מוצרי החלב לרכיבי המזון המצויים בהם ותומכים בבניית העצם, בנוסף לסידן, כמו: חלבוני החלב, זרחן, מגנזיום, אשלגן, אבץ, ויטמין D וויטמין A. במחקרים נמצא כי צריכת מוצרי חלב עשויים להגן מפני מחלות לב בעיקר בזכות ההשפעה על גורמי הסיכון למחלות אלו ([[יתר לחץ דם]], [[השמנה]], וכולסטרול גבוה). במחקרים נוספים נמצא כי צריכת מוצרי חלב עשויה לסייע במניעת סוכרת מסוג 2. בנוסף, נמצא קשר בין צריכת מוצרי חלב וסיכון מופחת לפתח את התסמונת המטבולית, המהווה גורם סיכון הן למחלות לב והן לסוכרת מסוג 2. לחלב מרעה יתרונות נוספים. בניגוד לתזונה המתבססת על מזון יבש, חלב מרעה מכיל CLA, חומצה לינולאית מוצמדת בעלת סגולות בריאותיים רבים. היא אנטי סרטנית, יעילה בהורדת לחץ דם, מקטינה את הסכנה למחלות לב וכלי דם, מפחיתה את רמות השומן בגוף ומגדילה את מסת השריר. חלב עזיםעיזים גם מועיל לטיפול בחולי אסתמה, אקזמה, פסוריאזיס ומיגרנה.
 
'''בריאות השן -''' - למוצרי חלב ובמיוחד לגבינות צהובות תרומה לבריאות השיניים. עששת היא מחלה חיידקית אשר מתחילה בגיל הילדות. חיידקים משכבת ה"פלאק" שעל השיניים ורכיבים תזונתיים כגון סוכרים, מייצרים חומצות אורגניות אשר ממיסות את אמייל השן, גורמת לאובדן מינרלים של סידן וזרחן ובסופו של דבר יוצרות חורים בשן. מחקרים רבים הראו כי צריכת מוצרי חלב ובעיקר גבינות, מפחיתים את עששת השיניים. כך למשל הוכח כי אכילת גבינה מפחיתה את הסכנה לחורים בשיניים בשיעור דרמטי של 71% לעומת אכילת לחם. נמצא כי גבינה מפחיתה את כמות חיידקי הסטרפטוקוקוס מותאן 3 בפה, מגבירה את הפרשת הרוק ומגדילה את ריכוז הסידן והזרחן בנוזלי הפה. הרוק מנטרל את החמוציות הפוגעת בשכבת האמייל ואילו הסידן, הזרחן והפלואוריד שרווים בו מעכבים את התפתחות החורים, מעודדים את בניית השן ומחזקים את האמייל לאחר חשיפתו לסוכרים או אוכל חומצי. גם השומן והחלבון שבחלב, הקזאין, מגנים על השן ומפחיתים את מסיסות האמייל. לחלבון החלב NDP גם תרומה בשמירת היגיינת הפה והלוע. עוד מסתבר כי אכילת גבינות בתקופת ההריון תורמת לבריאות השיניים אצל התינוקות הנולדים. במחקר שהתפרסם ב- Nutrition Journal (מאי 2012) נמצא כי בריאות השיניים אצל ילדים שנולדו לאמהות שצרכו מוצרי חלב בתקופת ההיריון, טובה יותר מאצל ילדים שנולדו לאמהות שנמנעו ממוצרי חלב.
 
'''מצבי סטרס -דחק''' - גבינות מכילות סט של חומצות אמינו המסייעות בהקלה על מצבי סטרס[[דחק]].
* הקזאין, חלבון החלב, מתפרק לפפטידים אופיואידים, חומצות אמינו אופיאטות אשר להם יכולת לגרום לאופוריה ולהפחית חרדה.
* חומצת האמינו טירוזין מייצרת בגוף נוראפינפרין, הורמון המופרש בגוף בעת התמודדות עם מצבי לחץ. (אגב, הטירוזין גם האחראית להיווצרות אותם גבישים בגבינות מיושנות כמו גרוייר, גאודה ופרמזן)
שורה 465:
'''מיגרנות ובעיות שינה''' - גבינות מכילות בדרך כלל רמה גבוהה של טריפטופן, חומצת אמינו המצויה במזונות שונים לרבות חלב, עופות ובוטנים. הגוף משתמש בטריפטופן כדי לייצר סרוטונין, שליח כימי הקשור למצבי רוח ושינה עמוקה. אנשים הרגישים לטריפטופן עלולים לסבול ממיגרנות ובעיות שינה.
 
'''אי סבילות ללַקְטוֹז''' - אנשים עם אי סבילות ללַקְטוֹז עלולים לסבול מאכילת גבינות רכות ומוצרי חלב, אבל יכולים ליהנות ללא חשש מגבינות קשות ואפילו מיוגורט. הסיבה לכך היא שהלַקְטוֹז מרוכז במי הגבינה ולא בגבינה עצמה. בגבינות קשות כמות מי הגבינה זניחה. ביוגורט (אך לא במשקה יוגורט) הבקטריות מסייעות בפרוק הלקטוז. למרות שרמת הלַקְטוֹז בחלב פרות ועזיםועיזים דומה, חלב עזיםעיזים קל יותר לעיכול.
 
'''אלרגיה לחלב''' - אלרגיה לחלב נדירה למדי, פחות מ-1% אצל מבוגרים ועד 3% אצל ילדים עד גיל שלוש. סימפטומים אפשריים של אלרגיה לחלב כוללים פריחה בעור, אקזמה, שלשול או עצירות, גודש באף, שיעול והקאות. על כן ההמלצה לאנשים עם אלרגיה לחלב להימנע מצריכת כל מזון המכיל חלב או מוצריו.
שורה 530:
|-
|אנרגיה (קק"ל)
|44–160
|44-160
|260–350
|260-350
|326–384
|326-384
|390–400
|390-400
|414
|-
|חלבון (גר')
|6.5-95–9.6
|20–21
|20-21
|24–27
|24-27
|27–29
|27-29
|20
|-
|שומן (גר')
|0-90–9.4
|20–23
|20-23
|24–29
|24-29
|28–30
|28-30
|27–32
|27-32
|-
|סידן (מ"ג)
|75–170
|75-170
|150–380
|150-380
|657–865
|657-865
|900-1900–1,100
|722–870
|722-870
|}
 
שורה 605:
| 20
|-
! colspan=7| גבינת עזיםעיזים רכה
|-
| כמות
שורה 644:
== גבינות צאן ==
{{ערך מורחב|ערך=[[גבינת כבשים]]}}
[[קובץ:2_upgrade_stage.jpg|ממוזער|250px|[[גבינת עזיםעיזים]] תוצרת [[מחלבה|מחלבת]] [[סוסיא (התנחלות)|סוסיא]], [[ישראל]]]]
 
ייצור גבינות מחלב צאן, מכבשים ומעזיםומעיזים, נעשה בדרך כלל במחלבות קטנות. החלב מיובא אליהן על ידי מגדלי הצאן מהסביבה הקרובה או רק על ידי בעל הדיר המקים מחלבה ביתית ליד דירו. הן הייצור והן השיווק נעשה על ידי בעל הדיר ובני משפחתו. יש אפיון לסוגי הגבינות בהתאם למקום גידול הצאן, כמו ליד מרעה טבעי, התמחות בעל הדיר בייצור גבינות ומספר הבהמות בדיר הקובע את רמת ההתמחות שניתן להשיג בייצור הגבינות. על משקל [[יקב בוטיק|יקבי בוטיק]] אפשר להגדיר מחלבות בוטיק לגבינות צאן - לעיתים הן צמודות אחת לשנייה - יקב בוטיק ומחלבת בוטיק - שכן שתיית יין בלוויית טעימת גבינת צאן הוא הרגל מקובל.
 
=== גבינות מחלב עזיםעיזים ===
חלב עזיםעיזים נחשב לחלב המזין והבריא ביותר והוא הקרוב ביותר ל[[חלב אם]].
* '''לחלב עזיםעיזים יכולת מפתיעה לרפא פצעים ויראליים בפה (אפטות) במיוחד בקרב תינוקות וילדים.''' במחקר שנערך בישראל נחשפו לחלב עזיםעיזים תאים אנושיים הנגועים בווירוס ממשפחת ההרפס אשר גורם לפצעים בפה. נמצא כי 60% מכמות הווירוס נהרס מחלב העזיםהעיזים. עוד נמצא כי החומר הפעיל בחלב תוקף את הווירוס באופן שחוסם אותו מלעבור לתאים אחרים וממית אותו, גם עם חלב עזיםעיזים מפוסטר.
* '''חלב עזיםעיזים תורם לעליה בספיגת המינרלים בגוף.''' בהשוואה לחלב פרה, חלב עזיםעיזים מכיל יותר סידן, ויטמין B<sub>6</sub>, ויטמין A, אשלגן, נחושת ונוגדי חמצון. עם זאת, חלב פרה מכיל יותר חומצה פולית וויטמין B<sub>12</sub>. כמות החלבון בחלב עזיםעיזים כפולה בהשוואה לחלב פרות וכמות הברזל גבוהה פי שלושה. בנוסף, חלבון חלב עזיםעיזים משפר משמעותית את יכולת ספיגת הסידן והאבץ בגוף.
* '''חלב עזיםעיזים פועל נגד הידבקות מחיידקים העלולים לגרום לזיהומים ופגיעה עצבית.''' במחקר שנערך ביפן, נבדק לראשונה ריכוז של רכיבים שומניים ייחודיים הנקראים גנגליאוזידים המצויים בסוגי חלב שונים ונבחנה השפעתם על רעלנים של חיידקים העלולים לפגוע במערכות שונות בגוף כגון מערכת העיכול ומערכת העצבים המרכזית. הסתבר כי חלב העזיםהעיזים הוא היחיד בעל יכולת השפעה המנטרלת את חיידק הבוטלינום. מעבר לכך, חלב העזיםהעיזים הראה יעילות של 100% בנטרול חיידק הויבריו-[[כולרה]], לעומת חלב אם שגילה יעילות של 93% בלבד. חלב עזיםעיזים גם מועיל לטיפול בחולי אסתמה, אקזמה, פסוריאזיס ומיגרנה.
* '''חלב עזיםעיזים נוח לעיכול.''' תהליך העיכול של גבינות מחלב עזיםעיזים קל ומהיר (כ-20 דקות ל-100 מ"ל) בהשוואה לחלב כבשים (שעה ורבע) ולחלב פרות (כ־3 שעות). בדומה לחלב אם, הוא הומוגני באופן טבעי וכדוריות השומן שבו קטנות יותר מאשר בחלב פרה ומכילות יותר חומצות שומן קצרות ובינוניות. בחלב פרות כדוריות השומן גדולות מספיק כדי להיפרד מהנוזל ולהצטבר ולכן עיכולו קשה יותר, במיוחד בקרב אנשים הסובלים מבעיות עיכול שונות. חלב עזיםעיזים גם מכיל מעט פחות לַקְטוֹז מחלב פרות - 4.1% לעומת 4.7% . אמנם זהו הבדל קטן אבל לאנשים עם אי סבילות ללקטוז ובעיקר לילדים, הוא יכול להיות משמעותי. היחס בין חנקן קזאין לחנקן כללי נמוך מאשר בחלב פרה ולכן הגבן שנוצר מחלב זה רך יותר ונעכל יותר בקלות.
* '''חלב עזיםעיזים טוב לילדים ומבוגרים.''' חלב עזיםעיזים אינו גורם לאלרגיה והוא עשיר באנרגיה. הוא החלב היחידי, בדומה לחלב אם, המכיל טאורין שהוא חומר חשוב מאד בגיל הרך. הוא גם מכיל רמות גבוהות של נתרן הידוע כמונע תופעות הזדקנות, מניעת נשירת שיער וראומטיזם. שיעור הפלואור הגבוה מונע מחלת עששת, מחזק את השיניים ומקל על הסבל ממחלות פרקים. הוא גם מכיל אחוז גבוה של חומצות שומן קצרות ובינוניות המונעות שקיעת כולסטרול ואף ממיסות אותו.
 
== ראו גם ==
שורה 672:
* [http://biology.clc.uc.edu/Fankhauser/Cheese/Cheese.html FANKHAUSER'S CHEESE PAGE] אתר ללימוד הכנת גבינות מחלב גולמי
* [http://www.dorgalipastori.it/prodotti.asp Soc.Cooperativa DORGALI PASTORI], אתר מוצרי מחלבת גבינות צאן מ[[סרדיניה]] - כולל הסבר על סוגי גבינות הצאן {{איטלקית}} / {{אנגלית}}
* [http://home-and-garden.webshots.com/album/563243967JviFrl Dorgali Pastori Sardegnia, cheese and dairy foods] - אתר webshots - תמונות מתהליך יצירת גבינות מחלב צאן בסרדיניה : תהליך הייצור, הגיבון וסוגי הגבינות
* [http://home-and-garden.webshots.com/album/563253676zLKojV Susya goats farm & dairy - Daroma Hevron mountains Israel] - אתר webshots תמונות מתהליך ייצור הגבינות במחלבת [[סוסיא (התנחלות)|סוסיא]], מכון החליבה