מוסא אל-עלמי – הבדלי גרסאות

בשנות ה-30 הגיע [[דוד בן-גוריון]] למסקנה שעליו ליצור קשר עם מנהיגי [[התנועה הלאומית הפלסטינית]] ולשאת ולתת עמם. הוא בחר לפנות אל עלמי, ובתחילת אפריל 1934 נפגש עמו לראשונה בביתו של [[משה שרת]] בירושלים. בן-גוריון תיאר בפניו עד כמה מועילה העלייה היהודית לארץ ישראל ולתושביה הערבים, אולם עלמי השיב: "אני בוחר שהארץ תהיה עניה ושוממה אפילו עוד מאה שנה, עד שאנחנו הערבים נהיה מוכשרים בכוח עצמנו להפריחה ולפתחה". הוא הציע בפני עלמי הקמת פדרציה ערבית, שאליה תצטרף המדינה היהודית, וכך יהוו ערביי ארץ ישראל מיעוט במדינה היהודית, אך חלק מהרוב הערבי הגדול בפדרציה. עלמי הסכים לדון בכך, אולם פגישתם הבאה התעכבה למספר חודשים, משום שעלמי היה עסוק בעבודתו במשפט [[רצח ארלוזורוב]] ולאחר מכן חלה. באמצע אוגוסט ביקר אותו בן-גוריון בביתו הכפרי ליד ירושלים.{{הערה|שם=בר-זוהר 312|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יד, עמ' 312–315.}} עלמי אירח אותו בביתו בכפר הקטן [[שראפתשרפאת]] {{אנ|Sharafat, East Jerusalem}}, מדרום לירושלים.{{הערה|שם=ימי הכלניות 306}} בן-גוריון הציע תכנית בת שני שלבים: שלטון יהודי-ערבי משותף, שבו מעמד שווה לשתי הקהילות, שלא על פי יחס מספרי, ומאוחר יותר מדינה יהודית משני עברי הירדן, שתהיה חלק מפדרציה אזורית שתכלול את עיראק.{{הערה|שם=בר-זוהר 312}} עלמי, לעומת זאת, דיבר על אפשרות של קנטון אוטונומי בלבד ליהודים סביב [[תל אביב]], שיהווה את הבית הלאומי היהודי ויהיה חלק מהמדינה הערבית העצמאית.{{הערה|שם=ימי הכלניות 306|[[תום שגב]], '''ימי הכלניות''', עמ' 306.}} היתה זו הראשונה בסדרת שיחות שקיימו השניים בביתו הכפרי של עלמי ובדירתו בירושלים. באחת השיחות הרגיע בן-גוריון את עלמי בנוגע ל[[מסגד עומר]] והבטיח לו שהיהודים יבנו את בית המקדש רק כשיבוא המשיח. לאחר מספר שיחות, דיווח עליהן עלמי למופתי אל-חוסייני. בהמלצת עלמי, נפגש בן-גוריון ב[[ז'נבה]] עם ראשי ה"אסתקלאל".{{הערה|שם=בר-זוהר 312}}