הבדלים בין גרסאות בדף "מנדל לפין"

נוספו 564 בתים ,  לפני שנה
טענות נגד זיהויו כמשכיל
מ (סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים))
(טענות נגד זיהויו כמשכיל)
בשנים הבאות נדד רמ"ל בערים שונות בפולין והיה בין השאר ב[[מז'יבוז']], ב[[ברדיצ'ב]] וב[[ורשה|וורשה]]. בשנים [[1788]]–[[1792]] השתתף במועצה של רבנים לדיון במצב היהודים בפולין, שכונסה ב[[סיים]] בוורשה. מוורשה עבר רמ"ל לעיירה [[אוסטיה (בלארוס)|אוסטיה]] שבפלך [[מוהילוב]], שם התגורר באחוזתו של היהודי העשיר [[יהושע צייטלין]], שתמך בכמה תלמידי חכמים משכילים. הוא שימש כמורה לבניו ונכדיו של צייטלין, ובאחוזתו כתב את ספר ה[[מוסר]] שלו "חשבון הנפש".
 
ב-[[1792]], על רקע [[חלוקת פולין]] ו[[המהפכה הצרפתית]] ובעידודו של הנסיך צ'רטוריסקי, כתב לפין ב[[צרפתית]] תזכיר ובו הצעה לשיפור חיי היהודים בפולין על ידי הפצת השכלה, כינון בתי ספר מתקדמים, איסור על לימודי [[תנועת החסידות|חסידות]] ו[[קבלה]], הטלת מגבלות על הרבנים וכן הלאה – רעיונות מקובלים אצל אנשי [[תנועת ההשכלה]] בזמנו. לפין לא הזדהה לגמרי עם המשכילים שבזמנו, ויצא בביקורת עליהם על שהם נבדלים מהעם, אינם שומרים מצוות ומזלזלים ב[[הלכה]]. יתרה מזאת, על פי הלל לוין במאמרו "בין חסידות להשכלה" (עמוד קפ"ז), בתארו את ה"רשע" בספרו "חשבון הנפש", התכוון לפין למשכילי ברלין. טענות נוספות לכך שאין לזהות את לפין כמשכיל עלו בספרות החרדית.{{הערה|1={{אוצר החכמה|יעקב גרשון בן חיים וייס|קונטרס בואו חשבון|103195|ירושלים, תשנ"ח, עמ' י"ד|עמוד=20}}}}
 
ב-[[1808]] עבר למרכזי ההשכלה שב[[גליציה]], שם איבד חלק גדול מרכושו, וגם החל סובל מלקות ראייה שהגיעה עד [[עיוורון]]. בגליציה התיידד עם אנשי הדור הבא של תנועת ההשכלה, ובהם [[שלמה יהודה רפפורט]] (שי"ר), ר' [[נחמן קרוכמל]] (רנ"ק) ו[[יוסף פרל]], והשפיע על דרכם ועל יצירתם. הוא החל לחבר תרגום של כמה מספרי ה[[מקרא]] ל[[יידיש]] עם ביאור עברי, ממנו נדפסו רק תרגומיו ל[[משלי]] ול[[קהלת]].
* [http://yiddish.haifa.ac.il/texts/mendl/welcome.htm התרגום של מנדל לפין לספר קהלת], באתר "העולם היידי" של [[אוניברסיטת חיפה]]
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}
 
משתמש אלמוני