מלחמת העולם השנייה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OmahaBeach44 (שיחה | תרומות)
OmahaBeach44 (שיחה | תרומות)
שורה 225:
לאחר שב-1942 בלמו האמריקנים את התקדמות היפנים ב[[האוקיינוס השקט|אוקיינוס השקט]] ב[[קרב מידוויי|מידוויי]] וב[[קרב גוודלקנל|גוודלקנל]], החלה [[מטוטלת]] המלחמה להפוך את מגמתה. בשנת 1943 החלו האמריקנים בהתקדמות בכל החזיתות נגד היפנים, ובמאי 1944 פתחו האמריקאים במבצע אווירי וימי רחב לכיבוש איי האוקיינוס השקט. באוקטובר 1944 הביסו האמריקנים את הצי היפני ב[[קרב מפרץ לייטה]]. ניצחון זה הוביל לכיבוש [[הפיליפינים]] ו[[קרב בורנאו|בורנאו]] ביוני 1945.
 
למרות הפסדיה בקרבות האחרונים סירבה יפן להיכנע. בפני ארצות הברית עמדו שתי אפשרויות: להתכונן ל[[מבצע קריסה]], פלישה אמפיבית של חילות בעלות הברית אל תוך האימפריה היפנית, או שימוש ב[[פצצת ביקוע גרעיני|פצצת האטום]], נשק שנוסה על ידי מדעני ארצות הברית רק בחודשים אלו ב[[ניסוי טריניטי]]. נשיא ארצות הברית [[הארי טרומן]] בחר להשתמש בפצצת האטום. באוגוסט 1945, בהפרש של שישהשלושה ימים, [[הטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי|הוטלו שתי פצצות גרעיניות על יפן]]: אחת על [[הירושימה]] והשנייה על [[נגסאקי]], בשתי הפצצות אלו נהרגו כ-135,000 יפנים וכתוצאה מכך ב-15 באוגוסט 1945 [[כניעת האימפריה היפנית|נכנעה האימפריה היפנית]].
 
עד היום החלטתו של [[הארי טרומן]] שנויה במחלוקת: האם נחוץ היה להשתמש [[פצצת ביקוע גרעיני|בפצצת האטום]], ובכך לגרום למוות של כ-108,000 אזרחים, או לפלוש בקנה מידה גדול שיגרום להמשך המלחמה (על פי ההערכות המקובלות) עד ל-1947, ולאבידות כבדות לצדדים הלוחמים.