העת החדשה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כובש המלפפונים (שיחה | תרומות) מ זה לא ממש קשור |
Carpatianlynx (שיחה | תרומות) סקריפט החלפות (תומאס, דייווי) |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=התקופה הנוכחית בהיסטוריה|אחר=תופעה רוחנית|ראו=[[העידן החדש]]}}
{{תקופות היסטוריות}}
'''העת החדשה''' (או '''העידן המודרני'''), היא ה[[תקופה]] השלישית והנוכחית ב[[תיקוף]] ה[[היסטוריה]], על פי המקובל ב[[היסטוריוגרפיה]] [[המערב
העת החדשה מחולקת בהיסטוריוגרפיה לתקופות משנה; למשל, [[העת החדשה המוקדמת]] (משלהי [[המאה ה-15]] עד לשלהי [[המאה ה-18]]), והעת החדשה המאוחרת (החל מ[[המאה ה-19]]).
שורה 22:
נהוג לחלק את העת החדשה לשתי תקופות משנה עיקריות:
* '''[[העת החדשה המוקדמת]]''': נהוג לתארך תקופה זו למתחילת [[המאה ה-16]] ועד סוף [[המאה ה-18]] (1500-1800 בקירוב). תקופה זו מאופיינת בצמיחה תרבותית, מדעית ופוליטית באירופה הכוללת את קץ ה[[פאודליזם]] והתפתחותן של ממשלות ריכוזיות ו[[מדינת לאום|מדינות הלאום]] הראשונות.
* '''העת החדשה המאוחרת''':
** '''1789-1914''': תקופה זו מאופיינת בראשית ה[[אימפריאליזם]] האירופאי, [[המהפכה התעשייתית]] באירופה, ה[[לאומיות]] המודרנית וראשית ה[[דמוקרטיה]] המודרנית ([[המהפכה הצרפתית]] ו[[המהפכה האמריקנית]]). בתקופה זו הופכת אירופה לכוח החזק בעולם, כאשר לקראת סופה מתחילים לאתגר את ההגמוניה שלה מדינות כגון [[ארצות הברית]] ו[[הקיסרות היפנית|יפן]].
** '''1914 עד ימינו''': בתקופה זו העולם ידע שתי מלחמות עולם ([[מלחמת העולם הראשונה]] ו[[מלחמת העולם השנייה|השנייה]]), אשר בסופן ובמהלכן האימפריאליזם האירופאי קרס ([[דה-קולוניזציה]]), ובעולם עלו שני כוחות מרכזיים - [[ארצות הברית]] ו[[ברית המועצות]]. שתי [[מעצמת על|מעצמות על]] אלו, התחרו ביניהן על ההגמוניה בעולם במסגרת [[המלחמה הקרה]], כאשר בסופה [[התפרקות ברית המועצות|קרסה ברית המועצות]], וארצות הברית הפכה למעצמת העל היחידה בעולם. בנוסף, בשנים אלו החלו לצמוח כוחות חדשים בעולם ב[[אסיה]] ([[יפן]], [[הרפובליקה העממית של סין|סין]] ו[[הודו]]) וב[[אמריקה הלטינית]] ([[ברזיל]]) ואירופה התאחדה במידת מה תחת [[האיחוד האירופי]], אולי בניסיון להחזיר מכוחה.
שורה 30:
===תמורות במשטרים ואידאולוגיות חדשות===
המהפכה הצרפתית והמהפכה האמריקאית החלו את התהליך של חיסול [[מונרכיה|המלוכה]] [[אבסולוטיזם פוליטי|האבסולוטית]] ב[[אירופה]]. צורות השלטון החדשות שנוצרו במקומה הובילו ליצירת מושגים ומודלים חדשים של [[שלטון]] "מודרני" שמתאפיין במשטר [[דמוקרטיה|דמוקרטי]], וכלל ערכים של [[שוויון חברתי]] ו[[חירות האדם]].
ההסדר הישן של [[ימי הביניים]] התמוטט כאשר אישים כדוגמת הקיסר [[נפוליאון]] הכינו [[קודקס]]ים חדשים של [[חוק]], כמו [[קוד נפוליאון]]. החוקים החדשים קידמו אנשים על סמך כישרונותיהם ואופיים, ולא רק על סמך [[חלוקה מעמדית באירופה|מערכת המעמדות]], ששורשיה נבעו בין השאר ממערכת ה[[פאודליזם]]. המערכת הפוליטית המודרנית של [[ליברליזם]] נוצרה, והעניקה כוח למעמדות הנמוכים של החברה. כוח שהתבטא ביצירת גופים נבחרים ו[[דמוקרטיה פרלמנטרית|פוליטיקה פרלמנטרית]]. השפעתם של הגופים הנבחרים מוטטה את השלטון המסורתי שנשלט על ידי צווים מלכותיים.
בעת החדשה, נוסח חיבור חדש בין אדם ל[[מולדת
הרצון ליצור עולם חדש ומנותק מהעולם הישן הוביל ליצירת אידאולוגיות חדשות וקיצוניות. ב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] התפתחה תנועת הקומוניזם ל[[בולשביזם]] ששיאה היה ב[[מהפכת אוקטובר]] שהובילה לחיסול משפחת המלוכה הרוסית של ה[[צאר
ב[[גרמניה]], לאחר [[התפטרות]]ו של ה[[קייזר]] ב-[[1918]] החלה תקופת אי-סדר פוליטי שסללה את הדרך לעליית ה[[נאציזם]] - תנועה פשיסטית ולאומנית.
שורה 51:
===התפתחות טכנולוגית ומדעית===
[[המהפכה המדעית]] של [[המאה ה-17]]
[[תגלית|תגליות]] ו[[המצאה|המצאות]] כגון ה[[טלפון]], [[רדיו]], [[קרני רנטגן]], [[מיקרוסקופ]] ו[[חשמל]] תרמו בצורה ניכרת לשינוי מהיר ועצום בצורת החיים של האדם, ובחברה האנושית.
חיי האדם הוארכו ושופרו בצורה ניכרת הודות לגילויים רפואיים. גילויים
תאוריות מדעיות חדשות כגון [[אבולוציה]] ו[[פסיכולוגיה]] ו[[פסיכואנליזה]] שינו את הגישה המסורתית של האנושות לעצמה ולמוצאה.
שורה 62:
מדע ה[[מלחמה]] שונה לגמרי עם יצירתם של [[כלי נשק]] חדשים "חמים", כגון ה[[רובה]], ה[[תותח]], ה[[אקדח]] ו[[מקלע]]. פיתוח [[חומר נפץ]] שינה את מגבלות המלחמה. המצאת כלי נשק מתוחכמים וממונעים כגון ה[[טנק]], ה[[מטוס]], [[מטוס סילון]] וה[[טיל]] שינו את שדה הלחימה מקרב פנים מול פנים, ללחימה בסדר כוחות גדול והרסני.
המצאת [[נשק לא קונבנציונלי|כלי נשק להשמדה המונית]] כגון [[פצצה גרעינית]], [[פצצת מימן]] [[נשק כימי]] ו[[נשק ביולוגי]] יצרה את האפשרות של השמדתה של האנושות כולה.
שורה 70:
קובץ:Einstein 1921 portrait2.jpg|[[אלברט איינשטיין]] ([[4 במרץ]] [[1879]] - [[18 באפריל]] [[1955]]) היה [[פיזיקאי]] [[יהודי]] יליד [[גרמניה]], מגדולי הפיזיקאים בכל הזמנים
קובץ:Heliocentric.jpg|[[המודל ההליוצנטרי]] אשר הפך לקונצנזוס בקרב הקהילה המדעית החל מהמאות ה-16 וה-17, הוא אחד מהחידושים המשמעותיים של המהפכה המדעית
קובץ:Dore London.jpg|ציור של הצייר הצרפתי [[גוסטב דורה]] המתאר את התיעוש של [[לונדון]]. [[המהפכה התעשייתית]] אשר ראשיתה בבריטניה, שינתה לחלוטין את חיי האדם
</gallery>
</center>
שורה 79:
תהליך של יצירת שוויון בין המינים ב[[פוליטיקה]] וב[[כלכלה]] הוליד את [[התנועה לשחרור האשה]], ואת ה[[פמיניזם]].
השילוב, וההשפעה המשותפת
<center>
שורה 91:
=== פילוסופיה של העת החדשה ===
יחד עם השינויים הטכנולוגיים, והחברתיים התפתחו זרמים חדשים ב[[פילוסופיה
ב[[פילוסופיה של המאה ה-17]] מקובל לחלק את הפילוסופים לשני זרמים מרכזיים. דקארט חידש את המסורת ה[[רציונליזם|רציונליסטית]], שמקורה עוד ב[[אפלטון]]. אחריו הגיעו גם [[שפינוזה]] ו[[לייבניץ]]. מולם התחדש הזרם ה[[אמפיריציזם|אמפירי]] (הנסמך על [[אריסטו]]) שכלל פילוסופים כמו [[ג'ון לוק|לוק]] [[ג'ורג' ברקלי|ברקלי]] ו[[דיוויד יום|יום]]. [[עמנואל קאנט|קאנט]] איחד בין הזרמים ואז התחיל [[עידן הנאורות]]. ▼
▲ב[[פילוסופיה של המאה ה-17]] מקובל לחלק את הפילוסופים לשני זרמים מרכזיים. דקארט חידש את המסורת ה[[רציונליזם|רציונליסטית]], שמקורה עוד ב[[אפלטון]]. אחריו הגיעו גם [[שפינוזה]] ו[[לייבניץ]]. מולם התחדש הזרם ה[[אמפיריציזם|אמפירי]] (הנסמך על [[אריסטו]]) שכלל פילוסופים כמו [[ג'ון לוק|לוק]] [[ג'ורג' ברקלי|ברקלי]] ו[[
במקביל להתפתחות המדינה המודרנית התפתחה גם ה[[פילוסופיה פוליטית|פילוסופיה הפוליטית]], הכוללת הוגים כמו [[הובס]] ו[[ז'אן ז'אק רוסו|רוסו]]. ▼
▲במקביל להתפתחות המדינה המודרנית התפתחה גם ה[[פילוסופיה פוליטית|פילוסופיה הפוליטית]], הכוללת הוגים כמו [[הובס]] ו[[ז'אן ז'אק רוסו|רוסו]].
בעת החדשה המאוחרת, קמו שני זרמים חדשים עיקריים [[פילוסופיה אנליטית]], העוסקת בלוגיקה ובקשר בין השפה לאמת. הוגים מרכזיים בתחום הזה הם [[פרגה]], [[ברטראנד ראסל|ראסל]] ו[[ויטגנשטיין]]. המסורת השנייה נקראת [[פילוסופיה קונטיננטלית]] והיא עוסקת בכל מה שהוא לא פילוסופיה אנליטית. פילוסופים מוכרים הם [[הוסרל]], [[היידגר]], [[פוקו]], [[דרידה]] ו[[סארטר]]. ▼
▲בעת החדשה המאוחרת, קמו שני זרמים חדשים עיקריים [[פילוסופיה אנליטית]], העוסקת בלוגיקה ובקשר בין השפה לאמת. הוגים מרכזיים בתחום הזה הם [[פרגה]], [[ברטראנד ראסל|ראסל]] ו[[ויטגנשטיין]]. המסורת השנייה נקראת [[פילוסופיה קונטיננטלית]] והיא עוסקת בכל מה שהוא לא פילוסופיה אנליטית. פילוסופים מוכרים הם [[הוסרל]], [[היידגר]], [[פוקו]], [[דרידה]] ו[[סארטר]].
<center>
<gallery widths="150px" heights="160px" perrow="4">
תמונה:Thomas Hobbes (portrait).jpg|
תמונה:Frans_Hals_-_Portret_van_René_Descartes.jpg|רנה דקארט, אבי הפילוסופיה החדשה, "אני חושב משמע אני קיים" הוא הביטוי המרכזי במשנתו.
תמונה:Immanuel Kant (painted portrait).jpg| עמנואל קאנט אחד ההוגים החשובים של העת החדשה
שורה 121 ⟵ 120:
* [[שמואל אטינגר]] מסמן את [[הסופות בנגב]] ב-[[1881]] ושגשוגה של ה[[אנטישמיות מודרנית|אנטישמיות המודרנית]] ב[[מערב אירופה]], בשלהי [[המאה ה-19]] את ראשיתה של התקופה.
במאות [[המאה ה-18|ה-18]] [[המאה ה-19|וה-19]], היהודים שבו ל[[מערב אירופה]], ולקחו חלק בתמורות ה[[כלכלה]] ועליית ה[[קפיטליזם]]. יהודים רבים רכשו [[השכלה]] כללית, בעיקר לצורך השתלבות בחברה שסביבם, מהלכים
ב[[מלחמת העולם השנייה]] אירעה [[השואה]] כתוצאה של ה[[אנטישמיות]] המודרנית. מתוך הקיבוץ היהודי בעולם שמנה כ-16 מיליון נפש, ה[[נאצים]] רצחו כשישה מיליון יהודים. בעקבות [[השואה]] הנהיגה הציונות מאבק פוליטי להקמת מדינה ליהודים. בשנת [[1948]] בעקבות החלטת ה[[האומות המאוחדות|או"ם]], ועם סיום [[המנדט הבריטי]] הכריזו מנהיגי [[היישוב]] על הקמת מדינה ריבונית לעם היהודי ב[[ארץ ישראל]] ושמה [[מדינת ישראל]]. במחצית השנייה של [[המאה ה-20]] הפכה מדינת ישראל להיות המרכז החשוב ביותר של [[העם היהודי]], שבו כחמישה מיליון יהודים. ברחבי העולם מתקיימות קהילות יהודיות רבות שהגדולה בהם היא יהדות [[ארצות הברית]] שבצד חיי דת, רוח וחופש, שמהם היא נהנית, קיים בה תהליך מתמיד של [[התבוללות]] וטמיעה.
שורה 127 ⟵ 126:
==ראו גם==
{{תקציר פורטל|היסטוריה}}
{{תקציר פורטל|תולדות עם ישראל}}
*[[ימי הביניים]]
*[[רנסאנס]]
שורה 134 ⟵ 133:
==לקריאה נוספת==
* פרד ברונר, אילן רחום, '''המעצמה העולמית הראשונה : ספרד, אירופה ואמריקה בראשית העת החדשה''', ירושלים : [[הוצאת כרמל]], תשס"ז 2007.
* חיים ברקוביץ, '''מסורת ומהפכה : תרבות יהודית בצרפת בראשית העת החדשה''', (תרגום:
* [[שמואל אטינגר]], '''תולדות עם ישראל''', (עורך: [[חיים הלל בן-ששון]]), ג: העת החדשה, תל אביב: [[הוצאת דביר]], תשכ"ט-1969.
{{ציר זמן היסטוריה|תקופה=העת החדשה}}
|