עונש מוות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ המילה "עונש" היא זכר (לכן ייכתב "עונש מוות הוא..."), והמילה "צורות" היא בנקבה (לכן ייכתב "אחת מצורות"); אני מקווה שאני לא טועה, אם כן אנא אמרו לי
מ הגהה
שורה 95:
 
אחרים הביעו הסתייגות מעמדה זו לכל הפחות ביחס לרוצחים, עד כדי שאמר התנא [[רבן שמעון בן גמליאל]] על חכמים אלו: "אף הם מרבים שופכי דמים בישראל”.{{הערה|1={{משנה|מכות|א|י}}}}
מקור לחילוקי דעות ביחס לעונש מוות על גניבה, שלפי המקרא אין עליה עונש מוות, מצוי באגדה המספרת על רבי [[אלעזר ברבי שמעון|אלעזר בן רבי שמעון]] שהיה מוסר גנבים למלכות רומי שהייתה תולה אותם. שלח לו‬לו ‫רבירבי יהושע בן קרחה: "חומץ בן יין! עד מתי אתה מוסר עמו של אלהינו להריגה?!” השיב לו: "קוצים אני מכלה מן הכרם!" שלח לו: "יבא בעל‬בעל ‫הכרםהכרם (=אלוהים) ויכלה את קוציו!" ({{בבלי|בבא מציעא|פג|ב}})
 
מן ההלכות המבטאות את הזהירות וכובד הראש שיש לנהוג בדיני נפשות, אפשר למנות את ההלכות הבאות:
שורה 109:
 
====הריגה אזרחית====
חוץ מהסמכות שיש לבית הדין לשפוט אנשים שעוברים על חוקי התורה, יש סמכות ל[[מלך]] להוציא להורג עבריינים שעברו על חוקי המלך, סמכות זו נקראת [[מורד במלכות]] חייב מיתה. הוא גם רשאי לצוות להוציא להורג אף מי שרק פגע בכבודו. המלך לא כפוף לכל ההגבלות שבית דין כפוף להם, ולכן אין חובה בשני עדים, אלא מספיק שהמלך השתכנע שהם עברו על חוקי המלך, מכח סמכות זו המלך יכול לתקן את החיים האזרחיים, ולשמור על חיי ורכוש האזרחים. (בעצם ההבדל בין רוצח שנשפט על ידי בית דין לבין רוצח שנשפט על ידי מלך, הוא שבית דין שופטים את הרוצח על זה שהוא עבר על חוק התורה "לא תרצח", ולא בגללמשום שהוא עשה עוולה אזרחית, כמו ש[[מחלל שבת]] לא עשה עוולה אזרחית, ואילו המלך שופט את הרוצח על העוולה האזרחית שבמעשיו).
 
====הענישה ביהדות למעשה====