טרנספר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←המלצת ועדת פיל 1937: ציטוט נוסף מיומן בן-גוריון |
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←רעיון הטרנספר בסכסוך הישראלי-ערבי: קניית אדמות עבור פלאחים בעבר הירדן |
||
שורה 67:
העימות המתמיד בין יהודים לערבים בארץ ישראל הוביל כמה מהמנהיגים של היישוב היהודי להעלות, במסגרת דיונים פנימיים, רעיונות לטרנספר של ערבים מארץ ישראל. רעיון טרנספר כזה, לאדמות שהתנועה הציונית תרכוש במיוחד לצורך זה בארצות שכנות, העלה הרוויזיוניסט [[בנימין זאב פון וייזל]] בפני [[פייסל הראשון, מלך עיראק]].{{הבהרה|באיזו שנה?}}
ביוני 1931 כתב [[יעקב טהון]], שהיה פעיל בהתיישבות, לקולונל [[פרדריק קיש]], כי מבחינת התנועה הציונית, הפתרון הרצוי ביותר הוא העברת הערבים ל[[עבר הירדן]], והוסיף כי הדבר רצוי מאד גם מבחינתם, מאחר שבכסף שיקבלו תמורת 100 [[דונם]] בארץ ישראל, יוכלו לרכוש לפחות 500 בעבר הירדן.{{הערה|שם=ימי הכלניות 330-328}}
ביולי 1936, במהלך נסיונותיו כיושב ראש [[ההנהלה הציונית]] לסכל חוק קרקעות של הנציב העליון, שישריין לכל פלאח ערבי שטח מחייה מינימלי, הציע [[דוד בן-גוריון]] בישיבת הוועדה הפוליטית של מפא"י, שהיהודים יקנו אדמות בעבר הירדן ויעבירו אליהן פלאחים שמכרו ליהודים את אדמותיהם בארץ ישראל.{{הערה|[[מיכאל בר-זוהר]], '''בן-גוריון''', כרך א, פרק טו, עמ' 333–334.}}
=== המלצת ועדת פיל 1937 ===
רעיון הטרנספר הועלה גם על ידי שלטונות המנדט הבריטי. [[ועדת פיל]] ב-[[1937]] המליצה על חילופי אוכלוסין בין המדינות היהודית והערבית המיועדות וציינה את דוגמת טורקיה ויוון.{{הערה|1=ראו: סעיף 10 ב[http://domino.un.org/unispal.nsf/0/08e38a718201458b052565700072b358?OpenDocument דוח הוועדה]}}
מנהיגי [[תנועת העבודה]], קיבלו את המלצת ועדת פיל. [[דוד בן-גוריון]] התלהב ממנה.{{הערה|שם=ימי הכלניות 330-328}} ב-12 ביולי 1937 כתב ביומנו, כי נקודה זו "שקולה נגד כל החסרונות והמגרעות שבדו"ח, ושהיא "עשויה לתת לנו דבר שלא היה לנו אף פעם...גם בימי [[הבית הראשון]] וגם בימי [[הבית השני]]: הטרנספר הכפוי של הערבים מהעמקים המועדים למדינה היהודית". הוא סבר כי על התנועה הציונית להפעיל את כל "כוח הלחץ" שלה, כדי שאנגליה "תעקור בכוח כמאה אלף ערבים מכפריהם שחיו בהם מאות בשנים", והוסיף לגבי ההמלצה בדו"ח: "עלינו להיאחז במסקנה זו כמו שנאחזנו ב[[הצהרת בלפור]]". הוא האמין כי עבור היישוב היהודי, העברת האוכלוסיה הכפויה היא "שאלת חיים, קיום, מגן, תרבות, ריבוי, חופש ועצמאות".{{הערה|
בן-גוריון טען כי "קשה למצוא איזה נימוק פוליטי או מוסרי נגד העברת אותם הערבים משטח העומד תחת שלטון יהודי לשטח שיעמוד תחת שלטון ערבי. אנו לא היינו יכולים להסכים להעברה – גם אם היא מוצעת ומוצאת לפועל על ידי אנגלים ... אילו הייתה ההעברה כרוכה בנישול, כלומר בהריסת הקיום הכלכלי של האנשים המועברים. אבל גם מתוך חסידות יתירה וקפדנות מוסרית מקסימלית אי אפשר להתנגד להעברה, המבטיחה למועברים גם תנאים חומריים מספיקים וגם ביטחון לאומי מקסימלי, כפי שמחייבת ההעברה המוצעת על ידי הוועדה".{{הערה|1=דוד בן-גוריון, "על דרכי מדיניותנו", המועצה העולמית של איחוד פועלי-ציון (צ.ס.) – [[התאחדות]] [=[[איחוד העולמי]]], [[ציריך]], [[29 ביולי]] – [[7 באוגוסט]] 1937}}
באחד הדיונים על הטרנספר, התייחס בן-גוריון לרכישת הקרקעות על ידי התנועה הציונית ופינוי יושביהן: "גם עד עכשיו עשינו את התיישבותנו בארץ על ידי העברת אוכלוסין".{{הערה|שם=ימי הכלניות 330-328}}
| |||