|
|
|
==ביוגרפיה==
הרב דב בער מייזלס היה בנו של הרב יצחק מייזלס בעל "חוסן ישועות" על כמה ממסכתות הש"ס. בילדותו גר ב[[ביאלאקמניץ פודולסק]], שם כיהן אביו כרב. לאחר שנישא לבתו של הגביר ר' שלמה בורנשטיין ייסד, בעידוד חותנו, את הבנק "מייזלס את הורוביץ" והיה שותף בו. תמך בעצמאות הפולנית ותרם נשק למורדים ב[[מרד נובמבר]]. בשנת [[1832]] הפך לרבה של [[קרקוב]], אך המועמד שהתמודד מולו על התפקיד, ר' שאול לנדא, לא קיבל את מנויו, ומעט מן הקהל קיבלו אותו, אך רוב יהודי קרקוב ורבני פולין תמכו ברב מייזלס. בשנת [[1845]] פעל לביטול תוכנית של העירייה להקים בניין על בית העלמין העתיק בקרקוב. שנה לאחר מכן, במהלך של [[קרקוב#הרנסאנס והעת החדשה|מרד קרקוב]], נבחר כ[[סנטור]] בגליציה, ולפרלמנט האוסטרי. עקב קשריו הטובים בפרלמנט ואצל האצילים הפולנים, היה משתדל לפדות בחורים משרות בצבא פולין.
בשנת [[1857]], לאחר פטירת הרב [[חיים דוידזון]], התמנה לרבה של [[ורשה]]. מאחר שלא נחשב ל[[ההתנגדות לחסידות|מתנגד]] וקיבל את תמיכת ה[[חסידים]] שלא הסכימו לקבל את רבי [[יעקב גזונדהייט]].
|
