אריה רונה – הבדלי גרסאות

נולד בשנת 1942 ב[[סובוטיצה]] שב[[יוגוסלביה]]. כאשר העיר נכבשה על ידי הגרמנים, נשלחו הוא ומשפחתו למחנה הריכוז [[ברגן-בלזן]]. אמו הועסקה בעבודות כפייה ואריה נשמר על ידי סבתו. רק לאחר השחרור בשנת [[1945]] נפגשו מחדש עם אביו, ברכבת ל[[יוגוסלביה]]ליוגוסלביה.

כאשר [[משה פיאדה]] קיבל את האישור של מרשל [[טיטו]] לאפשר ליהודים לצאת לישראל עלתה המשפחה לישראל בשנת [[1948]] באניה "קפאלוס".

ב-1965 נשלח לקורס קציני תותחנות בבית הספר של הצי הבריטי בעיר [[פורטסמות]] וכשחזר קיבל פיקוד על הט-207 בחיפה איתה נלחם ב[[הזירה הימית במלחמת ששת הימים|מלחמת ששת הימים]]. בין היתר השתתף בקרב על [[פורט סעיד]] ב-[[6 ביוני]] [[1967]]. לאחר מכן לקח חלק בפטרולים לאורך חופי [[סיני]].

ב-1969, לאחר שהוסמך כמפקד, חזר לשרבורג וקיבל את הפיקוד על "אח"י סופה", ספינה מדגם [[סער 3]], אותה הבריח לארץ בדצמבר אותה שנה במסגרת [[ספינות שרבורג| מבצע נועה]].

בתום הפיקוד על הסטי"ל שירת במשך שנתיים כקצין תכנון במחלקת מבצעים כולל הפעילות הקרבית ב[[מלחמת יום הכיפורים]].

בשנת [[1977]] סיים את הפיקוד על הפלגה ויצא ללימודי תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון וגאוגרפיה ב[[אוניברסיטת תל אביב]].

בשנת [[1980]] מונה לקצין סטי"לים חיילי במפקדת חיל הים בדרגת אל"ם.

בשנים 1983-19811981–1983 פיקד על [[שייטת ספינות הטילים]] של חיל הים. הפיקוד על היחידה הגדולה בחיל הים כלל אספקטים טכניים ומבצעיים, פיתוח [[תורת לחימה|תורות לחימה]] ויישומן וביצוע מבצעים ברחבי [[הים התיכון]] ו[[ים סוף]], כולל [[מלחמת שלום הגליל]] בה עסקו ספינות הסער באבטחת הכוח הנוחת בלבנון כנגד התערבות סורית ובהפגזות יעדים בחוף.

בסיום תפקיד המש"ט, 1983, נשלח למכללת הצי של ארצות הברית ב[[ניופורט]] לקורס מפקדים בינלאומי ורכש תואר M.A בניהול. בנוסף ללימודים במכללה, גילה את תחביב הטיסה והוסמך כטייס במטוסים קלים. ובתום הקורס חזר לישראל במטוס קל אותו הטיס יחד עם מורהו{{הערה|המורה לטייס קרל דבורמן הדריך גם קצינים אחרים מחיל הים במכללה בהם [[אברהם אשור]].}} כטייס נוסף.

בשנים 1988-19851985–1988 מונה לראש [[מספן המודיעין]] במפקדת חיל הים והועלה לדרגת תא"ל. במהלך כהונתו אפיין רונה את מערך המחשוב של המספן, הקים יחידות משנה מקצועיות, הגדיר את תפקידן ופיקח על פעילותן, ויישם חלק מתפיסתו בדבר חינוך הקצונה, הכשרה אקדמית של קציני מודיעין ימי וקידום כוח אדם במספן.

בשנים 1991-19891989–1991 שירת כ[[נספח צה"ל]] ונציג משרד הביטחון, ב[[איטליה]] וב[[צ'כוסלובקיה]]. במסגרת תפקידו עסק בקשר בין הצבאות והתעשיות הביטחוניות של איטליה, צ'כוסלובקיה וישראל ובלמידת צורכי מערכת הביטחון האיטלקית. עבודתו התרכזה במציאת אפשרויות לשיתוף פעולה ובקידום הקשרים בין התעשיות הביטחוניות.

=== לאחר סיום שירותו בצה"ל ===

ב-1993 עמד בראש אגף המכללות ב[[משרד החינוך]].

בין היתר עסק בנושאים הבאים:

* חידוש ושדרוג פעילות המכון להכשרת קציני-ים. פעל לפתיחת תוכניות הכשרה מיוחדות לקציני-ים, כולל מסלול אקדמאי ב[[אוניברסיטת חיפה]]. והיה יושב ראש הדירקטוריון של המכון.

* יזם ופעל לחקיקה המחייבת איוש אוניות צי הסוחר הישראלי בקציני ים ישראלים. האיוש מתחייב ללא קשר לדגלי הנוחות שאיתם מפליגות אוניות החברות הישראליות.

רונה מחזיק בתעודת טייס. לתקופה מסוימת מונה גם לראש [[מנהל התעופה האזרחית|מינהל התעופה]]. כמו כן, היה חבר בדירקטוריון רשות הנמלים ויושב ראש הרשות לתקופה של שנה.

עם יציאתו לגמלאות, בשנת 2009, חזר ללימודים אקדמיים וקיבל תואר [[דוקטור]] ב[[היסטוריה צבאית]].

* '''קרב לאט'קיה 1973''' במסגרת "זירת קרב, קרבות הכרעה בארץ ישראל" הוצאת העמותה הישראלית להיסטוריה צבאית עמ' 315

* פרק '''חיל הים במלחמת סיני''' במסגרת ספר של חגי גולן "ברעום המנועים- 50 שנה למלחמת סיני" בהוצאת מערכות, 2006 עמ' 269.

* '''האם היה הורדוס אסטרטג ימי?''' ''עיון בפרשת הקמתו של נמל קיסריה/סבסטוס'' יחד עם עמנואל פרידהיים, מרכז חיפה למחקרי מדיניות ואסטרטגיה ימית, קתדרת חייקין לגיאואסטרטגיה, פברואר 2017.

* '''אסטרטגיה במלחמות הימיות של פרס ויוון במאה החמשית לפני ספירת הנוצרים''' מרכז חיפה למחקרי מדיניות ואסטרטגיה ימית, קתדרת חייקין לגיאואסטרטגיה, דצמבר 2017

* סא"ל מיל שמשון עדן, '''אנשי הברזל על ספינות העץ''' הוצאת [[אפי מלצר בע"מ|אפי מלצר]], עמ' 228