קבלן כוח אדם – הבדלי גרסאות

קבלני כוח אדם החלו לפעול לשם אספקת עובדים למשימות זמניות, כגון [[מילוי מקום]] של עובד שיצא לחופשה ארוכה או התמודדות של מעסיק עם משימה קצרת טווח הדורשת גידול במצבת העובדים שלו. בישראל פועלים קבלני כוח אדם גם למטרה זו, אך מטרה נוספת, המשפיעה על רבים מהמועסקים בצורת העסקה זו, היא הרצון של המעסיק בפועל להעסיק עובדים בתנאים נחותים מאלה שהוא מעניק לעובדיו הקבועים. כאשר זו מטרת ההעסקה של עובד קבלן, העובד מועסק לעיתים במסגרת זו במשך שנים רבות. בצורה זו נוצרים במקום העבודה שני מעמדות של עובדים:

* עובדיו של המעסיק בפועל, הנהנים מתנאי עבודה משופרים, שאותם מבטיחים להם [[הסכם קיבוצי|הסכמים קיבוציים]] החלים על המעסיק, או נורמות אחרות החלות על עובדיו הקבועים של המעסיק.

 

יש להבחין בין העסקת עובדים באמצעות קבלן כוח אדם ובין העברת משימות ל[[מיקור חוץ]]. ההבדל המהותי בין השניים הוא בשאלת הניהול היומיומי של העובד. בהעסקה באמצעות קבלן כוח אדם, המעסיק בפועל הוא המנהל את פעילותו של העובד, ואילו בהעברת משימות למיקור חוץ, הגוף המבצע את המשימה הוא המנהל את פעילותו של העובד.