חיל ההנדסה הקרבית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יש ערך
שורה 22:
|מפקד נוכחי=תא"ל [[אילן סבג]]
}}
'''חיל ההנדסה הקרבית''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''חה"ן''') הוא אחד החילות ב[[זרוע היבשה]] של [[צבא הגנה לישראל]]. זהו [[חיל הנדסה|כוח ההנדסה הקרבית]] של [[צה"ל]]. ייעודו של החיל הוא הבטחת יכולת התמרון של כוחות צה"ל בד בבד עם שלילת יכולת זו מהאויב תוך כדי התעסקות בחבלה, מיקוש, הנדסה, בנייה והריסה, ולחימה רגלית וממוכנת. בנוסף אחראי החיל על תחומים שונים הדורשים ידע ומומחיות בנושאי [[:קטגוריה:הנדסה צבאית|הנדסה צבאית]] בהם [[רובוט צבאי|רובוטיקה]], עיסוק ב[[חומר נפץ|חומרי נפץ]] והתגוננות מפני [[נשק בלתי-קונבנציונלי]]. תפקידי החיל כוללים פריצת מכשולים, ביקוע קווי הגנה עוינים, פריצת שדות מוקשים, ניתוץ ביצורים, [[פתיחת צירים]], הכשרת צירי תנועה, [[גשר|גישור]] ו[[צליחה בצה"ל|צליחה]], [[מיקוש]] הגנתי, עיסוק בחומרי נפץ, [[חבלה (פעילות מלחמתית)|חבלה]], [[סילוק פצצות]], בניית קווי הגנה ומכשולים, בניית [[ביצורים]], הפעלת [[ציוד מכני הנדסי]] וציוד סער, משימות [[הריסת מבנים|הריסה]] ו[[בנייה]] תחת אש, והתגוננות מפני נשק בלתי-קונבנציונלי ב[[שדה קרב|שדה הקרב]]. כמו כן, לוחמי החיל מאומנים ב[[חיל רגלים|לוחמת ח"יר]] והפעלת [[רכב קרבי משוריין]]. החיל מופקד על 3 גדודי [[פלס (צבא)|פלס]]ים סדירים ([[גדוד 601]] - "אסף", [[גדוד 603]] - "להב" ו[[גדוד 605]] - "המח"ץ") ובהם [[סיירת (יחידה צבאית)|מחלקות סיור]] ו[[מערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית|פלוגות צמ"ה]] ([[ציוד מכני הנדסי]]) כבד, גדוד הסיוע הכימי (לשעבר גדוד ה[[אב"כ]]) ו[[יהל"ם]] - יחידת הנדסה למשימות מיוחדת, [[יחידות מובחרות בצה"ל|יחידת עילית בצה"ל]] העוסקת ב[[קומנדו הנדסי]], [[חבלה (פעילות מלחמתית)|חבלה]], [[סילוק פצצות]], [[רובוט צבאי|רובוטיקה]], [[לוחמת מנהרות]] ועוד.
 
שורשי חיל ההנדסה נעוצים עוד בארגון "[[ההגנה]]" והוא נוסד עם הקמת [[צה"ל]] על ידי הקצין [[עמנואל שחר]]. החיל השתתף בכל [[מלחמות ישראל]] ובמבצעים רבים, כאשר בחלקם הוא נטל תפקיד מרכזי. בנוסף, חיל ההנדסה זכה ב[[פרס ביטחון ישראל]].
שורה 316:
חיל ההנדסה הקרבית ידוע ב[[נגמ"ש]] הייחודי לו - ה[[פומ"ה]]. זהו נגמ"ש הנדסי מתקדם עם מיגון של טנק המבוסס על תובה של [[טנק]] [[שוט קל]] (שיפור של [[צנטוריון]] בריטי). הפומ"ה פותח בתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20]]. נגמ"ש הפומ"ה ממוגן בכבדות ומצויד באמצעים הנדסיים מתקדמים (חלקם מסווגים). בנוסף אליו משרתים בחיל נגמ"שים מדגמי [[נקפדון]] ו-[[M-113]]. בשירות יהל"ם נמצא גם ה[[נקפומ"ה]], נגמ"ש הנדסי מיוחד המבוסס על הנקפדון. בסוף [[2016]] נכנס לשירות בחיל ההנדסה הקרבית [[נמ"ר הנדסי|הנמ"ר ההנדסי]] (המכונה גם נמרה) - נגמ"ש הנדסי כבד המבוסס על ה[[נמ"ר]] ([[נגמ"ש מרכבה]], שמשרת כיום ב[[חיל הרגלים]]) ומצויד בנוסף למיגון משופר ואמצעי הנדסה מתקדמים גם בהנדסת אנוש טובה יותר, טכנולוגיה מתקדמת ו[[מערכת הגנה אקטיבית לטנקים|מערכת הגנה אקטיבית]] "[[מעיל רוח (מערכת נשק)|מעיל רוח]]". הפומ"ה והנמ"ר ההנדסי חמושים ב[[מקלע]] כבד [[M2 בראונינג]] [[12.7x99 מ"מ נאט"ו|0.5]] המותקן על עמדות בשלט רחוק מדגמי [[דרקונית (אמצעי לחימה)|דרקונית]] ו[[קטלנית (אמצעי לחימה)|קטלנית]] בהתאמה.
 
בנוסף ל[[רק"מ]] ההנדסי מפעיל חיל ההנדסה מגוון כלים הנדסיים ייעודים, בהם [[טנק גישור|טנקי גישור]] ומגוון כלי צמ"ה ([[ציוד מכני הנדסי]]) בהם [[דחפור]]ים, [[מחפר]]ים ממוגנים (ובפרט [[באגר E349]]), [[יעה אופני|מעמיסים אופניים ("שופל")]] ממוגנים, [[מחפרון|מחפרונים]] ממוגנים, [[מפלסת|מפלסות]] ועוד. מכלי הצמ"ה, ידועים במיוחד [[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפורי ה-D9 המשוריינים]] - דחפורים כבדים מדגם [[קטרפילר די-9]] שזוכים ל[[שריון לכלי רכב|מיגון]] ישראלי כבד - שנטלו חלק נכבד בפעילות החיל ב[[האינתיפאדה השנייה|אינתיפאדה השנייה]] ומשמשים לפריצה הנדסית, [[פתיחת צירים]], ניקוי [[מטען חבלה|זירות מטענים]], [[הריסת מבנים]], בניית [[ביצורים]] וחילוץ [[רכב קרבי משוריין]]. כמו כן מפעיל החיל [[כלי רכב בלתי מאויש|כלי צמ"ה בלתי מאוישים]], החל מ[[מיני-מעמיס]]ים (מכונים בישראל ב[[שם גנרי|שם הגנרי]] "[[בובקאט]]") כגון ה[[סה"ר]] וכלה בדחפורי D9 ענקיים.
 
בהיותו אחראי על תחומי ה[[חבלה (פעילות מלחמתית)|חבלה]], [[סילוק פצצות|סילוק הפצצות]] והגנת ה[[אב"כ]] בצה"ל מפעיל חיל ההנדסה אמצעים מתקדמים וייעודים בתחומים אלה. החיל מפעיל אמצעי [[מוקש|מיקוש]] וחבלה מתקדמים, [[מטען חבלה|מטעני חבלה]], כלי פריצה קרה וחמה ומשתמש במגוון [[חומר נפץ|חומרי נפץ]]. החיל גם מפעיל אמצעים מגוונים לסילוק פצצות, החל מאמצעים בסיסיים ופשוטים כגון אמצעי מיגון לחבלנים, [[מגלה מוקשים]], [[סכין פלסים]] ואמצעים ידניים לפריצת ו"הרמת" שדות מוקשים, וכלה באמצעים מתקדמים כגון [[רובוט חבלה|רובוטי חבלה וסילוק פצצות]] ב[[שלט רחוק]] ורובי [[בארט M82A1]] לפירוק מטענים. לפריצה מהירה של שדות מוקשים שנעשית מתוך הכלים המשוריינים מפעיל חיל ההנדסה הקרבית שבשים וגלאים וכן מערכות לפינוי מוקשים בעת קרב הכוללים [[מגוב]]ים שונים (בהם [[מגוב רציף]] ו[[מגוב נוכרי|נוכרי]]), [[CARPET|רקטות ריצוף (CARPET)]] ואת ה[[צפע שריון]] המפורסם וההרסני.
שורה 363:
החל מ[[שנות ה-80 של המאה ה-20]], החל חיל ההנדסה במיגון הכלים שלו מתוך הכרה בסיכון בו נמצאים החיילים המפעילים אותם. כתוצאה מכך נולד נגמ"ש ה[[פומ"ה]] וערכות ה[[מיגון]] לכלי ה[[צמ"ה]] שמפעיל החיל. ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] שקד חיל ההנדסה על התעצמות ובניין הכוח כאשר המהלכים המרכזיים היו העברת [[בית הספר להנדסה צבאית]] (בה"ד 14) לבסיס [[צוקי עובדה]] שבדרום הארץ ואיחוד [[סיירת יעל]] והיחס"פ ליחידת עילית הנדסית בשם [[יהל"ם]]. בהתאמה, שמו של החיל שונה ל'''חיל ההנדסה הקרבית'''.
 
ב[[האינתיפאדה השנייה|אינתיפאדה השנייה]], לקחו ה[[דחפור]]ים המשוריינים ([[דחפור די-9 בשירות צה"ל|D9]]) של חיל ההנדסה חלק ניכר בפעילות בשטחים: [[פתיחת צירים]], [[חישוף]], [[הריסת בתי מחבלים]] (בין השאר ב[[נוהל סיר לחץ]]) וניקוי זירות [[מטען חבלה|מטענים]]. במקרים מסוימים, היוו הדחפורים לא רק גורם מסייע כי אם גורם מכריע. בנוסף לדחפורים בלטו בפעילות גם [[סילוק פצצות|יחידות הס"פ]] שנטרלו מטעני חבלה, גדוד המח"ץ 605 שקיבל [[צל"ש רמטכ"ל]] ב[[מבצע חומת מגן]] וגדוד להב 603 שבלט בלחימה ב[[רצועת עזה]].
 
ב[[מלחמת לבנון השנייה]] פרצו כוחות ההנדסה צירים לכוחות החי"ר והשריון, וניקו זירות מטענים. במהלך הקרבות עלה D9 על [[מטען גחון]] של 500 ק"ג [[חומר נפץ]], אך שרד ללא ספיגת נזק משמעותי. כמו כן, בסוף [[קרב מארון א-ראס]] ירה כוח של גדוד 601 [[צפע שריון]] על ה[[קסבה]] של הכפר ובכך החריב אותה תוך הריגת עשרות מחבלים. כוחות ההנדסה השמידו [[מוצב]]ים ומערכות [[בונקר]]ים של חזבאללה. 7 לוחמי הנדסה נהרגו במלחמה. שני לוחמי הנדסה קיבלו את [[עיטור המופת]] ושניים [[צל"ש רמטכ"ל]].