מוזיאון תל אביב לאמנות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) |
מ תיקונים קטנים והוספת לינקים |
||
שורה 20:
| מפה =
| כיתוב מפה =
}}'''מוזיאון תל אביב לאמנות''' הוא אחד [[מוזיאון|ממוזיאוני]] [[אמנות|האמנות]] החשובים
המוזיאון מתמקד בתחומים של [[אמנות מודרנית]] ועכשווית. בבעלותו אוסף ל[[אמנות חזותית בישראל|אמנות ישראלית]] מהגדולים בעולם ואוספים ל[[אמנות מודרנית]], [[רישום]] ו[[הדפס]], [[אמנות עכשווית]], [[צילום]], [[עיצוב]] ו[[אדריכלות]] ואוסף לאמנות אירופאית מ[[המאה ה-16]] עד [[המאה ה-19]]. בשבעת האוספים ניתן למצוא, בין השאר, יצירות של האמנים [[פטר פאול רובנס]], [[מאוריצי גוטליב]], [[ג'יימס אנסור]], [[אלכסנדר ארכיפנקו]], [[פבלו פיקאסו]], [[מארק שאגאל]], [[נחום גוטמן]], [[אריה ארוך]], [[פרנסיס בייקון (צייר)|פרנסיס בייקון]], [[לאה ניקל]], [[אביבה אורי]], [[משה קופפרמן]], [[מיכה בר-עם]], [[יעקב קאופמן|יעקב קאופמן,]] [[מיכל נאמן]], [[אניש קאפור]], [[עדי נס]] ו[[סיגלית לנדאו]].
המוזיאון ממוקם באזור ה[[הצפון החדש|צפוני של מרכז העיר]] [[תל אביב-יפו]] ומשתרע על פני ארבעה בניינים: הבניין הראשי והבניין ע"ש שמואל והרטה עמיר ממוקמים בשדרות שאול המלך בסמוך ל[[היכל המשפט (תל אביב)|בתי המשפט]], [[ספריית בית אריאלה]] ו[[המשכן לאמנויות הבמה]]. מבנה נוסף של המוזיאון, [[ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו|ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות עכשווית]], שוכן לצד [[היכל התרבות]] ו[[הבימה|
[[קובץ:MO-MUSEUM.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה כללי בתצוגת קבע של אמנות בת זמננו, 12/07]]
[[קובץ:TAMA.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בניין המוזיאון עם רחבת המוזיאון (שתוכננה בניפרד על ידי האדריכל [[יעקב רכטר]])]]
שורה 39:
=== בית דיזנגוף (1932- 1971) ===
ערך מורחב: [[בית דיזנגוף]]
המוזיאון החל לפעול ב"בית דיזנגוף" שב[[שדרות רוטשילד]] 16. בניין זה הוקם ב-[[1918]] כ[[בית מגורים|בית המגורים]] הפרטי של מאיר דיזנגוף ורעייתו [[צינה דיזנגוף|צינה]]. למבנה המקורי החד-קומתי נוספה קומה שניה ב-[[1920]] ובין השנים 1930 ל-[[1931]] הותאם המבנה לצרכיו של המוזיאון העתידי על ידי [[מהנדס עיר|אדריכל העיר]] דב הרשקוביץ. השינויים כללו בניית קומה שלישית והוספת חדרים פרטיים על הגג, אליהם העתיק דיזנגוף את מגוריו. לאחר פתיחת המוזיאון נערכו בבניין התאמות נוספות שהותירו אותו בתערובת צורמת של סגנונות אדריכליים.{{הערה|תמי כץ-פרימן, "יסוד מוזיאון תל אביב", '''שנתון מוזיאון תל-אביב''' מס' 1, 1982, עמ' 38.}} ▼
▲המוזיאון החל לפעול ב"[[בית דיזנגוף]]" שב[[שדרות רוטשילד]] 16. בניין זה הוקם ב-[[1918]] כ[[בית מגורים|בית המגורים]] הפרטי של [[מאיר דיזנגוף]] ורעייתו [[צינה דיזנגוף|צינה]]. למבנה המקורי החד-קומתי נוספה קומה שניה ב-[[1920]] ובין השנים [[1930]] ל-[[1931]] הותאם המבנה לצרכיו של המוזיאון העתידי על ידי [[מהנדס עיר|אדריכל העיר]] דב הרשקוביץ. השינויים כללו בניית קומה שלישית והוספת חדרים פרטיים על הגג, אליהם העתיק דיזנגוף את מגוריו. לאחר פתיחת המוזיאון נערכו בבניין התאמות נוספות שהותירו אותו בתערובת צורמת של סגנונות אדריכליים.{{הערה|תמי כץ-פרימן, "יסוד מוזיאון תל אביב", '''שנתון מוזיאון תל-אביב''' מס' 1, 1982, עמ' 38.}}
עם כניסתו לתפקיד ב-1933 הזמין מנהל המוזיאון [[קרל שוורץ]] את [[אדריכל|האדריכל]] [[קרל רובין]] לביצוע תיקונים במבנה. תיקונים אלה התבצעו בין [[1935]] ל-[[1936]] ובמהלכם הורחב שטח התצוגה של המוזיאון. במסגרת השיפוצים עיצב רובין את החזית ברוח ה[[הסגנון הבינלאומי|סגנון הבינלאומי]], [[סגנונות באדריכלות|סגנון אדריכלי]] שאומץ [[העיר הלבנה|בבניה שהתבצעה ברחבי תל אביב]] בהשפעתו של מהנדס העיר [[יעקב בן-סירה|יעקב בן סירה]]. עיצוב החזית היה השינוי המשמעותי ביותר בבניין והוא העניק לו מראה שלם ואחיד. המוזיאון נפתח מחדש ב-23 בפברואר 1936 בטקס חגיגי בחסות [[הנציב העליון]] שנשא דברים בשבח הפעולות הנמרצות של דיזנגוף למען הקמת המוזיאון.{{הערה|[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1936%2F02%2F24&id=Ar00807&sk=68258AE8 הנאומים בחנוכת מוזיאון תל-אביב], דבר, 23 בפברואר 1936. }} בספטמבר 1936 נפטר דיזנגוף. ב[[צוואה|צוואתו]] הועיד את הבית לשמש מוזיאון והורה על ייסודה של קרן לתמיכה כספית בתפקוד המוסד.
בשנת 1959, עם פתיחתו של [[#%20%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%9F%20%D7%94%D7%9C%D7%A0%D7%94%20%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F|ביתן הלנה רובינשטיין]], עברה רוב הפעילות של המוסד אל הביתן, אך גם ב"[[בית דיזנגוף]]" המשיכו להציג תערוכות. לאחר הקמת מבנה המוזיאון בשדרות שאול המלך ב-1971 עברה הפעילות כולה אל הבניין החדש, כשהביתן מתפקד כאגף עצמאי נוסף. בעקבות כך, חדל בהדרגה "[[בית דיזנגוף]]" מלשמש מוזיאון לאמנות.
בשנת [[1938]] הוקמה ספריית ה[[אמנות]] של המוזיאון ובה כ-50,000 ספרים, כ-140 כתבי-עת וכ-7,000 צילומים. הספרייה פועלת במבנה המרכזי של המוזיאון. לצד המבנה פועל גם [[גן פסלים]], ובשנים האחרונות הורחבו שטחי התצוגה במוזיאון והוצגו גלריות חדשות באגף חדש שבצדו המערבי.
שורה 50 ⟵ 52:
==== הכרזת העצמאות של מדינת ישראל ====
ב-[[14 במאי]] 1948 התקיים בגלריה המרכזית של "[[בית דיזנגוף]]" טקס [[הכרזת העצמאות|הכרזת העצמאות של מדינת ישראל]]. ההכרזה התקיימה במהלך ישיבה של [[מועצת העם]] בנוכחות 350 מוזמנים. במהלך האירוע החגיגי התקבץ קהל רחב מחוץ למוזיאון והאזין לקולות באמצעות רמקולים שהוצבו מחוץ למבנה. כך דווח על ההכנות לטקס בעיתון מיוחד שיצא לאור לרגל המאורע ההיסטורי:
על תכלת לבן. [...] על קיר המזרח תלויות תמונות של אמנים יהודים והתמונות הללו מסמלות את הקשר בין [[גלות (יהדות)|הגולה]] והארץ. מזעזעת תמונתו של מינקובסקי על פרעות בגולה. מרהיבה בצבעיה תמונתו של מרק שגל של יהודי, המחזיק במסירות וחיבה ספר תורה. [[יוסף ישראלס#.D7.AA.D7.9E.D7.95.D7.A0.D7.95.D7.AA.D7.99.D7.95%20.D7.94.D7.9E.D7.A4.D7.95.D7.A8.D7.A1.D7.9E.D7.95.D7.AA%20.D7.91.D7.A0.D7.95.D7.A9.D7.90.D7.99%20.D7.99.D7.94.D7.93.D7.95.D7.AA|איזראעלס]] מדגים את ההוי היהודי של טוהר ושמחה ב"חתונה יהודית". כמו כן מוצגות תמונותיהם של [[מקס ליברמן|ליברמן]], [[לסר אורי]], מקס בנד ומייסדי "[[בצלאל#.D7.91.D7.A6.D7.9C.D7.90.D7.9C.2C%20.D7.91.D7.99.D7.AA%20.D7.9E.D7.93.D7.A8.D7.A9%20.D7.9C.D7.90.D7.9E.D7.A0.D7.95.D7.AA%20.D7.95.D7.9C.D7.9E.D7.9C.D7.90.D7.9B.D7.95.D7.AA-.D7.90.D7.9E.D7.A0.D7.95.D7.AA.2C%201906.E2.80.931929|בצלאל]]" בירושלים [[בוריס שץ]] ושמואל הירשברג. תערוכה זו של אמנות, מן האוסף של מוזיאון ת"א, מוסיפה גיוון חגיגי."{{הערה|[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1948%2F05%2F14&id=Ar03006&sk=1EFC56B6 טכס ההכרזה ההיסטורית], יום המדינה: עתון משותף של עתוני ישראל, 14 במאי 1948.}}
כיום משמש "בית דיזנגוף" משכן ל[[בית העצמאות|מוזיאון העצמאות]] ובמרכזו שחזור של האולם בו נערך טקס [[הכרזת העצמאות|ההכרזה]].[[קובץ:Tel Aviv Museum of Art 1 2013.jpg|ממוזער|250px|מוזיאון תל אביב לאמנות, דצמבר 2013. [[ציור קיר]] של [[רוי ליכטנשטיין]].]]
===ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות עכשווית (1959- היום)===
ערך מורחב: [[ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו|ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות עכשווית]]
שורה 101 ⟵ 103:
==מנהלי המוזיאון==
*[[1933]]–[[1947]] - [[קרל שוורץ]]
*1947 - [[1949]] - [[חיים גמזו]]
*1949 - [[1952]] - [[משה קניוק]]
*1952 - [[1959]] - [[אויגן קולב]]
*1959 - [[1962]] - [[משה קניוק]]
*1962 - [[1976]] - [[חיים גמזו]]
*[[1977]]–[[1990]] - מרק שפס
*1990–[[1994]] - רוני דיסנצ'יק
| |||