אורית פרקש-הכהן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 6:
 
==ביוגרפיה==
פרקש-הכהן נולדה ב[[פתח תקווה]] וגדלה ב[[אשדוד]], למיכאל פרקש, יליד [[יהדות רומניה|רומניה]], ושושנה לבית מסינברג, ילידת הארץ. למדה ב[[אולפנה|אולפנת]] [[בני עקיבא]] "אמנה" ב[[כפר סבא]]. עשתה [[שירות לאומי]] ב[[בית החולים שערי צדק]] ב[[ירושלים]]. סיימה לימודי [[משפטים]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]] ועשתה את התמחותה אצל השופטת [[דליה דורנר]] ב[[בית המשפט המחוזי]] וב[[בית המשפט העליון]] ולאחר מכן במשרד א.ש. שמרון, י. מלכו, פרסקי ושות'. עבדה במשרד כעורכת דין המתמחה ב[[משפט אזרחי]] מסחרי וב[[ליטיגציה]]. לאחר חמש שנים עברה לעבוד במחלקה המשפטית של [[הרשות להגבלים עסקיים]] ושימשה ראש צוות ליטיגציה. ב-[[2003]] מונתה ליועצת המשפטית של [[רשות החשמל]]. בשנים [[2006]]–[[2007]] למדה תואר שני במינהל ציבורי ב[[אוניברסיטת הרווארד]], במסגרת [[קרן וקסנר|תוכנית קרן וקסנר בישראל]]. בספטמבר [[2011]] מונתה ליו"ר זמנית של רשות החשמל{{הערה|{{TheMarker|אבי בר-אלי|אורית פרקש-הכהן מונתה ליו"רית הזמנית של רשות החשמל|career/1.1483477|26 בספטמבר 2011}}}} ובמרץ [[2012]] מונתה ליו"ר קבוע.
 
באוגוסט 2015 דווח כי פרקש-הכהן הודחה מתפקידה כיו"ר רשות החשמל על ידי ה[[קבינט החברתי-כלכלי]], בעקבות דרישת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ו[[שר האנרגיה]] [[יובל שטייניץ]], ועל רקע [[מתווה הגז|המגעים להשגת פשרה]] מול [[מונופול]] ה[[גז טבעי|גז הטבעי]].{{הערה|{{TheMarker|אבי בר-אלי|נקמת הגז: נתניהו ושטייניץ הדיחו את יו"ר רשות החשמל, אורית פרקש-הכהן|1.2701111|5 באוגוסט 2015}}}} וכהונתה כראש רשות החשמל הסתיימה בסוף אותה שנה. עתירה ל[[בג"ץ]] שהגישה [[התנועה לאיכות השלטון]] נגד ההדחה ונגד פירוק רשות החשמל, נדחתה ב-17 באוגוסט 2016.